גברתי יושבת-ראש הכנסת;
כבוד נשיא-מדינת-ישראל, מר שמעון פרס;
אורח-הכבוד של הבית כבוד נשיא ארצות-הברית-של-אמריקה, מר ג'ורג' בוש והגב' לורה בוש;
גברתי מזכירת-המדינה, הגב' קונדוליסה רייס;
שרי ממשלת-ישראל;
חברי-הכנסת;
כבוד שגריר ארצות-הברית בישראל, מר ריצ'ארד ג'ונס;
כבוד שגריר ישראל בארה"ב, מר סליי מרידור;
אורחים-יקרים, מכובדי כולם,

מדינת ישראל וכנסת ישראל מתכבדות לארח אותך, אדוני הנשיא, במשכנה של הדמוקרטיה-הישראלית, בבית שבו בא לידי ביטוי  רצונו של העם-בישראל באמצעות נציגיו ונבחריו. בשמם של אזרחי-ישראל, בשמה של ממשלת-ישראל ובשמם של חברי הבית הזה, אני מקדם את פניך בברכה כנשיאה של אומה גדולה מנהיגת העולם החופשי, וכידיד אמיתי, עקבי ונאמן של מדינת-ישראל.

הידידות המושרשת והעמוקה בין ארצות-הברית ומדינת-ישראל אינה מקרית ואינה ברורה מאליה. זוהי ידידות המושתתת על ערכים-משותפים, על יעוד-מוסרי, אנושי וחברתי, שעיקריו חרות-האדם, צדק-חברתי ושלום. גדולתה של ארצות-הברית נעוצה ביכולתה ובנכונותה לפעול ולהקריב למען סדר-בינלאומי כלל-עולמי המבוסס על דמוקרטיה, זכויות-אדם, כלכלה-חופשית והשכנת-שלום. ההבחנה בין אורח-חיים שראוי להגן עליו ובין זה שחובה להתנגד לו, היתה ועודנה ברורה וחדה. במילותיו של הנשיא האמריקני , הארי טרומן, אשר לפני שישים שנה תמך בהקמת מדינת ישראל :

"דרך-חיים אחת מבוססת על רצונו-של-הרוב ומתאפיינת במוסדות-חופשיים, בממשלה-ייצוגית, בבחירות-חופשיות ובערבויות לחירות-הפרט, לחופש-הביטוי-והדת ולהעדר דיכוי פוליטי. דרך-חיים אחרת מבוססת על רצונו של המיעוט הנכפה על הרוב. היא מסתמכת על טרור ועל עריצות, על שליטה באמצעי-התקשורת, על בחירות שתוצאותיהן נקבעות-מראש, ועל דיכוי החירויות-האישיות".

בעולם שבו ניצח מגדלור-הדרור האמריקני קם העם-היהודי במאמצים כבירים והתנער מתהום-השואה אל פסגת-התקומה, וכונן בגבורת-בניו את מדינת-ישראל הדמוקרטית. מאז ולאורך-השנים, גם בחילופי-הממשלים בוושינגטון והממשלות בירושלים, ברית-הידידות בין עמינו וארצותינו נותרה איתנה ורק הלכה-והתחזקה, הלכה- והתעצמה.

הזדהותה של ארצות-הברית עם מאבקו של העם-היהודי לתקומה-לאומית הופגנה עוד טרם הקמתה של מדינת-ישראל בתביעתה לפתוח את שערי ארץ-ישראל לפליטי-השואה. לפני שישים-שנה בדיוק, דקות מעטות אחרי הכרזת-העצמאות של מדינת-ישראל, היתה ארצות-הברית ראשונה להעניק לה את הכרתה. כאשר נטלה המדינה הצעירה ודלת-האמצעים על עצמה את אתגר-קליטתם של מאות-אלפי פליטים יהודים חסרי-כל מאירופה ומארצות-ערב, הושיטה לה ארצך את ידה במלווה ובסיוע-כלכלי. מאוחר-יותר, כאשר חימשה ברית-המועצות את אויבי-ישראל שזממו להשמידה, סיפקה ארצות-הברית לישראל את הכלים להגן על עצמה. כשנשמעה הזעקה האמיצה מאחורי מסך-הברזל "שלח-את-עמי!" הביא הלחץ האמריקני לפתיחת-השערים לעליית המוני-אחינו מברית-המועצות לישראל. וכמובן, היה זה הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש האב אשר פעל למען העלאתם של המוני יהודי אתיופיה במבצע שנודע לימים כ"מבצע משה".
בזירה-הבינלאומית, בעצרת-האו"ם, במועצת-הביטחון, ובאין-ספור הזדמנויות אחרות, התמידה ארצות-הברית לעמוד לימין-צדקתה של ישראל, לעיתים קרובות בבדידות-מזהרת, מול גוש אוטומטי אינטרסנטי ומרושע, שהורכב ברובו-הגדול ממדינות טוטליטריות ודיקטטוריות.    

