|
|
|
|
|
|
 |
 |
|   |
|
|
|
החלטה מס. 1539 של הממשלה מיום .21.03.2010
|
|
|
הממשלה ה-32 בנימין נתניהו
|
|
|
|
|
|
נושא ההחלטה
: |
תכנית חומש לפיתוח כלכלי של ישובים במגזר המיעוטים
|
|
|
|
|
מחליטים
: |
ראש הממשלה פותח.
השר אבישי ברוורמן, המופקד על ענייני מיעוטים, מציג את הנושא.
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה מוסיפים.
ראש הממשלה, השרים זאב ב. בגין, משה כחלון וישראל כ"ץ מעירים ושואלים.
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה משיב.
בדיון משתתפים: ראש הממשלה, השרים יובל שטייניץ, יצחק אהרונוביץ, שלום שמחון, יוסי פלד, סטס מיסז'ניקוב, גדעון סער, דן מרידור, זאב ב. בגין, אהוד ברק וסגנית השר אורית נוקד, המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה וראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה.
השר אבישי ברוורמן משיב.
בהתייחס לנושא אומר ראש הממשלה:
"בשלב הראשון בחרנו 12 יישובים, דרוזים וערביים, בהם מתגוררים כ400- אלף אזרחים ישראלים. אנחנו נשקיע ביישובים הללו 800 מיליון ש"ח, בפיתוח תעסוקה, בפתרונות דיור, בהעצמת ההון האנושי וגם בהגברת האכיפה וחיזוק הביטחון האישי.
חשוב לנו, שלצד השוויון האזרחי המלא בפני החוק, שהוא דבר שקיים, כמובן, לכל אזרחי ישראל, יתקיים במגזר הלא יהודי גם שוויון הזדמנויות כלכלי בתעסוקה, בתשתיות, בהשכלה, ברמת החיים. היעד שלנו יהיה להרחיב את התוכנית הראשונית ליישובים רבים נוספים. אני חושב שזה צעד מאוד חשוב בראיה שלנו את מדינת-ישראל כמעצמה אזורית, מעצמה טכנולוגית-עולמית, שכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים, יכולים ליהנות מפירות השגשוג והקידמה בתוכה".
מ ח ל י ט י ם:
1. לאשר עקרונית תוכנית רב-שנתית (להלן - "התוכנית") לשנים 2010 - 2014 (להלן: תקופת ביצוע התוכנית), לפיתוח כלכלי ביישובי מגזר המיעוטים (הכולל את המגזר הערבי, לרבות העדה הבדואית, דרוזים וצ'רקסים), המפורטים בסעיף .4
2. לקבוע כי תוכנית הפיתוח הכלכלי תתמקד בשניים עשר יישובים נבחרים באוכלוסיית המיעוטים (להלן -"היישובים" או "יישובי התוכנית") המאכלסים יחדיו כ370,000- תושבים (הישובים בתכנית מאכלסים כ325,000- (שלוש מאות אלף) תושבים המהווים כ30%- בישובי המיעוטים וכ23%- מכלל המיעוטים בישראל).
התוכנית תתמקד בארבעה תחומים עיקריים: (1) פיתוח כלכלי תעסוקתי (2) דיור ונדל"ן (3) נגישות תחבורתית (4) ביטחון אישי ואכיפה. התוכנית תבוסס על העקרונות הבאים:
- שותפות ומעורבות של הרשויות המקומיות ביישובים ביישום התוכנית.
- שמירה על רציפות התוכנית - יצירת יציבות ברשויות המקומיות והמשכיות יישום התוכנית גם בעת חילופי השלטון המקומי.
- יצירת פעילות כלכלית המבוססת על היתרונות היחסיים של היישובים.
- הבטחת פיקוח ובקרה נאותים על התוכנית תוך היזון חוזר והפקת לקחים, לרבות בתקופת ביצוע התוכנית.
3. להציב את היעדים הבאים לתוכנית:
- הגדלת ההכנסה לנפש של התושבים ביישובים.
- קידום ושדרוג תשתיות כלכליות ליצירת תנאים הולמים לפיתוח כלכלי של היישובים.
- הגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות ביישובים.
- פיתוח ההון האנושי-מקצועי והפיסי במערך המנהלי של הרשויות המקומיות ביישובים.
- יצירת מנגנונים מקצועיים ברשויות המקומיות שיתמכו בפיתוח כלכלי ובשכלול שוק הנדל"ן.
- העצמת ההון האנושי ביישובים.
- הגברת הביטחון האישי והמודעות לנושא האלימות והאמצעים להתמודדות איתו.
