בחוק הרשות (סעיף 4) יש התייחסות מיוחדת העלאת המודעות בנושא מניעת אלימות כלפי נשים – "הרשות תגבש, תקדם ותעודד מדיניות ופעילות לקידום מעמד האישה, לקידום השוויון בין המינים, לביעור ההפליה נגד נשים ובכלל זה למניעת אלימות נגד נשים"

פעילות הרשות בתחום העלאת מודעות הציבור לנושא האלימות נגד נשים מתרכזת סביב חודש נובמבר, בו חל היום הבין לאומי לציון המאבק נגד נשים (25 בנובמבר).

הרשות מקיימת מידי שנה כנס הסברה המתמקד בנושא הנבחר לאותה שנה. כמו כן מקיימת הרשות סקר דעת קהל, עורכת קמפיין תקשורתי ומפיקה חומר פרסומי בשפות עברית, ערבית, אמהרית ורוסית.

2008

השנה מתמקד הקמפיין של הרשות לקידום מעמד האישה בנושא האלימות במשפחה ומטרתו להעלות את מודעות הציבור למסגרות הטיפול הקיימות בקהילה: 70 מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, הפזורים ברחבי הארץ.

" אפשר לצאת ממעגל האלימות בלי לשבור את מעגל החיים"

2007

בשנת 2007 התמקדה הרשות בנושא האלימות המינית: "תפיסות מול עובדות".

נערך סקר שנתי שהתמקד במיתוסים הנפוצים בחברה סביב נושא האלימות המינית. במסגרתו רואיינו 501 גברים ונשים, בגילאי 18 ומעלה, במדגם ארצי, אקראי ומייצג את האוכלוסייה החילונית, המסורתית והדתית דוברת העברית בישראל.

ממצאי הסקר הבולטים:
מתוך הסקר עולה כי המיתוס הבולט הוא שנשים מעודדות תקיפה מינית. המיתוס הבולט ביותר הוא שהתוקף מופרע או משוגע;  אונס הוא פשע המתרחש בשעות החשיכה; התוקף מונע מתאווה; רק נשים מופקרות נאנסות ולנשים מגיע להיאנס.

בעקבות הסקר נערך כנס הסברה. במסגרתו הוצגו ממצאי הסקר והושם גם דגש על תפיסות חברתיות מול מציאות, בכל הקשור לתקיפות מיניות.
 
כמו כן, התקיים קמפיין תקשורתי בשיתוף פעולה עם "רשת"/ערוץ 2.

על פי נתונים שהתקבלו מאיגוד מרכזי הסיוע, רק 10% ממקרי האלימות המינית מדווחים.  הסיבה העיקרית לכך שנפגעות אלימות מינית אינן מדווחות על הפשע שבוצע נגדן קשורה בעמדות החברה, שמטילה אשמה בנפגעת ואינה מאמינה לה, ולכן חשוב  להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולנפץ את המיתוסים הקיימים, באמצעות חינוך והגברת  המודעות.

לסקר המלא -  "בחינת תופעת האלימות המינית והמיתוסים הקשורים אליה",  ראה/י פרק סקרים.

סדנאות להגנה עצמית לנשים

במסגרת יעדי הרשות למאבק באלימות נגד נשים ולהעצמתן של נשים, נקבע ביצועו של פיילוט ראשוני ייחודי, המיועד לנשים הנמצאות במעגל האלימות, וארגונו משותף לרשות, למשטרת ישראל, השיטור הקהילתי וליועצות ברשויות המקומיות. מטרת הסדנאות: העצמת הנשים והקניית כלים להגנה עצמית. הפעילות כוללת הפקת חוברת הסברה בתחום.

במהלך 2007 התקיימו 6 סדנאות להגנה עצמית, שאותן סיימו 110 משתתפות. הסדנאות נערכו בחולון, בבת-ים, במודיעין, בגן-יבנה, בהוד השרון וברמת גן.
במסגרת זו, ובמטרה להעלות את מודעות הציבור לתופעה, פורסמה חוברת הסברה מפורטת, ונערך כנס מיוחד, בשיתוף עם משטרת ישראל, לסיום המחזורים הראשונים של הסדנאות. בכנס, שהתקיים בהיכל התרבות בפתח תקווה השתתפו השר לביטחון-פנים, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר התיירות, מפכ"ל המשטרה, ראש עיריית פתח-תקווה, ונושאי-תפקידים בכירים נוספים. הסדנאות מוקדשות לזכרו של סרן אביב חקאני ז"ל, אשר נפל בפעילות מבצעית, ואביו, חיים חקאני משמש בהתנדבות כמדריך בסדנאות.

לחוברת "סדנאות אביב להגנה עצמית".

2006

בשנת 2006 התמקדה הרשות  בנושא אלימות אשר אינה מותירה סימנים.
במסגרת הפעילות נערך סקר בנושא זה, וקמפיין אשר התבסס על ממצאיו,
 תחת הסיסמה "אל תתני לאלימות להרוג אותך מבפנים – גם למילים יש כוח אלים".