היום, עם ביקורך בישראל, הרשה לי להביע את הערכת והוקרת העם בישראל למנהיגותה של אומתך ולמסירותה לתפקידה המוסרי ההיסטורי והאוניברסלי כנושאת לפיד-הדמוקרטיה, הצדק, הדרור והשלום.

אדוני-הנשיא,
לארה"ב וישראל ברית אסטרטגית רבת שנים. ברית זו לא פסחה גם על הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות. בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה הסיוע הכלכלי היה חד כיווני ואין ספק שהיה לו חלק חשוב בביסוסו של המשק הישראלי.
עם זאת, כיום אני גאה להגיד שהיחסים אינם עוד יחסים רק של תלות אלא של שיתוף פעולה והפריה הדדית. בתחומי המסחר, הטכנולוגיה והמחקר והפיתוח ישנה שותפות אמת בין שתי המדינות. שותפות המבוססת על שיקולים כלכליים אך גם על ערכים משותפים ותפיסת עולם הרואה ערך גדול ביזמות ובכושר ההמצאה הישראלי.
ארה"ב כמו גם ישראל אף חולקת את התפיסה שדמוקרטיה וכלכלת שוק הולכות יד ביד וששילוב זה הוא המתכון המנצח לצמיחה ולרווחה.
ארה"ב פתחה את דלתותיה לכוחות היזמיים של ישראל כדי שאלו יוכלו לפרוח במסגרת הכלכלית התוססת שהיא מובילה. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסה בניו-יורק, ושיתופי הפעולה בתחום ההיי-טק בין ישראל וארה"ב הניבו הצלחות פורצות דרך בקנה מידה עולמי.

ידיד יקר,
ביקורך בישראל לרגל חגיגות שנת השישים למדינתנו הינו מחווה נפלאה של ידידות אישית ובין-מדינתית, אבל אין הוא ביקור נימוסין בלבד. במהלכו ניתנה לנו הזדמנות חשובה נוספת לדון בקידומו של פתרון-שלום לסכסוך הישראלי-פלשתינאי בהתאם לחזונך, אדוני-הנשיא, של שתי מדינות לשני עמים. מעורבותך האישית, ומאמציה הראויים-להערכה של מזכירת-המדינה הגב' קונדוליסה-רייס, חיוניים להצלחת המשא-ומתן האינטנסיבי המתנהל בנינו ובין הפלשתינאים.

כאשר נגיע בעזרת השם בבוא-היום להסכם-שלום היסטורי בינינו ובין שכנינו הפלשתינאים, הוא יובא לאישורו של הבית-הזה, שיש בו ייצוג לכל קשת-הדעות במדינת-ישראל. ביודעי את התפלגות-העמדות בבית-הזה ואת רחשי-הלב של אזרחי-ישראל, אני משוכנע: הסכם-שלום שישקף במלואו את החזון שהצגת בפני העולם ביוני-2002, ושיושתת על שתי-מדינות-לשני-העמים – מדינה-יהודית ומדינה-פלשתינאית השוכנת בשלום ובביטחון זו-לצד-זו – הסכם-שלום כזה יאושר בכנסת ברוב-גדול וייתמך על ידי מרביתו המכרעת של הציבור הישראלי.

אדוני-הנשיא,
המזרח-התיכון הוא אזור רווי-סכנות. פעילותה התקיפה של ארצות-הברית לאורך-השנים נגד מוקדים של תוקפנות, אלימות וטרור - תכליתה הגנת הצדק ומניעת ערעור יסודי של יציבות באזורנו, יציבות החיונית כל-כך לשלום-העולם, למשק-האנרגיה הבינלאומי ולכלכלה-הגלובלית.
אין צל-של-ספק, שההתמודדות מול איום הטרור-הפונדמנטליסטי הרצחני ונטול-המעצורים המוסריים היא בעת-הזאת האתגר החשוב ביותר הניצב בפני החברות-הדמוקרטיות ברחבי-תבל. רק אתמול, בשעות אחר-הצהריים, עת נפל טיל בקניון באשקלון ופצע אזרחים תמימים, קיבלנו תזכורת לכך. 
לתוצאותיה של ההתמודדות הזאת תהיינה השלכות מרחיקות-לכת על עתידו ואורח-חייו של העולם-החופשי. אתה, אדוני-הנשיא, תירשם כמי שנטל באומץ וללא-היסוס את הגה-המנהיגות בהתייצבות נחושה והחלטית מול האתגר הגדול הזה.  