4. לקבוע כי תוכנית הפיתוח תבוצע ביישובים הבאים:
א. מג'אר ב. סח'נין ג. שפרעם ד. נצרת ה. עראבה ו. טמרה ז. דלית אל כרמל-עוספיה ח. טירה ט. כפר קאסם י. אום אל פאחם יא. קלנסוואה יב. רהט
5. להחליט כי הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה (להלן - "הרשות" או "הרשות לפיתוח כלכלי"), תהיה אחראית על ניהול התוכנית, כאשר היא תדווח לשר המופקד על ענייני המיעוטים אודות התקדמות ביצוע התוכנית. ניהול התוכנית יתבצע באמצעות שלושה גופים (1) ועדת היגוי, (2) ועדה מקצועית בין-משרדית, (3) פורום כלכלי מקומי.
6. להקים ועדת היגוי (להלן: "ועדת ההיגוי") בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי המשרדים הבאים: משרד אוצר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: משרד התמ"ת), משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד לביטחון הפנים, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לתשתיות לאומיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכן בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר, מנהל רשות מקרקעי ישראל וראש הרשות לפיתוח כלכלי. ראש מטה השר המופקד על ענייני המיעוטים יוזמן באופן קבוע לישיבות ועדת ההיגוי כמשקיף.
7. ועדת ההיגוי תשקול את היישוב בהתאם לשיתוף הפעולה של היישובים בכל הנוגע לביצוע ההחלטה, ותהיה אחראית לאישור תוכניות העבודה שבאחריות משרדי הממשלה כמפורט ב"מרכיבי התוכנית" להלן, לגבש נוהל עבודה בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות לצורך יישום התוכנית ביישובים, וכן לבצע מעקב ובקרה אחר יישום התוכנית, לרבות שינוי מרכיבי התוכנית בהתאם לקצב התקדמות ביצוע התוכנית, ותפוקות התוכניות היישוביות, הסטות והעברות תקציביות, הסרת חסמים ובחינת תוכנית המשך ביתר יישובי מגזר המיעוטים.
8. ועדת ההיגוי תתכנס לפחות אחת לחצי שנה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחליט על קיום ישיבות נוספות לפי שיקול דעתו ובהתאם לצורך. הוועדה תדווח לממשלה אודות ביצוע והתקדמות התוכנית, אחת לשנה.
9. להקים ועדה מקצועית בין משרדית (להלן: "הוועדה המקצועית") בראשות מנהל הרשות לפיתוח כלכלי ובהשתתפות נציגים בכירים של המשרדים והגופים החברים בוועדת ההיגוי. חברי הוועדה המקצועית ימונו על ידי מנכ"לי המשרדים ומנהלי הגופים החברים בוועדת ההיגוי תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
הוועדה המקצועית תלווה את ביצוע התוכנית הרב שנתית. הוועדה המקצועית תדווח לוועדת ההיגוי ותהיה כפופה להחלטותיה ובסמכותה לאשר שינויים והסטות תקציביות בתוכניות העבודה שיאושרו על ידי ועדת ההיגוי.
10. להקים פורומים כלכליים מקומיים. הרשות לפיתוח כלכלי בתיאום עם ראש הרשות המקומית תקים בכל רשות מקומית מיישובי התוכנית פורום כלכלי מקומי (להלן: "הפורום הכלכלי המקומי" או "הפורום"). מוצע, כי בראשות הפורום יעמוד ראש הרשות המקומית וישתתפו בו נציגים מטעם הרשות לפיתוח כלכלי, משרדי הממשלה והגופים החברים בוועדת ההיגוי ונציגי ארגונים חברתיים מקומיים אשר ימונו ע"י ראש הרשות המקומית בהתייעצות עם הרשות לפיתוח כלכלי.
11. הפורום הכלכלי המקומי ייקח חלק פעיל בבניית התוכנית המיועדת ליישוב שתחת אחריותו וילווה את ביצועה, יפעל להסרת חסמים ולהתאמת הכלים המוצעים ע"י משרדי הממשלה לצרכים המקומיים, יציע מהלכים לשיפור מתמיד, יוביל את הפעולות הנדרשות ביישוב - בהיבט המוניציפאלי ובהיבטים המחייבים קשר עם התושבים.
12. הפורום הכלכלי המקומי ידווח, כל רבעון, ליו"ר הוועדה המקצועית אודות התקדמות ביצוע התוכנית ביישוב שתחת אחריותו.
13. הפורום יוקם בתוך שלושים יום ממועד החלטה זו. הפורום יתכנס תוך שלושים יום ממועד הקמתו. הפורום יתכנס באופן שוטף אחת לחודש. במידת הצורך, בסמכות יו"ר הפורום, או אחד מנציגי הפורום בתיאום עם ראש הפורום, לכנס את הפורום לעתים תכופות יותר על פי שיקול דעתו.
14. בתום כל שנה קלנדארית, יציג כל אחד מיושבי ראש הפורומים הכלכליים המקומיים סקירה אודות ביצוע ואופן התקדמות התוכנית הרב שנתית ביישוב שתחת אחריותו לוועדת ההיגוי.
