צולם ע"י לע"מ

תודה רבה לך כבוד הנשיא.
בוקר טוב לכם.

כמקובל, באתי לנשיא המדינה כדי לדווח לו ולסקור בפניו את המצב בשדה המערכה, את ההתמודדות המאוד מורכבות עם המצוקות של אוכלוסייה גדולה מאוד בישראל שחיה כמעט חודש ימים במקלטים, תחת איום הירי הישיר על בתיהם ומקומות ממגוריהם וסקרתי בפניו גם את המאמץ הדיפלומטי שמתקיים בימים האלה כאן, בארצות הברית, בניו יורק, בוושינגטון בבירות אחרות של העולם. והערכתי בפניו את הסיכויים להתפתחויות השונות. כרגיל, אני מודה לך כבוד הנשיא שהואלת לקבל אותי ועל הדברים היפים והמעודדים שאתה אומר גם לממשלה ובעיקר לעם ישראל.

שאלה: אדוני ראש הממשלה מתפרסמות ידיעות כאילו יש הסכמה על טיוטה, על ההסכמה שמובאת למועצת הביטחון, האם יש נוסחה שמקובלת עלינו, והאם היא תשפיע על המהלך הצבאי שהתפרסם כאילו הולך להיות מורחב?

ראש הממשלה: יש מגעים על טיוטה להצעת החלטה שהיא נוסחה בשיתוף פעולה בין ארה"ב לצרפת. אין עוד נוסח סופי להצעת ההחלטה הזאת ולכן קשה מאוד כרגע לומר למה אנחנו מסכימים ואם יש דברים שאנחנו מסתייגים מהם. באופן כללי אפשר לומר שהגישה המסתמנת היא גישה שמכירה בכך, שהקהילה הבינלאומית כולה מכירה בכך, שמה שהיה לא ימשיך להיות. כלומר, כשיש הכרה בכך שהעמדה הישראלית שדרשה כל השנים ליישם את החלטה 1559 של האו"ם שמשמעותה הצבת צבא לבנון בדרום לבנון, בהוצאת החיזבאללה ופירוקו מנשקו, שהגישה הזאת מאומצת וקרוב לוודאי אנחנו מקווים שאכן היא תיושם באופן מעשי. אני רוצה להזכיר שאלה בדיוק היו המטרות שממשלת ישראל הגדירה למאמץ הצבאי, שבמידה רבה נכפה עלינו כתוצאה מההתקפות על ישראל ב – 12 ליולי, על ידי אירגון החיזבאללה. אני שמעתי על ההחלטה של ממשלת לבנון אתמול בהצבת 15,000 חיילים של צבא לבנון. העמדה שלנו, כפי שאמרתי לאורך כל הדרך, הייתה שצריך ליישם את החלטה 1559. המרכיב המהותי בהחלטה הזו זה הצבת צבא לבנוני בדרום המדינה והוצאת החיזבאללה משם. ההחלטה הזאת היא צעד מעניין שאנחנו צריכים ללמוד אותו, לבדוק אותו ולראות את כל המשמעויות שלו. באיזה מידה הוא מעשי בזמן סביר. וודאי אפשר לשים לב לעובדה שהחיזבאללה הודיע שהוא תומך, מסכים לעניין הזה, דבר שאולי מצביע על מה שאנחנו מרגישים בשטח - שהחיזבאללה איננו יכול להמשיך בכוחותיו את המצב שהיה. אני מציע שנהיה סובלניים נעסוק בעניין הזה בתיאום עם ידידנו, עם בעלי בריתנו, נשקול את הדברים גם בתוכנו ונקבל בסופו של דבר את ההחלטות.

שאלה: בטוח זה ישפיע על הפעילות הצבאית?

ראש הממשלה: כל דבר משפיע על כל דבר. אנחנו עוסקים בנושאים האלה ואנחנו כמובן גם ממשיכים את המאמץ לפגוע בירי הקטיושות בישראל.

שאלה: אדוני ראש הממשלה, דיברת על מצוקתם של התושבים שחיים במקלטים, המצוקות שהולכות וגוברות. ונושא נוסף, יוזמת ההוצאה לנופש של 15,000 תושבים נוספים ביום?

