ראשית, אני שמח לבשר לכם שהתקציב אושר הערב בועדת הכספים של הכנסת ובניגוד למסורת בשנים האחרונות, הוא יאושר כפי  שהוגש, כבר בשבוע הבא בראשית חודש ינואר החל מראשית השנה לכל אורכה של שנת הכספים.
אני חושב שקרה משהו שהוא סימן דרך בחיים הציבוריים של מדינת ישראל.
אנחנו רגילים מדי שנה בתקופה הזאת ל"מחול של שדים" שמאיים על יציבות החיים הפוליטיים ומאיים גם על יציבות החיים העסקיים והכלכליים של המדינה ושהופך להיות לקטליזטור של משברים, ויכוחים שלא פעם מסתיימים גם בבחירות. אני מדבר על האירוע המסורתי של הויכוח על תקציב המדינה מדי שנה בעת הזו. נראה היה כאילו אנחנו צועדים לעוד שנה כזו.

אני חייב לומר שמתוך תחושה של אחריות ורצינות, כל מפלגות הקואליציה, ללא יוצא מן הכלל, החליטו אתמול להשאיר את התקציב כפי שהוא, לא להתמקח, לא לסחוט, לא לתבוע ולא לאיים אלא לאשר אותו בצורה מהירה, רצינית ואחראית. השלב הראשון והחשוב עבר כבר היום בועדת הכספים. חוק ההסדרים וחוק התקציב יעברו בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא בכנסת ויסתיים אני מאמין ביום רביעי בעוד שבוע.

התקציב כפי שהוא, מצטיין לפי דעתי, בשני מרכיבים מרכזיים. ראשית, יש תוספת משמעותית לתקציב הביטחון. זו הכרעה לא קלה. אבל נוכח המציאות שאיתה מתמודדת מדינת ישראל, נוכח האיומים שאנו צריכים לתת להם מענה בשיקול דעת, בצורה אחראית ובקור רוח, היה ברור שהתקציב השנה צריך להיות שונה מזה שהיה בשנה האחרונה.

לכן, החלטתי להוסיף כמעט שני מיליארד שקלים לתקציב הביטחון כך שתקציב הביטחון השקלי שאיננו כולל עוד את סיוע החוץ שאנחנו מקבלים מדי שנה, יגיע השנה ל-35 מיליארד שקלים.
זהו תקציב גבוה יחסית, אבל אנחנו צריכים לתת מענה רציני ואחראי לצרכים, לחסרים שנתגלו, לכשלים שנחשפו ולאמצעים שצריך להצטייד בהם, כדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה לכל תרחיש אפשרי בעתיד. התקציב הזה מאפשר לנו לעשות זאת.

יחד עם זה, בשנים האחרונות נחשפה מצוקה שהולכת וגוברת בתחום החברתי, במיוחד באזורי הפריפריה, בצפון ובדרום. אנחנו החלטנו שהשנה למרות כל הקשיים, אנחנו ניתן מענה רציני ונוסיף לתקציבים החברתיים סכום כולל של 2.9 מיליארד ₪  בהשוואה לתקציב 2006 , מעל ומעבר לגידול הטבעי, שתמיד כרוך בתוספת מסוימת של תקציב. התוספת תהיה בכל התחומים- בתחום הבריאות כולל סל התרופות בתחום התעסוקה, בתחום הרווחה, בביטוח הלאומי ובעיקר במערכת החינוך.

בנוסף לכך, הגדרנו תוכנית חמש שנתית לתוספת של בין 7000 ל-7500 כיתות לימוד ברחבי הארץ כולה כאשר כמובן יתווספו כיתות לימוד לא מעטות גם באזורי הצפון.
בתום התקופה הזאת, אם אכן נשלים את התוכנית לפי התכנון, אנחנו נסגור את הפער שקיים היום בכיתות לימוד במדינה כאשר 7500 הכיתות שיבנו, יתווספו ל- 52,854 כיתות לימוד שקיימות היום במדינת ישראל. אם להיות מדויק, אז לפי התוכנית הזו בשנת 2011 אולי יחסרו 300 כיתות לימוד. אני חושב שנוכל להסתדר. אנחנו יכולים לעשות זאת כי שנת התקציב הנוכחית נסתיימה בצורה שאין לה תקדים בתולדות מדינת ישראל.