15. לא יהיה בעיכוב בהקמת הפורום כדי לעכב יישומו של פרט מפרטי התכנית וככל שיהיה צורך בהפעלת התכנית וטרם הוקם הפורום, תופעל התכנית על ידי הגורמים האחרים האמונים על הפעלת התכנית כפי שיפורט להלן.
16. לקבוע כי תקציב התוכנית, בתקופת ביצוע התוכנית, יעמוד על סך כולל של 778.5 מיליון ש"ח. התקציב מורכב מתקציבי משרדי ממשלה שונים בסך של 380.5 מיליון ש"ח ומתקציב תוספתי בסך של 398 מיליון ש"ח. לעניין זה, התקציב התוספתי כולל תקציבים המוקצים ע"י הרשות לפיתוח כלכלי והשר המופקד על ענייני מיעוטים במשרד ראש הממשלה בהיקף של 25 מלש"ח כל אחד. אופן חלוקת תקציב זה תסוכם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר וראש הרשות לפיתוח כלכלי.
17. לקבוע כי תקציב התוכנית, לרבות החלק התקציבי של כל משרד ממשלתי, יהיה נתון בתוכניות או בתקנות תקציביות נפרדות לפי העניין. משרד ממשלתי רשאי, במידת הצורך, להעביר תקציב בין תקנות תקציביות בתוך התוכנית רק לאחר תאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, הרשות לפיתוח כלכלי והכול בכפוף לאישור ועדת ההיגוי. משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על כל סכום התוכנית, ללא קשר לפריסה התקציבית בתקופת ביצוע התוכנית בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, ובתיאום עם ועדת ההיגוי.
18. להבהיר כי תקציב התוכנית, לרבות החלק התקציבי של כל משרד ממשלתי, אינו מהווה חלופה בשום תנאי לכל תקציב מאושר אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת כלל אוכלוסיית המיעוטים בבסיס התקציב לשנים 2009 ו2010- ולכל תקופת התוכנית. החלק התקציבי של התוכנית המורכב מתקציבי משרדי הממשלה, יתוקצב כאמור בתוכנית תקציבית נפרדת וישמש לטובת התוכנית בלבד.
מרכיבי התוכנית:
א. פיתוח כלכלי-תעסוקתי
פיתוח תשתית כלכלית
19. השלמת פיתוח אזורי תעשייה קיימים -
משרד התמ"ת ישלים במהלך תקופת ביצוע התוכנית, את פיתוחן של תשתיות באזורי תעשייה קיימים ביישובים, בהתאם לתוכנית העבודה הרב שנתית של המינהל לאזורי פיתוח במשרד התמ"ת.
תקציב: 31 מיליון ש"ח - משרד התמ"ת
30.65 מיליון ש"ח - תקציב תוספתי
סך כולל: 61.65 מיליון ש"ח
20. פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה בקרקע פרטית.
משרד התמ"ת יגבש תוכנית עבודה לפיתוח תשתיות באזורי תעשייה ותעסוקה בקרקע בבעלות פרטית בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי ונציגי אגף התקציבים, בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. פיתוח אזורים אלו יושלם על ידי משרד התמ"ת במהלך תקופת ביצוע התוכנית.
תקציב: 20 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 20 מיליון ש"ח
לאחר השלמת מיפוי אזורי תעשייה ותעסוקה בכלל היישובים במגזר המיעוטים, שיזמה הרשות לפיתוח כלכלי, ולאור תוצאותיו, תדון הרשות לפיתוח כלכלי עם משרדי התמ"ת והאוצר על הקצאת תקציב נוסף לפיתוח תשתיות באזורי תעשייה ותעסוקה בקרקע בבעלות פרטית. היקף התקציב, פריסתו ומקורותיו יסוכמו בין אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד התמ"ת והרשות לפיתוח כלכלי.
21. שילוב רשויות מקומיות במנהלות אזורי תעשייה קיימים -
מנכ"ל משרד התמ"ת יבחן אפשרות לשילוב יישובי התכנית או יישובים אחרים במגזר המיעוטים במנהלות אזורי תעשייה קיימים בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, זאת, בין היתר, באמצעות מתן מענקים ממשלתיים למנהלות אזורי התעשייה שיהוו תמריץ לשילוב הרשויות המקומיות כאמור, הכל בהתאם להוראות הדין.
אחריות: משרד התמ"ת, בתיאום המשרד לפיתוח הנגב והגליל והרשות לפיתוח כלכלי.
תקציב: 9.5 מיליון ש"ח; משרד התמ"ת ( 5 מלש"ח), המשרד לפיתוח הנגב והגליל (4.5 מלש"ח).
