אלימות כלפי נשים
אלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית. התפתחות התופעה קשורה למעמדן החברתי הנחות של נשים בכל התרבויות שנמשך לאורך ההיסטוריה האנושית. מושג זה כולל מגוון רחב של התנהגות פוגענית, החל באלימות פיזית עד כדי רצח, תקיפה מינית, אלימות מילולית, התעללות נפשית, אלימות כלכלית ועוד. האלימות יכולה לבוא לידי ביטוי באיומים, בכפיה ובמניעת חירויות, ברחוב, במקום העבודה או בבית. אלימות כלפי נשים מאופיינת בהיכרות קרובה עם התוקף, לרוב אדם שנמנה עם מעגל האנשים הקרובים.

ארגון האומות המאוחדות הכריז שתופעה זו מהווה מכשול להשגת יעדים של שוויון, פיתוח ושלום. אלימות כלפי נשים מהווה הפרה של זכויות אדם, ומונעת מנשים לממש את זכויותיהן ואת החופש הבסיסי המגיע להן. מיגור האלימות כלפי נשים הוא אחד היעדים המרכזיים של האו"ם.

סוגי אלימות

אלימות כלכלית
השתלטות של בן/בת הזוג על מקורות ההכנסה המשותפים ועל הנכסים המשותפים, עד כדי יצירת תלות מוחלטת, השוללת מבן/בת הזוג כל גישה למשאבים אלה, ובכך מונעת עצמאות כלכלית, חופש פעולה, שוויון וכבוד.
לאלימות כלכלית יש השפעה על חיי הקורבן גם לאחר שהסתיימה מערכת היחסים – בכך שמותיר את הצד הנפגע ללא אמצעים (כספיים ופסיכולוגיים) כדי להתחיל בחיים חדשים.
אלימות כלכלית פוגעת בשוויון בין נשים לגברים.

מאפייני אלימות כלכלית:
• מניעת גישה למקורות פיננסיים
• הסתרת הכנסות ורכוש משותף
• השתלטות על הכנסות מעבודה של בן/בת הזוג
• מניעה מבן/בת הזוג לצאת לעבודה
• מניעה מבן/בת הזוג לרכוש השכלה
• הפרעה לבן/בת הזוג במהלך יום העבודה, על ידי הגעה למקום העבודה או על ידי התקשרויות טלפוניות תכופות – כך שתפקודו/ה בעבודה נפגע
• מניעת הגישה מבן/בת הזוג למזון, ביגוד, מחסה, תרופות וכו' – בשל השליטה על המקורות הכספיים
• גניבת כספים ועושק
• דרישה מבן/בת הזוג לתת דיווח על כל הוצאה כספית, ולהצדיק הוצאה זו
• איסור על בן/בת הזוג לפתוח ולהחזיק חשבון בנק עצמאי
• שימוש לרעה בחשבונות האשראי של בן/בת הזוג

אלימות פיזית
האלימות מכוונת לפגיעה גופנית וכוללת: מכות, דחיפות, סטירות, כוויות, חנק, משיכת שיער, נשיכות, כליאה, שימוש בנשק ועוד. סוג זה של אלימות ידוע יותר בציבור, בעיקר בשל החשיפה הרבה לנושא, וכן בשל הנראות הפיזית שלו.

אלימות מינית
סוג זה של אלימות מתייחס לכל פעולה או אמירה שהקשרה מיני, הנעשית ללא הסכמה חופשית של שני הצדדים. הוא כולל: אונס, מעשה סדום, גילוי עריות, מעשה מגונה, הטרדה מינית, תקיפה מינית, ניצול מיני, מציצנות ואקסהיביציוניזם. כל צורות התקיפה המינית הן עבירות.
תקיפה מינית היא פעולה של כוח ושליטה, שאינה נובעת מדחף מיני, אך מתבטאת באלימות באמצעות מין וכפייה מינית.

תופעת האלימות המינית חוצה את גבולות המין, הגיל, התרבות, השכבה החברתית או הקבוצה האתנית. האלימות המינית פוגעת לא רק בגופה של האישה/נערה, אלא בכל עולמה – הגופני, הקוגניטיבי, הנפשי, המשפחתי והחברתי. לעיתים התקיפה המינית פוגעת בתפיסת העולם הבסיסית של האישה/נערה, בכבודה המשפחתי והחברתי. לעיתים התקיפה המינית פוגעת בתפיסת העולם הבסיסית של האישה/נערה, בכבודה כאדם, לעיתים בעצם הביטחון בחיים, בנשיות, וביכולת להמשיך להאמין בבני אדם.