לפני שאומר מספר מלים על השנה האחרונה, אני רוצה להוסיף שאנחנו החלטנו על הקצאה רק באזור צפון הארץ של חמישה וחצי מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות תחבורה בחמש שנים הקרובות.
התוכנית בשלמותה תוצג בפני בזמן הקרוב, כאשר תיבדק מחדש ההיתכנות, גם למסילת הברזל לעמק וגם למסילת הברזל שבין עכו לכרמיאל. שני נושאים שהעסיקו לא מעט תושבים רבים באזורים שבהם אתם נמצאים.

השנה האחרונה היא שנת שיא בתולדות כלכלת ישראל. נותרו לנו עוד כמה ימים אך לפי כל התחזיות הצמיחה של המשק תהיה לפחות 4.6 אחוז, גבוה יותר מכל כלכלה באירופה או בצפון אמריקה.
אנחנו מדברים על צמיחה שבפועל היא גבוהה יותר מהתחזית המוקדמת לגבי הצמיחה במשק הישראלי בראשית השנה, שלא לדבר על כך שבמהלך הלחימה, הערכת המומחים הייתה שימי הלחימה יגרמו להפסד של אחוז אחד בתוצר. אז לא רק שלא הפסדנו דבר, אלא התוצר הלאומי הגולמי גדל  בשנת 2006 בלפחות 4.6 אחוז ואולי אפילו קצת יותר מזה.
הנתון הזה הוא לכשעצמו מרשים, אך הוא מרשים שבעתיים אם נזכור שהאינפלציה במדינה בשנה האחרונה היא 0.2- אחוז.  בדרך כלל, שעורי אינפלציה נמוכים כל כך מעידים על מיתון במשק, זה דבר נדיר ששעורי אינפלציה נמוכים כל כך, מתחברים לצמיחה דינאמית כל כך כפי שהייתה בשנה האחרונה.

זו גם שנת שיא בהשקעות זרות במדינה. למעלה מעשרים מיליארד דולר השקעות זרות במשק הישראלי בשנה האחרונה אין לזה תקדים. לרגע אחד בכל השנה, לא יצא מאיתנו דולר אחד החוצה, אלא הם המשיכו לזרום פנימה על ידי משקיעים מכל העולם ובמיוחד מארה"ב ובאופן מובהק לאזור שלכם לאזור נהריה, עם השקעה המפורסמת של וורן באפט במפעלי "ישקר".
אפשר גם לציין את ההשקעה המרשימה של חברת "אינטל", של חמישה מיליארד דולר, שחלקה מגיע גם לחיפה כחלק מהרחבת מרכז הפיתוח הגדול ביותר שיש לחברת "אינטל" בעולם כולו שנמצא כאן בחיפה.
הוא אחראי במידה רבה להישגים שהפכו את חברת "אינטל" לחברה הגדולה בעולם בייצור מוליכים למחצה.

 
בנוסף לכך אנו מסיימים את שנת 2006 עם גירעון של 0.7 אחוז. הגירעון הזה נמוך באופן משמעותי בהשוואה לסטנדרט המקובל בכלכלה של המערב ובכלכלה של החברות בארגון OECD. 
על פי ההסכם האירופי הסטנדרט שלהם הוא 3 אחוז. אנחנו מסיימים את השנה הזאת ב- 0.7 אחוז אחרי שהוספנו מיליארדי שקלים במהלך השנה כדי למלא את המלאים של מערכת הביטחון שהשתמשנו בהם במהלך הלחימה.

כאשר מסכמים השנה: צמיחה גבוהה, אינפלציה נמוכה, יציבות בלתי רגילה, אמון של השווקים הבינלאומיים במדינה, אמון של המשקיעים בניהול הכלכלה הישראלי ואולי ההישג הגדול מכולם, שנת 2006 היא השנה הראשונה שבה היצוא ממדינת ישראל, גם לאחר שאנחנו מורידים את כל סכומי הסיוע שקיבלנו, גבוה במיליארדי דולרים מהיבוא.
החלום הגדול של מאזן תשלומים חיובי שתמיד היה היעד שהכלכלה הישראלית חתרה להגיע אליו הוגשם השנה עם עודף של מיליארדי דולרים. אני חושב שחוש האחריות שגילו מפלגות הקואליציה והעובדה שתהליך אישור התקציב לא יסחב ולא יסתבך והתקציב שיאושר הוא אותו תקציב שאישרה הממשלה מלכתחילה, בלי כל התוספות הידועות שחלק מהשמות שלהם הפכו להיות מושגים כבר בכלכלת הישראלית במשך שנים. זו תרומה נוספת שתבטיח גם בשנה הקרובה צמיחה בשיעורים דומים יציבות בכלכלה הישראלית וצמצום נוסף ומשמעותי באבטלה ההולכת ומצטמצמת ומתקרבת ל- 8 אחוזים ואני מקווה שבשנה הקרובה היא גם תרד מעבר לכך.