סך כולל: 9.5 מיליון ש"ח
22. הקמת חברות כלכליות אזוריות או מנהלות לאזורי תעשייה אזוריים -
בחינת הצרכים של הרשויות המקומיות ביישובים להקמת חברות כלכליות אזוריות או מנהלות לאזורי תעשייה וגיבוש מודל בהתאמה, תוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. המודל יגובש על-ידי צוות בין-משרדי שיורכב מנציגי הרשות לפיתוח כלכלי, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד הפנים ונציגי הרשויות המקומיות. המודל יכלול מתווה להקמת חברות כלכליות אזוריות או מנהלות לאזורי תעשייה.
אחריות: הרשות לפיתוח כלכלי
תקציב: 15 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 15 מיליון ש"ח
23. פיתוח תשתיות תיירותיות:
משרד התיירות יגבש תוכנית לפיתוח תשתיות תיירותיות ביישובי התוכנית.
אחריות: משרד התיירות והרשות לפיתוח כלכלי
תקציב: 20 מיליון ש"ח משרד התיירות
5 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 25 מיליון ש"ח
פיתוח תשתית תעסוקתית
24. מעונות יום ומשפחתונים -
משרד התמ"ת יפעל להגדלת היצע מעונות יום ומשפחתונים במגזר המיעוטים ולהגדלת השימוש והנגישות, בין היתר, תוך בחינת ההמלצות שיוגשו בעניין זה על ידי הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, שהוקמה על ידי שר התמ"ת ("ועדת אקשטיין"). הרשות לפיתוח כלכלי תעודד ותלווה את הרשויות המקומיות לקחת חלק פעיל בתוכנית האמורה לעיל.
יוקם צוות מעקב בראשות נציג משרד התמ"ת ובהשתתפות נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר והרשות לפיתוח כלכלי למעקב אחר יישום נושא זה.
תקציב: ממקורות משרד התמ"ת בהתאם לתוכנית עבודה קיימת, ובהתאם להחלטת ממשלה מס' 602 מיום .19.07.09
25. מרכזי תעסוקה -
משרד התמ"ת, יקים ויפעיל 4 מרכזי תעסוקה יישוביים שיתנו מענה ברמה אזורית, לאוכלוסייה שאינה ממקבלי דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, בהתאם למודל מרכזי תעסוקה שגובש על-ידי הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף עם התמ"ת. הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף עם תמ"ת, תקבע את מיקום מרכזי התעסוקה.
משרד התמ"ת יבחן אפשרות התקשרות לצורך הקמת והפעלת המרכזים עם "ג'וינט ישראל" או תאגיד בשליטתו בהתאם להוראות תקנות חובת מכרזים.
תקציב: 37.5 מיליון ש"ח תקציב תוספתי 12.5 מליון ש"ח ממקורות המפעיל
סך כולל: 50 מיליון ש"ח
26. הכשרה והסבה מקצועית לבעלי השכלה על-תיכונית והשכלה אקדמאית -
הרשות לפיתוח כלכלי תגבש, בשיתוף עם משרד התמ"ת, נציגי תב"ת ("תנופה בתעסוקה" - מיזם משותף לממשלה ולג'וינט) ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, תוכנית הכשרה מקצועית המבוססת על מתן שוברים לבעלי השכלה על-תיכונית למקצועות נדרשים בשוק העבודה.
כמו כן, הרשות לפיתוח כלכלי תגבש, בשיתוף עם משרד התמ"ת, נציגי תב"ת ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, תוכנית הסבה מקצועית המבוססת על מתן שוברים לבעלי השכלה אקדמאית למקצועות נדרשים בשוק העבודה, בדגש על צרכי נשים אקדמאיות.
תקציב: 15 מיליון ש"ח משרד התמ"ת 15 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 30 מיליון ש"ח
עידוד יזמות וקידום השקעות
27. יזמות עסקית -
סוכנות הניהול לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת, הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף עם הפורום הכלכלי המקומי, יגבשו תוכנית לעידוד יזמות ביישובי התוכנית לרבות הקמת חממות עסקיות אזוריות, בדגש על אוכלוסיית הנשים ועל אוכלוסיית הצעירים, בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. מנהל סוכנות הניהול לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת יקבע באישור מנכ"ל משרד התמ"ת כללים להפעלת התוכנית. בכל הקשור לחממה עסקית החממה לא תתמוך בפעילויות מחקר ופיתוח.
תקציב: 10 מיליון ש"ח משרד התמ"ת
סך כולל: 10 מיליון ש"ח
28. חממה תעשייתית -
מנכ"ל משרד התמ"ת יקבע כללים להפעלת חממה תעשייתית אזורית עד תום השנה השנייה לתקופת ביצוע תוכנית, בהתאם למודל שיגובש במשרד התמ"ת. משרד התמ"ת והרשות לפיתוח כלכלי יקבעו את מיקום החממה. קהל היעד של החממות התעשייתיות הם יזמים ובעלי עסקים מקרב כלל אוכלוסיית המיעוטים, אשר הנם בעלי יוזמה תעשייתית והשלימו את שלב ההיתכנות הטכנולוגית. החממות התעשייתיות יספקו מקום פיזי, שירותים וכלים מקצועיים למימוש הרעיון או היוזמה האמורים. החממה לא תתמוך בפעילויות מחקר ופיתוח.