ראש הממשלה: אכן נעשה מאמץ כביר, חסר תקדים בהיקפו בתולדות מדינת ישראל, להתמודד עם הלחץ העצום שהופעל על אוכלוסייה גדולה בישראל-זו שגרה בצפון הארץ באזורים שחשופים לטרור. אחת מהדרכים להקל על האוכלוסייה זה להוציא אותה לכמה ימים להתרעננות. אלה שנמצאים 27-28 ימים במקלטים, שלא ערוכים לקלוט אוכלוסייה כל כך רחבה וכל כך צפופה זמן ארוך כל כך. האוכלוסייה הזאת, מטבע הדברים, זקוקה קצת לאוורור וכבר הוצאו עשרות אלפים עד עכשיו ויוצאו עוד. זה מהלך יקר, מורכב מאוד מבחינת ההיבטים הארגוניים שלו, שהכוונה היא שהאנשים שיצאו להתרעננות לא יוטלו על מזרונים באיזה שהוא בניין ציבורי ללא התנאים הראויים. כל זה מחייב פעולת התארגנות מאוד מסועפת, בהיקפים שמעולם לא נעשו במדינת ישראל. אני מוכרח לומר שאני גם מוקיר ומרגיש את המצוקה הקשה הזאת של התושבים שמגלים כושר עמידה מופלא. אני גם מאוד מעריך את העבודה היוצאת מן הכלל שנעשתה על ידי עובדים רבים בכל המשרדים הממשלתיים, שטורחים כדי לעשות את כל התאומים הללו.

אני רוצה לציין שבנוסף לכך מצאנו פתרון לכל המועסקים שלא יכלו להגיע למקום עבודתם ומשכורתם תשולם להם. מצאנו פתרון לנושא הנזק העקיף שנגרם לאכלוסיה. פגיעה ברכוש זה דבר כמובן מאוד משמעותי לכל האנשים. היום-מחר תושלם הקמתה של קרן שתיתן הלוואות בתנאים מיוחדים ומענקים להון חוזר, לעסקים קטנים ובינוניים. בלי קשר למס רכוש שמכסה את הנזקים ברכוש שנגרמו כתוצאה מהפגיעות הישירות או העקיפות. כל היתר, הנזקים העקיפים זה סיפור אחד, וההלוואות להון חוזר מיועדות לאפשר לאנשים שעקב הנסיבות הללו לא יכולים לנהל את עסקיהם, שחס וחלילה לא יפגעו בצורה שהם לא יוכלו לשקם את העסקים. כל הדברים האלה נעשים - מנצח על העבודה הזאת בממשלה שר האוצר יחד עם שר הפנים ועם שר התמ"ת. בין המנכ"לים מתאם את זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, נעשתה פה עבודה כבירה שבין היתר צריכים לדאוג גם ליציבות המשק, שנמשיך ליהנות מהערכה העצומה בעולם כולו, להבטיח את יציבותו וגם כמובן לדאוג לכל יתר העניינים שמתחייבים מהמאמץ הצבאי של ישראל.

שאלה: אדוני ראש הממשלה אני רוצה בבקשה למקד בשתי נקודות: האחת בנושא הצעתו של ראש ממשלת לבנון, הוא הציע למעשה סדר חדש של פעולות שאומר: אני ישלח את החיילים שלי לדרום לבנון, אני יקבל תגבור מן האו"ם, אני אדאג שפעילי החיזבאללה לא יכנסו לאותה רצועת ביטחון שאנחנו הצלחנו או מנסים לייצב בימים האלה, צה"ל יצא מן השטחים שהוא תפס וזה למעשה מה שיאפשר את הגעת הכוח הבינלאומי שאתה דורש. האם הסדר החדש הזה שהוא הציג כבר אתמול בבוקר בוושינגטון פוסט מקובל עליך? ושאלה שניה האם אתה נכון להיום מקבל את הצעתו של שר הביטחון שהוא מקדם אותה, בין השאר תקשורתית, כבר מיום חמישי להרחיב את הפעולה הצבאית עד לליטני אולי אפילו מעבר לו ואם אתה תומך במהלך שכזה האם תוכל להגדיר מהי המטרה המוגדרת, מהי התכלית, מה היעד שאתה רוצה להשיג בפעולה מהסוג הזה?