המוקד הנוכחי המאיים איום חמור ביותר על יציבות המזרח-התיכון ועל שלום-העולם הוא, כידוע-לך, איראן. הסכנה טמונה ביומרותיו של השלטון בטהרן להגמוניה-אזורית, ובשימוש הציני שהוא עושה בטרור ובליבוי שנאה-דתית להשגת יעדיו, ובחתירה שאי-אפשר להסוותה להשגת יכולת-גרעינית. איומיו של נשיא-אירן למחוק את ישראל מהמפה, והיערכותו על-מנת לבצע זאת על-ידי טילים ארוכי טווח ויכולות גרעיניות מחייבים אותנו להיות ערוכים להגן על עצמנו, אבל האיום איננו על ישראל בלבד, ומדינות-האיזור ברובן רואות את עצמן מאוימות אף-הן.
ישראל סבורה כי למרות שחומרת-האיום האירני מחייבת שלא להוציא מכלל-חשבון שום אמצעי אחר, הרי שכיום הצבת חזית מדינית וכלכלית בינלאומית אחידה ונחרצת מול-אירן, וסנקציות קשות ואפקטיביות יותר, הן שלב הכרחי ,גם אם לא סופי, בדרך-הנכונה לבלום את הסכנה-האיראנית. 

אדוני-הנשיא,
במלאת לה שישים-שנה – אין למדינת ישראל שאיפה חזקה יותר מהשגת-השלום עם שכניה הפלשתינאים ועם מדינות ערביות נוספות.  המשך עזרתה של ארצות-הברית להשכנת-השלום והביטחון באזורנו הוא המתנה הגדולה ביותר של אמריקה למדינת-ישראל בשנתה-השישים.
הרשה נא לי, להעביר באמצעותך לעם האמריקאי ולשני בתי-הקונגרס, ולמזכירת המדינה הגב קונדוליסה רייס שהתמידו לאורך-כל-השנים בתמיכתם חוצת-המפלגות בישראל, את הוקרתנו העצומה על הסיוע  המדיני, הכלכלי והביטחוני – הנדיב והחיוני כל-כך – שזכינו לקבל מהם.

הנביא ישעיהו בן-אמוץ, שהשמיע את קולו ואת חזון-השלום והצדק האוניברסלי שלו כאן, בבירת הנצח - בירושלים, לפני אלפיים ושבע-מאות שנה, קרא בנבואתו לפתוח את שערי-העיר לבואו של "גוי צדיק":
"פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים!" (ישעיהו, פרק כ"ו, פסוק ב')

שעריה-של-ירושלים, שערי מדינת-ישראל ושערי-הלב של עם-ישראל פתוחים לפניך, אדוני-הנשיא, כראשה של אומה ידידה גדולה שוחרת-צדק, חרות ושלום.

ברוך-בואך אלינו וברוכים כל הנלווים אליך בביקור חשוב זה המסמל יותר מכל את רוחה ועומקה של ברית-היחסים-המיוחדים בין עמינו ומדינותינו.

ועוד מילה אישית:
אולי זה לא תמיד מקובל במעמדים כאלה, שיש בהם לא מעט כללים נוקשים של פרוטוקול, אבל אני חושש שמעמד כזה לא יחזור יותר בתפקידך הנוכחי כנשיא ארצות-הברית ולפיכך אני רוצה לומר לך באופן אישי כאדם לאדם, כאב לאב, כבן להורים דגולים לבן של הורים דגולים, ולאיש משפחה כל-כך חם ורגיש כמוך :
החיים הפוליטיים מזמנים לכולנו לא מעט אירועים שבהם נשמעים דברים שנרשמים בפרוטוקול, מהדהדים בחלל האוויר ואחר-כך פורחים להם כלא היו.
מה ששמעת כאן היום יחד עם רעייתך המקסימה והצוות האוהד והתומך שלך הם דברי אמת. הם לא יפרחו ולא ייעלמו.
לאו דווקא כי הם רשומים בדברי הכנסת, אלא כי הם יוצאים מן הלב – הלב האישי שלי, הלב של הכנסת כולה והלב של עם ישראל.
היום יותר מכל יום אחר, הכנסת נותנת ביטוי מדויק, אמיתי ועמוק לעם ישראל כולו וכל זה בזכותך ולמענך.

היה ברוך.

דברי נשיא ארצות-הברית ג'ורג' וו. בוש בפני הכנסת