תקציב: 5 מיליון ש"ח משרד התמ"ת
סך כולל: 5 מיליון ש"ח 29. עידוד משקיעים ובניית סל הטבות
מנכ"ל משרד התמ"ת יקים צוות הכולל נציגים ממשרד התמ"ת ונציגים מאגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר ונציגי הרשות לפיתוח כלכלי, לקידום השקעות ביישובי מגזר המיעוטים, באמצעות בחינת המנגנונים הקיימים במשרד התמ"ת לעידוד השקעות, כמו גם בחינת הצורך ביצירת מנגנונים חדשים. הצוות יגיש את המלצותיו למנכ"ל משרד התמ"ת תוך 90 יום.
30. חידוש מרכזי מסחר קיימים -
מנכ"ל משרד הפנים יקים צוות הכולל נציגים מאגף התקציבים במשרד האוצר, נציגים ממשרד התמ"ת, נציגי משרד הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח כלכלי, אשר יבחן את האפשרות לחידוש מרכזי המסחר הקיימים במרכז היישובים בשיטת ה- (BID) DISTRICT IMPROVEMENT BUSINESS, המבוססת על שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לקהילת העסקים המקומית. הצוות יגיש את המלצותיו למנכ"ל משרד הפנים תוך 90 יום.
ב. מגורים ונדל"ן
31. קמפיין שיווקי-הסברתי -
משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם הרשות המקומית, יגבש ויקדם קמפיין שיווקי-הסברתי לעידוד בנייה רוויה
תקציב: 5 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 5 מיליון ש"ח
תוכניות מפורטות
32. בקרקע פרטית -
משרדי הבינוי והשיכון והפנים, בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית יקדמו וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית, לרבות איחוד וחלוקה, לבניית כ- 5700 יחידות דיור, במהלך תקופת ביצוע התוכנית.
תקציב: 39.9 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 39.9 מיליון ש"ח
33. בקרקע של רשות מקרקעי ישראל (או רשות המקרקעין) -
משרד הבינוי והשיכון בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית, יקדמו וישלימו תוכניות מפורטות בקרקעות רשות המקרקעין, לרבות איחוד וחלוקה, במהלך תקופת ביצוע התוכנית.
תקציב: 25 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 25 מיליון ש"ח
34. סבסוד פיתוח תשתיות בתוכניות מאושרות לבנייה רוויה בקרקע של רשות המקרקעין ובקרקע בבעלות פרטית:
קרקע של רשות המקרקעין -
משרד הבינוי והשיכון יסבסד עלויות פיתוח של עד 4,240 יחידות דיור בקרקע של רשות המקרקעין בבנייה רוויה בגובה של 50% מעלות הפיתוח ובכל מקרה גובה הסבסוד ליחידת דיור לא יעלה על 40,000 ש"ח.
תקציב: 55 מיליון ש"ח משרד הבינוי והשיכון
86.2 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 141.2 מיליון
משרד האוצר יתקצב את משרד הבינוי והשיכון לפי היקף השיווקים השנתי בפועל וקצב ביצוע הפיתוח. במסגרת זו תסובסד עלות הפיתוח עד 4,240 יחידות דיור בבנייה רוויה ובעלות כוללת של עד 141.2 מלש"ח.
קרקע פרטית -
משרד הבינוי והשיכון יסבסד עלויות פיתוח של כ- 3,600 יחידות דיור בבנייה רוויה בקרקע בבעלות פרטית בגובה של 25% מעלות הפיתוח ובכל מקרה גובה הסבסוד ליחידת דיור לא יעלה על 25,000 ש"ח. הכללים לסבסוד ייקבעו ע"י ועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי תקבע את כללי הסבסוד בהתחשב, בין היתר, בעלות הקרקע המפותחת לעומת הוצאות הפיתוח וביכולת הרשות המקומית לגבות את הוצאות הפיתוח באמצעות אגרות והיטלים.
תקציב: 90.3 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 90.3 מיליון ש"ח
משרד האוצר יתקצב את משרד הבינוי והשיכון לפי צורך. במסגרת זו תסובסד עלות הפיתוח של עד 3,600 יחידות דיור בבנייה רוויה כאמור ובעלות כוללת של עד 90.3 מלש"ח.
מוצע כי הרשויות המקומיות ביישובי התוכנית יקדמו בתקופת ביצוע התוכנית חקיקת עזר בעניין אגרות והיטלים באופן שיאפשרו פיתוח נאות ביישובי התוכנית. פורום כלכלי מקומי וועדה בינמשרדית מקצועית יסייעו לרשויות המקומיות בקידום חקיקת העזר האמורה.