בנוסף לתקציבים החברתיים, החלטנו השנה מטבע הדברים, לעשות מאמץ מיוחד כדי לחזק את חיפה והצפון. עשינו את זה, משום שחשבנו, שצריך לא רק לתקן, לשפץ ולשקם את הנזקים שנגרמו אלא להפוך את האירועים האחרונים,למנוף אדיר לפיתוח כדי להפוך את אזורי חיפה והצפון למרכז תוסס של פעילות כלכלית, עסקית, חברתית ותיירותית,  כפי שחיפה והצפון ראויים להם.

לכן, כפי שכבר אמרתי, נשקיע בחמש השנים הקרובות באזור הצפון חמישה וחצי מיליארד שקלים בפיתוח תשתיות תחבורה. רק בשנה הקרובה, נשקיע באזור הצפון, 420 מליון ₪  בעידוד המסחר, התעסוקה והתעשייה. נשקיע תוספת של 700 מליון ₪  לחינוך ואנחנו נשקיע השקעה מאסיבית בשיפוץ בתי החולים באזור הצפון, כחלק מהלקחים שהפקנו כתוצאה מאירועי הלחימה בשנה האחרונה.

בנוסף לכך, החלטנו להכריז על תוכנית "מאתיים פי שתיים". תוכנית זו, היא תוכנית משרד התמ"ת, לאתר במדינה מאתיים עסקים שבמהלך של שנה אחת אפשר להכפיל את הייצור שלהם פי שתיים.
מפעלים לא מעטים בחיפה יהיו חלק מתוכנית זו שיזכו לסיוע ועידוד מיוחדים של תקציבים ממשלתיים.

ראש העיר חיפה הוא ידיד אישי שלי, לא נעים לומר כי הוא נראה כל כך צעיר, אבל כבר 40 שנים.
עוד בימים העליזים באוניברסיטה העברית ירושלים, ידעתי שהוא בולדוזר שאינו מרפה.
אך לא תיארתי לעצמי איזה אנרגיות הוא מסוגל להפעיל כשהוא נאבק על פיתוחה, שגשוגה ומעמדה של העיר חיפה. כל מה שאומר עכשיו, יונה, זה במידה רבה מאוד ביטוי גם לאמון ולהערכה שיש לממשלת ישראל במנהיגותך בעיר חיפה.
ראשית החלטנו במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, להכריז על חיפה כאזור עדיפות לאומית ב לתעשיות הייטק. זאת לא  רק לשנה, אלא עד סוף שנת 2010. אני מניח שאז חיפה תהיה מרכז כל כך גדול שתעשיות ההייטק לא יצטרכו יותר שום סיווג. אבל אני מבטיח שאם תזדקקו לזה בסוף שנת 2010, אז אנו נאריך זאת.

אנו נקים בחיפה מגה חממה שתכיל עד 120 "סטארטאפים" ותנצל את הקרבה הגדולה למרכזי המחקר, בעיקר לטכניון של חיפה שהוא אחד ממוסדות המחקר האקדמיים החשובים בעולם, זאת כדי לתת דחיפה ולייצר מנופים חדשים לקידום תעשיות ההייטק בחיפה שייהנו גם מעדיפות ההכרזה של הסיווג כאזור עדיפות לאומית ב. אנו נשקיע בהקמת המגה חממה הזו, 40 מליון ש"ח ואני יכול לומר לכם שתוכנית החממות של המדען הראשי של התמ"ת, היא אחת התוכניות המוצלחות שהיוותה את אחד המנופים המרכזיים לפיתוח תעשיות ההייטק ב- 12 השנים האחרונות והחממה שתוקם בחיפה היא הגדולה ביותר והמושקעת ביותר שהוקמה אי פעם במדינת ישראל.
אנו נשקיע סכום דומה של 40 מיליון ₪ בשיקום אזורי התעשייה, באזור הצ'ק פוסט ובאזור השיש בחיפה. נשקיע בתוכנית שיווק ופיתוח תשתיות תיירותיות סכום נוסף של 30 מליון ש"ח.
החלטנו בהחלטת ממשלה מיוחדת לצרף את העיר חיפה לאזור פיתוח למפעלי תיירות וזאת על פי הצו לעידוד השקעות הון. אני מאמין שחיפה צריכה להיות בסיס, לתיירות הרבה יותר גדולה מכפי שהיא קיימת היום. היה מאבק לא קל. ראש העיר לא ויתר. היו לא מעט גורמים במשרדי הממשלה שחשבו שלא  צריך להיות מוקד של השקעה. אך היה מאוד קשה לעמוד בלחץ שהפעיל ראש העיר.