ראש הממשלה: התשובה לרעיונות שמעלה ראש ממשלת לבנון ולהחלטה שהממשלה קיבלה היא שאנחנו לומדים את כל ההצעות. אין זה סוד, אמרנו את זה כמובן בראשית הדרך וחזרנו ואמרנו לאורך כל הדרך - איננו נושאים את פנינו לכבוש את לבנון. ואין לנו שום כוונה להישאר בשטח לבנון יותר מן הדרוש כדי להגשים את היעדים של הממשלה והמאמץ הזה, דהיינו להסיר את איום הירי על תושבי צפון הארץ ולהרחיק את החיזבאללה מהאזורים האלה. במידה שההצעות הללו תועלנה, תהיינה מעשיות ורצינות, הן וודאי תדרושנה תיאומים שונים ואנחנו נבדוק את כל ההיבטים ואת כל התיאומים שנדרשים. בהתאם לזה יקבע גם הזמן ותקבע הדרך איך הצבא הישראלי יפנה את דרום לבנון. אני מבטיח לך דבר אחד ככל שנוכל לפנות את דרום לבנון מהר יותר כן נשמח יותר, ובלבד שנוכל להבטיח שהשגנו את היעדים שקבענו לעצמנו. מה שקשור לפעולה צבאית, עד אתמול בבוקר לא הובא בפניי שום תוכנית אופרטיבית להרחיב את התמונה מעבר לקווים שבהם נמצא צה"ל היום. אני שמעתי כל מיני דיבורים וקראתי כל מיני ידיעות בעיתונות: אני חוזר על הודעתי, אתמול נפגשתי עם אלוף פיקוד הצפון ועם כל מפקדי הצבא במעמד שר הביטחון, ואמרתי שם את מה שאני אומר לכם עכשיו. לכל אורך הדרך לא היה פעם אחת שהוגשה בפנינו הצעה לאישור לפעילות צבאית שלא אושרה. ובפעם הראשונה, הראשונה, אני מדגיש, שהובאה בפנינו הצעה לחרוג מעבר לקווים שצה"ל נמצא בהם היום, ההצעה הזאת הוצגה בפני אתמול. אני אישרתי להביא את ההצעה הזאת לדיון בקבינט והקבינט ידון בה מחר, יתייחס אליה וכמובן בסופו של דבר תהיה החלטה. אני חושב שזה לא יהיה ראוי שראש ממשלה יודיע לקבינט מראש מה החלטתו בעניין מן הסוג הזה לפני שההצעה מוגשת לדיון בקבינט. עמדת ראש ממשלה במקרים כאלה כמוה כהחלטה. אני יכול לומר כך, היעד המרכזי של המאמץ שלנו הוא לא שטחים, הוא לא קווים. היעד המרכזי הוא לצמצם את היכולת של החיזבאללה לירות קטיושות על תושבי מדינת ישראל והיעד הזה מוטל על הצבא. הצבא מגיש לנו תוכניות כדי לאשר אותם על מנת שהוא יוכל למלא את היעד הזה. כל התוכניות שהוגשו עד היום אושרו.

שאלה: אדוני ראש הממשלה האם אתה מאמין שיש פעולה משמעותית שתוכל למנוע מחיזבאללה לחזור אל  הגבול ואילו מדינות ישתתפו בה?