35. מנהל רשות המסים יקים צוות בין-משרדי, בהשתתפות נציגים מהמשרדים הבאים: אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה לגיבוש המלצות לעידוד רישום זכויות במקרקעין במגזר המיעוטים שיוגשו לעיון ועדת ההיגוי בתוך שמונה חודשים מיום אישור החלטת הממשלה. ועדת ההיגוי תחליט בדבר אופן יישום ההמלצות.
36. החשב הכללי במשרד האוצר יקים צוות בין-משרדי, בהשתתפות נציגים מאגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון, ובנק ישראל לגיבוש המלצות בתחום האשראי והליווי הפיננסי לפרויקטים נדל"ניים ביישובי מגזר המיעוטים. שיוגשו לעיון ועדת ההיגוי בתוך שמונה חודשים מיום אישור החלטה זו. ועדת ההיגוי תחליט בדבר אופן יישום ההמלצות.
ג. נגישות תחבורתית
37. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעיל תוכנית להפעלת תחבורה ציבורית, שתכלול, בין היתר, הפעלה של קווי תחבורה ציבורית בתוך היישובים, חיבור לצירי תנועה מרכזיים, חיבור היישובים למרכזי מסופי תחבורה בינעירוניים וחיבור למוקדים כלכליים ותעסוקתיים באזור. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפתח וישדרג כבישים פנימיים, ויפעל להקמת מסופים תחבורתיים.
תקציב: 72.5 מיליון ש"ח משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
28.4 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 100.9 מיליון ש"ח
ד. ביטחון הפנים
38. המשרד לביטחון הפנים יגבש תוכנית לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח שתופעל ביישובי התוכנית ובמרחבי תחנות המשטרה אליהן משתייכים היישובים בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לביטחון הפנים. במסגרת זו, תופעל התוכנית "עיר ללא אלימות" בכלל יישובי התוכנית. עלותה הכוללת של תוכנית זו תהיה 145 מיליון ש"ח. המשרד יציג את התוכנית בפני ועדת ההיגוי אשר תחליט בדבר יישומה במסגרת התוכנית.
תקציב:
100 מיליון ש"ח המשרד לביטחון פנים 45 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 145 מיליון ש"ח
כמו כן, המשרד לביטחון פנים יסיים את התוכנית לשיפור השירות לאזרח בכלל יישובי מגזר המיעוטים, חיזוק הקשר קהילה ומשטרה ואכיפה במגזר המיעוטים, ויציג את התוכנית בפני ועדת ההיגוי אשר תחליט בדבר יישומה ביישובי התוכנית. התוכנית תובא לממשלה בתוך 60 יום.
39. ליווי מקצועי, בקרה ומעקב, הערכה ופרסום -
ליווי מקצועי, פעולות מעקב ובקרה, הערכה ופרסום התוכנית יקודמו על-ידי הרשות לפיתוח כלכלי
אחריות: הרשות לפיתוח כלכלי
תקציב: 5 מיליון ש"ח תקציב תוספתי
סך כולל: 5 מיליון ש"ח
הרשות לפיתוח כלכלי תתקשר עם גופי ייעוץ חיצוניים לליווי הפרויקט.
40. חלוקת תקציב התוכנית על פני תקופת ביצוע התוכנית תהיה כדלקמן:
בשנת 2010 - 130 מלש"ח
בשנת 2011 - 175 מלש"ח
בשנת 2012 - 200 מלש"ח
בשנת 2013 - 163.5 מלש"ח בשנת 2014 - 110 מלש"ח
סה"כ: 778.5 מלש"ח
41. התקציב התוספתי יתוקצב בכל שנה בין המשרדים הרלוונטיים, לאחר שוועדת ההיגוי תקבע את פירוט הפרויקטים בכפוף לפריסה התקציבית הכוללת, המפורטת בסעיף 40 לעיל.
42. בקרה, מדידה והערכת התוכנית -
א. הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף אגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה תכין מדדי תוצאה עבור תוכניות העבודה שבאחריות משרדי הממשלה אשר יוצגו בפני ועדת ההיגוי במסגרת אישור התוכניות, לא יאוחר מיום .31.12.2010
ב. הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף אגף תיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה תגבש תוכנית מעקב ובקרה לביצוע התוכנית, לא יאוחר מיום 31.12.2010
ג. הרשות לפיתוח כלכלי תתקשר עם גוף חיצוני אשר יבצע מעקב אחר תפוקות ויעדי התוכנית. תוצאות מעקב יוגשו לוועדת ההיגוי.
ד. ועדת ההיגוי תבחן את אופן התקדמות התוכנית בכל אחד מהיישובים במסגרת הדיווחים התקופתיים ולאור תוצאות המעקב, והיא תהיה רשאית לשנות את התוכנית ביישובים שלא עמדו ביעדים לרבות צמצומה או הפסקתה.