הקמפיין לווה בתשדירי רדיו וטלוויזיה.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת וכלל 502 נשים וגברים. מטרתו היתה לבחון את עמדות הציבור בנושא, תוך יצירת הבחנה בין אלימות פיזית לאלימות שאינה מותירה סימנים חיצוניים.
מהסקר עלו הממצאים הבאים: כ – 60% מהציבור הישראלי סבורים שצעקות, יחס משפיל, מניעת חופש, הגבלות כלכליות ובידוד אינם נכללים בהגדרה "התנהגות אלימה" ביחסים שבין בני זוג. כ – 80% מהציבור סבורים שביחסים בין גברים ונשים רק אלימות פיזית נחשבת כאלימות של ממש.
הממצאים הראו גם שרק כ – 50% מהציבור מתייחסים לאיומים כסוג של אלימות; כ – 40% מהגברים סבורים כי זכותו של הגבר לאסור על בת זוגו לצאת בלבוש שאינו מוצא חן בעיניו; כ – 36% מהגברים סבורים כי אישה חייבת לדווח לבעלה על כל דבר שהיא עושה. הסקר מראה כי נשים מודעות יותר מגברים לאלימות שאינה מותירה סימנים חיצוניים.

בחינת עמדות הציבור בנושא אלימות כלפי נשים 2006.

בעקבות ממצאי הסקר, החליטה הרשות לקידום מעמד האישה להתמקד בשנת 2006 בהעלאת המודעות לאלימות שאינה מותירה סימנים חיצוניים. מטרת מסע ההסברה, אשר כלל תשדירי טלוויזיה, רדיו ואינטרנט, היה לשנות את דפוסי החשיבה לפיהם אלימות היא פיזית בלבד. מסע ההסברה התנהל בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
בנוסף, הפיקה הרשות חומרי הסברה בשפות אלה, אשר כללו כרזות , המפרסמות את קו החירום הארצי של משרד הרווחה, ומידעונים , הנותנים הכוונה לטיפול ולסיוע באמצעות כל המסגרות הקיימות בארץ, המופעלות הן על ידי המדינה והן על ידי ארגונים לא ממשלתיים.

במהלך ימי הקמפיין בחודש נובמבר, נרשמו כ – 950 פניות (כ – 100 פניות ביום) בקו החירום הארצי של משרד הרווחה למניעת אלימות במשפחה, המופעל על ידי ויצ"ו. נתון זה מהווה עלייה של 300% במספר הפניות ביחס לתקופה המקבילה ב – 2005 , כאשר מספר השיחות שהתקבלו בעשרת ימי הקמפיין הגיע לחמישית מהממוצע השנתי של שיחות המתקבלות בקו החירום.

מניתוח הנתונים התברר, שכמעט מחצית מכלל הפניות עסקו באלימות מילולית או נפשית, ורק 22% מהפניות התייחסו למקרים של אלימות פיזית או מינית. מרבית הפניות שהתקבלו היו מנשים, על אף שגם גברים התקשרו לקו החירום ודיווחו, לרוב, על אלימות נפשית המופעלת כלפיהם. כ – 61% מהפונים לקו החירום הופנו למרכזים לטיפול באלימות במשפחה ולשירותי הרווחה.

2004-2005

בשנים 2004-2005 הושם דגש מיוחד על עידוד נשים לפנות ולהתלונן, אם הן עצמן נפגעות אלימות, או היו עדות לאלימות.
2005- "חייבים לפרום את קשר השתיקה"2004- "לאף אחד אין זכות לפגוע בך", "לאף אחד אין זכות לפגוע בך – צה"ל"

לסקר המלא -  " עמדות הציבור כלפי התנהגות אלימה בין בני זוג ",  .

2003

בשנת 2003 התמקד הקמפיין המרכזי בנושא זיהוי סימנים מוקדמים של אלימות בתקופת החיזור – "נורות אדומות". מדובר בזיהוי סימנים, שבאמצעותם ניתן לאתר את תופעת האלימות בשלב המוקדם, לפנות לקבלת סיוע והכוונה, ולצאת ממעגל האלימות.
מטרתו של הסקר שנערך בנושא היתה לבחון את המודעות לזיהוי סימנים מוקדמים של אלימות בין בני זוג בתקופת החיזור, והערכת התנהגות המסמנת אלימות בתקופה זו. הסקר העלה שרמת המודעות ל"נורות האדומות" – הסימנים המוקדמים של האלימות – גבוהה יותר אצל נשים:
לאלימות מילולית: 56% מהנשים לעומת 42% מהגברים
לאלימות פיזית: 44% מהנשים לעומת 37% מהגברים
90% מהנשים ציינו כי אם  היו יודעות מראש מהם סימני האזהרה, הן היו יכולות לבחון מחדש את מערכת היחסים.
לסקר המלא -  "אלימות בין בני זוג בתקופת החיזור",  .

תוצאות הסקר חיזקו את הצורך להרחיב את המערך ההסברתי לקבוצות נוספות בקהילה – תלמידים והוריהם, מדריכים בתנועות הנוער, חיילות וחיילים, צוותים רפואיים ועובדי בתי המשפט.
כמו כן, נערכו ימי עיון בנושא זה ברחבי הארץ.