ראש העיר הצליח גם להשיג מענק מיוחד ממשרד הפנים, למרות שחיפה לא הייתה מעולם מהעיריות שמקבלות מענקים מיוחדים ממשרד הפנים. השנה זה השתנה.
בנוסף לכך, אנו נשקיע סכומים נוספים של 9 מליון ₪  באמצעות מרכז ההשקעות לטובת מפעלים עתירי טכנולוגיה. בנוסף לזה,  בהשקעה נוספת של מיליונים נקדם את מגזר העסקים הבינוניים והקטנים בחיפה, יהיו ירידים לשיווק וקידום העסקים הקטנים, נרחיב את פעילות מט"י ונוסיף תקציב משמעותי כדי להפוך את העסקים הקטנים והבינוניים שהם תמיד קטליזטור לפיתוח כלכלי, לתת להם תנופה מיוחדת בשנה הקרובה במיוחד באזור חיפה.

בנוסף לזה, אמרתי כבר שאנו עושים השקעה מיוחדת בצפון כולו וגם בחיפה בתחום החינוך. במסגרת תוכנית שרת החינוך -"שמים את הלב בצפון", אנחנו נפעל לפיצול כיתות א ו- ב בכל בתי ספר.
אנו נגדיל את מספר היועצים והפסיכולוגים בכל בתי הספר בחיפה והצפון. בשנה האחרונה נוצרו בתחומים האלה  צרכים מיוחדים. נוסיף כיתות לימוד כדי לסגור אחת ולתמיד את הפער המעיק על מערכת החינוך ברחבי הארץ כולה שאין לו שום הצדקה ואין לו שום  בסיס.
מדינה כמו שלנו שבסיס עוצמתה הכלכלית בסופו של דבר תלוי באיכות החינוך שלה, איננה יכולה רק להסתפק בהשמעת סיסמאות ולא לספק את המשאבים הללו לנושא שהוא יכריע בסופו של דבר את עתידנו ואת ביטחוננו.

נדמה לי שלא אגזים אם אומר שמעולם קודם לכן, לא ניתן סיוע ממשלתי בהיקפים כאלה לחיפה.
אני רוצה לומר לחלק מן היושבים כאן אשר לא גרים בתוך העיר חיפה, כי אין לי ספק שההשקעות הללו בתעשייה, בטכנולוגיה, במו"פ ובעסקים קטנים הם מקור לחיזוקה לא רק של חיפה אלא גם של כל סביבתה . לא מעטים, מתושבי הישובים הסמוכים, עובדים בחיפה, מקימים עסקים בחיפה, יש להם השקעות במרכזי התעשייה שהם בחלק בלתי נפרד מהתוכנית הזו. לכן הם יהיו חלק מהנהנים מהמאמץ הלאומי הזה שאנו עושים כדי לחזק את חיפה והצפון.

לצערי במדינת ישראל אנו עדיין לא מאשרים תקציבים רב שנתיים בכל התחומים. לכן בחלק מהתחומים שדיברתי עליהם, דוגמת תוכניות של חמש שנים בתחום בניית הכיתות ובתחום בניית תשתיות התחבורה, אני יכול להבטיח לכם שגם אם הסכומים וההחלטות שדיבתי עליהם מתייחסים ל-2007 הכוונה שלנו היא ללוות את פיתוחה של העיר חיפה בשנים הקרבות.
אני מאמין שאת הכינוס הבא של לשכת המסחר של העיר חיפה תוכלו לעשות כאן רק אחרי שתרחיבו את האולם הזה ורק אחרי שתכפילו את מקומות הישיבה. אני מבטיח גם שאעשה הכל על מנת שגם תהיה לכם סיבה לכך.
אני מקווה מאוד שתושבי חיפה כולם ותושבי הסביבה כולם ייהנו מכך.
תודה רבה לכם.