ה. משרדי הממשלה השותפים לתוכנית ידווחו, אחת לרבעון, ליו"ר הוועדה המקצועית אודות ביצוע התוכנית וקצב התקדמותה.
43. תוכנית המשך -
א. ועדת ההיגוי תבחן עד סוף שנת 2012 קיום תוכנית המשך ביתר יישובי מגזר המיעוטים.
ב. תוכנית המשך, ככל שתידרש, תגובש על-ידי ועדת ההיגוי עד לחודש מרץ 2013.
44. תוכנית אסטרטגית -
תוכנית אסטרטגית רב-תחומית למגזר המיעוטים תגובש על-ידי השר המופקד על ענייני המיעוטים והרשות לפיתוח כלכלי עד יוני 2011 ותובא לעיונו של השר המופקד על ענייני המיעוטים.
45. אזורי עדיפות לאומית -
החלטה זו מוגשת גם מכוח פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו2010-), התשס"ט2009- (להלן: "החוק") מהנימוקים הבאים:
א. יישובי מגזר המיעוטים - הצורך בצמצום פערים
בבסיס הגדרת מרכיב זה בתוכנית עומדת התפיסה, שקיים פער בין יישובי מגזר המיעוטים לבין כלל היישובים במדינת ישראל, המתבטא:
- בהעדר תשתיות מפותחות של אזורי תעשייה ותעסוקה
- מיעוט תשתיות תיירותיות, תשתיות תחבורתיות ירודות
- העדר תכנון ראוי או אי מימושו, היצע מוגבל של קרקעות לבנייה
- בהעדר של תחבורה ציבורית בתוך היישובים ואליהם.
- יישובי המיעוטים סובלים משיעורי אבטלה גבוהים יחסית (מעל 11%, לעומת 7% בקרב כלל האוכלוסייה)
- שעורי ההשתתפות בכוח עבודה נמוכים (40%), בהשוואה לשיעור השתתפותה של האוכלוסייה היהודית (מעל 60%). במיוחד, שיעור השתתפות של הנשים מקרב אוכלוסיית המיעוטים נמוך משמעותית, כ- 20%, בהשוואה לכ- 56% בקרב נשים יהודית.
לפיכך ולשם צמצום הפערים המתוארים תתמקד התוכנית בפיתוח כלכלי ביישובי מגזר המיעוטים בלבד. מרכיב זה מבוסס על השיקול הקבוע בסעיף 151(ב)(5) לחוק - צמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה תושבות יישובים לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
ב. תנאי סף לכשירות היישובים:
(1) גודל אוכלוסיית יישובי התוכנית
תנאי הסף העיקרי בבחירת יישובי התוכנית הוא גודל האוכלוסייה ביישוב. השיקול המנחה הוא שיש להתרכז בראש ובראשונה ביישובים הגדולים על-מנת להשיג את מירב ההשפעה, וכדי לחולל שינוי מהותי במצב של האוכלוסייה. התוכנית בנויה לפתח כלכלית יישובים שיש בהם את תשתית היסוד עליה ניתן להיבנות. יצירת מנועי צמיחה כלכליים מחייבים פיתוח של אזורי תעסוקה, מוקדי מסחר, תחבורה ציבורית, פיתוח תיירותי וכדומה. כל אלו אפשריים ליישום ביישוב גדול. יתר על כן, מרכזי האוכלוסייה הגדולים מהווים גם מוקד תעסוקה, שירותים, ומסחר ליישובים הקטנים הנמצאים בסמוך להם. כל זאת, תוך הכרה במגבלת התקציב ובמוטת השליטה המירבית האפשרית, ליישום תוכנית ממוקדת ומורכבת.
(2) הנהגה נבחרת של הרשות המקומית, והיעדר הסדר נושים
תנאי סף שני לבחירת היישובים הוא שראש הרשות והמועצה נבחרו בבחירות והרשות אינה נמצאת במסגרת של הסדר נושים. הרציונל המנחה בקביעת בתנאי זה היא יציבות שלטונית וכלכלית.
קיומו של ראש רשות נבחר מעיד על קיומה של יציבות שלטונית וכלכלית הנדרשת ליישומה של תוכנית זו ביישוב. משרד הפנים מפזר את המועצה וממנה ראש רשות ממונה אך ורק במקרים קיצונים, כאשר ההתנהלות של היישובים חורגת מכללי המינהל התקין או כאשר הרשות חדלת פירעון. הסדר נושים מעיד על התנהלות כספית בלתי תקינה ואי שליטה של הנהלת היישוב על המערכת הכספית של הישוב. מצב כזה, אינו מאפשר יישום של התוכנית, הממוקדת בפיתוח כלכלי תוך הזרמת תקציבים, ושיתוף פעולה עם הנהלת המועצה המקומית.