השלכות הפגיעה נוגעות ברבדים נפשיים עמוקים המובילים בין היתר לתחושות אשמה, חוסר אונים, השפלה, בלבול, כאבים פיזיים וכאב נפשי שהופך לבן לוויה קבוע של הנפגעות.
הפגיעה המינית עוצרת תהליכים התפתחותיים נורמטיביים. השפעת הפגיעה נמשכת לאורך זמן, ופוגעת במערכות היחסים וביכולת ליצור קשר בינאישי. לעיתים קרובות הפגיעה היא בתפקוד היומיומי על היבטיו השונים וביכולת ללמוד ולעבוד.

נשים ונערות הן רוב הנפגעות מהתקיפה המינית, ופוטנציאל הפגיעות שלהן ושיעורי הקורבנות גבוהים. הפגיעה המינית בנשים ובנערות מחייבת ראייה וטיפול ייחודיים המעוגנים בתפיסת המיגדר.

(תכנית בין משרדית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, יוני 2007)

אלימות מינית תוך שימוש בסמי אונס - Date rape
סוג שכיח של אונס המתרחש במהלך פגישה רומנטית. ההיכרות עם התוקף והסיטואציה שבה הוא מתקיים, מקשה מאוד על הנאנסת להתמודד עם המצב, הן במהלכו והן לאחר מעשה, למשל קושי להתלונן במשטרה או לפנות לקבלת תמיכה. אחת הסיבות לכך היא תחושת הבושה או חוסר ביטחון עצמי.

(ראה/י מסמך מרכז מחקר ומידע של הכנסת: "סמים המשמשים כ"סמי אונס" – פיקוח והגבלת מכירה ושימוש", 2006.)

אלימות נפשית/פסיכולוגית/שאינה מותירה סימנים
האלימות מכוונת לפגיעה רגשית וכוללת בין היתר הטרדה, התנהגות רכושנית, בידוד מהמשפחה והחברים, איומים, הפגנת קנאה קיצונית, השמדה של רכוש אישי, גרימת מבוכה בפומבי, השמצות, הפחדה ועוד. האלימות כוללת גם פגיעה רגשית על ידי שימוש בקללות, השמעת מילים גסות, כינויי גנאי, העלבה, האשמות שווא, איומים והטרדה מאיימת (stalking). לקטגוריה זו ניתן להוסיף גם את סוג האלימות הכלכלית, מכיוון שהשפעותיה הן בעיקר נפשיות/פסיכולוגיות (ר' לעיל).

סוג זה של אלימות פחות ידוע בציבור הרחב, הן בשל העובדה שלרוב הוא מתרחש בין כותלי הבית, והן בשל חוסר נראות פיזית.
אלימות נפשית/פסיכולוגית משרה על הקורבן פחד מתמיד ויכולה להביא לאובדן תחושת הביטחון והכבוד העצמי.

ההשפעות החברתיות והכלכליות של תופעת האלימות כלפי נשים
לאלימות השפעה על מעגלים חברתיים נרחבים. המשפחה הקרובה מושפעת וסובלת; במקרים רבים ילדים נפגעים – הם חווים את אווירת האלימות בבית, הופכים לקורבנותיה, ולאורך השנים יכולים בעצמם להפוך לאלימים, משום שזה דפוס ההתנהגות שספגו משחר ילדותם. הם חווים עקירה מביתם, ניתוק מההורה האלים, מחבריהם וממסגרות מוכרות. לעיתים ניזוק מעמד האישה במקום עבודתה, בשל אי יכולתה להמשיך ולתפקד כפי שהיה בעבר.
הנזק לאישה מתבטא גם במכשול לקידומה והתפתחותה בכל תחומי העשייה. מעבר לפגיעה הנפשית נגרמת פגיעה בכושר ההשתכרות, בגובה ההכנסה של הקורבן, המעביד ניזוק עקב הפגיעה בתפקוד של הקורבן, יכולות להיווצר עלויות עקב הצורך במציאת מחליף לקורבן אשר איבדה מכושר פעילותה, לזמן קצר או לתקופה ממושכת. הוצאות נוספות נגרמות בתחומי הטיפול הרפואי, הטיפול הנפשי, כיסוי ביטוחי, צורך בחקירות משטרה, עבודה נוספת לבתי המשפט וכו'.
מעבר לכל אלה, חברה שבה מתקיימת אלימות כלפי נשים אינה יכולה להיחשב כחברה נאורה שדפוסיה הם שוויון, חירויות, רווחה ונאורות. ארגון האומות המאוחדות, אשר מקיים פעילות נמרצת למיגור האלימות נגד נשים, קובע כי אלימות זו היא הפרת זכויות-האדם הנפוצה ביותר בעולם, היא מאיימת על הזכויות, על הבריאות, על איכות החיים ועל עצם-החיים של הנשים, בלי קשר ללאום, גיל או מצב חברתי. היא מבטאת את ההפליה הקיצונית שעדיין קיימת כלפי נשים, נערות וילדות.