ראש הממשלה: היעד המקורי של החלטה 1559 וההגדרה שמופיעה ב - 1559 זו שאנחנו אימצנו אותה והעמדנו אותה בראש סדר העדיפויות כיעד מרכזי כמו גם מרבית הקהילה הבינלאומית כולל G8 והאחרים הוא שצבא לבנון יהיה בדרום לבנון ושהוא יהיה הבסיס. הדיבור היה על כוח צבאי נוסף, שיהיה אפקטיבי שיורכב מצבאות של עמים שונים שיוכל לסייע לצבא לבנון להגשים את מטרתו. אני חושב שיש היתכנות שזה יקרה, אם זה במתכונת כזאת או במתכונת אחרת, תחת כותרת כזאת או כותרת אחרת, שאנחנו עוד לא יודעים להגיד אותה משום שהתהליכים של הדיונים והמשאים ומתנים לא בדיוק הסתיימו. אבל המגמה הזאת מצביעה על כיוון מעניין ולכן אמרתי שאנחנו בוחנים את הדברים האלה ושוקלים אותם ונוכל לקבוע עמדה לגביהם כשהם יתגבשו להצעת החלטה מוסכמת שתובא לאישור מועצת הביטחון של עצרת האו"ם.

שאלה: אדוני ראש הממשלה המלחמה החלה לאחר חטיפת החיילים, האם אתה יכול לומר באופן חד משמעי שלא תהיה הפסקת אש לפני שמוחזרים החיילים החטופים האם זו עמדה חד משמעית שלך?

ראש הממשלה: תמיד צריך לדייק בתיאור הנסיבות שהביאו לפתיחת המלחמה: מה שהביא לפתיחת המלחמה הייתה חטיפת חיילים והתקפה של קטיושות על יישובי הצפון שקדמה אפילו לחטיפת החיילים. צריך לזכור את שני הדברים האלה, כי זו לא הייתה רק חטיפת החיילים, זה היה חלק ממתקפה יזומה שנפתחה נגד מדינת ישראל באותו בוקר של ה - 12 ביולי. ולכן גם אנחנו התייחסנו בהחלטות הממשלה באותו יום בישיבת הממשלה בערב לשני הנושאים. אמרנו שאחד מהמאמצים המרכזים של העימות הזה, של ההתנגשות הצבאית הזו זה שחרור החטופים ללא תנאי והעמדה הזו התקבלה גם על ידי ה -   G8 וגם על ידי ועידת רומא. למיטב ידיעתי, היא גם מועלת בצורה ברורה מאוד בנוסח הזה גם בהצעת ההחלטה של האו"ם ואין ספק שקיומה של הדרישה הזו במסגרת הטיוטה של הצעת ההחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, והיא בהחלט שיקול שישפיע על תמיכתנו בהצעה.

שאלה: אדוני ראש הממשלה, דברתי על העבודה שישראל עומדת את ההצעה של ראש הממשלה, סניורה, בפריסת צבאו מה הדרישה של ישראל מן הכוח הצבאי הזה של לבנון, מה אתה בעצם מבקש שצבא לבנון יעשה, ולמה אתה מצפה שהוא יוכל, מה יספיק לך?

ראש הממשלה: אני מודע להצהרה של דובר הממשלה הלבנונית על פריסה אפשרית של צבא לבנון בדרום לבנון. אני לא מכיר עוד את כל הפרטים. מה בעצם יהיה הסיוע שהצבא הלבנוני זקוק לו, מה יהיה המבנה של כוחות האו"ם שיצטרפו לצבא הלבנוני, מה יהיה כוחם ומה עם התנאים הנוספים אם יש כאלה שהממשלה הלבנונית התנתה. לכן, אנחנו לומדים את זה - זה נכון לומר שזה נראה מעניין. אנחנו נבחן את זה בצורה מדוקדקת, אנחנו נתייעץ עם שאר הצדדים שמעורבים במצב הזה ואנחנו נקבל החלטה.

שאלה: מה ישראל תרצה לראות שם?

ראש הממשלה: אנחנו נרצה לראות צבא לבנוני שזה תנאי מקדמי וגם התנאי הבסיסי בהחלטה 1559 של מועצת הביטחון בהתייחס למצב בלבנון. גם הצטרפות של סיוע צבאי חזק שיגיע ממדינות נוספות שעליו עוד צריך לדון קודם כל, אם זה מורכב מיחידות לוחמה שנוכל בצורה אפקטיבית לסייע, ליישם בעצם את התוכן של החלטה 1559 של מועצת הביטחון. זה מה שאנחנו מצפים לו ואנחנו עוד נקבל החלטה בעניין הזה.

תודה רבה.