בנוסף, מהווה השותפות בין משרדי הממשלה לבין הנהלת המועצה ותושביה תנאי חיוני להצלחת התוכנית וליכולת היישום שלה. מבנה התוכנית אינו מתאים להפעלה כאשר ראש הרשות אינו נבחר ציבור, המסוגל להוביל מהלכים בשיתוף ובהסכמה ו/או לאכוף צעדים קשים.
מעבר לאמור, רואה לנכון ממשלת ישראל, במסגרת מדיניותה, להכליל בתוכנית זו קודם כל רשויות בעלי יציבות שלטונית וכלכלית, עפ"י כללי המינהל התקין.
נוכח כל האמור, לא ישקלו לשילוב בתוכנית יישובים המנוהלים על ידי ראש מועצה/עיר חיצוני ממונה או בעלי הסדר נושים.
(3) ייצוג הולם לקבוצות דתיות ועדות במגזר המיעוטים
עקרון מנחה בבחירת תמהיל היישובים בתוכנית, תוך שמירה על עקרון גודל היישובים, הוא הבטחת ייצוג הולם לעדות ודתות השונים המרכיבים את המגזר ומתייחס לכך שמגזר המיעוטים מורכב מקבוצות דתיות ועדות שונות המובדלות זו מזו במאפייניהם ובזהותם. לאור השונות הרלוונטית הכרחי שיינתן ייצוג הולם לקבוצות האוכלוסייה המרכזיות במגזר המיעוטים: מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים, בהתאם לשיעורם מכלל אוכלוסיית המיעוטים, כמפורט להלן:
סה"כ מיעוטים 1,515,000
מוסלמים 81.848% מתוכם בדואים 15.7%
נוצרים 10.106%
דרוזים 8.046%
מקבץ דלית אל כרמל-עוספיה מבטיחים ייצוג הולם ליישובי העדה הדרוזית בתוכנית, ביחד עם מג'אר (בה 58% מתושביה הם דרוזים).
היישובים דלית אל כרמל ועוספיה מונים ביחד למעלה מ25- אלף תושבים. היישוב דלית אל כרמל לבדו מונה כ16- אלף תושבים, ובכל מקרה הוא מדורג שני בגודלו בקרב היישובים הדרוזים. בנוסף, שני היישובים מהווים רצף גיאוגרפי, תרבותי ותפקודי מצד אחד ומרוחקים משאר היישובים הדרוזים מצד שני (עד לכדי היותן רשות אחת עד לשנת 2009 - "עיר הכרמל"), משום כך, הוחלט כי תחול התוכנית בפועל על מקבץ שני הישובים דלית אל כרמל-עוספיה.
(4) מגבלת יישובים
אחת הסיבות להצלחה המוגבלת של תוכניות פיתוח קודמות נבעה מחוסר מיקוד של התוכנית - ניסיון לטפל בכל האוכלוסייה ובכל היישובים, דבר שגרם להשקעה זניחה בכל יישוב, ובכך נפגמה האפקטיביות של התוכנית. לפיכך,נדרש איזון רציונאלי בין אפקטיביות התוכנית לבין צרכי יישובי מגזר המיעוטים שיש להכלילם במסגרת התוכנית. איזון זה הוביל לקביעת רף עליון של 12 יישובים שייכללו בתוכנית. רף עליון זה, מחד-גיסא מאפשר לתוכנית ולהטבות הניתנות בגינה, להיות אפקטיבית, ומאידך גיסא, מאפשר לטפל ביישובי המיעוטים הזקוקים לכך. קביעת שניים עשר יישובי המיעוטים שיוגדרו כיישובי עדיפות לאומית, היא תוצאה של עמידה בתנאי סף שפורטו לעיל.
ג. תהליך בחירת הרשויות המשתתפות בתכנית
להלן היישובים הגדולים ביותר ועמידתם בתנאי הסף המפורטים לעיל:
|
שם הישוב
|
אוכלוסיה
|
רשות נבחרת
|
ניהול כספי
|
עמידה בתנאי סף
|
| נצרת |
66,900 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| אום אלפחם |
45,300 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| רהט |
44,900 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| טייבה |
36,100 |
ועדה קרואה |
נאמנות בית משפט |
X |
| שפרעם |
35,300 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| באקה ג'ת |
33,600 |
ועדה קרואה |
תקין |
X |
| טמרה |
28,300 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| סח'נין |
26,100 |
רשויות נבחרות |
תקין |
V |
| דלית אל-כרמל |
25,300 |
רשות נבחרת עוספיה |
תקין |
V |
| טירה |
22,200 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| עראבה |
21,500 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| מג'אר |
20,120 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| כפר קאסם |
19,560 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
| כפר כנא |
19,125 |
ועדה קרואה |
תקין |
X |
| קלנסווה |
19,100 |
רשות נבחרת |
תקין |
V |
|
|
|