|
ראש המטה הכללי, רב-אלוף גבי אשכנזי
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן-זאב
מפקד המכללה, האלוף גרשון הכהן
היועץ האקדמי לביטחון לאומי, פרופ' גבריאל בן דור,
מפקדים, בני המשפחות
בוגרות ובוגרים יקרים,
קהל נכבד,
אם יש ביטוי מוחשי לשילוב שכה מאפיין את העם בישראל, עם הספר הנאלץ לחיות גם על חרבו – הרי שזהו ה"ספרא וסייפא" שמבטאת, הלכה למעשה, המכללה לביטחון לאומי.
אם יש הוכחה ניצחת לרצינות הרבה שמייחסת ישראל לניהול משאביה הביטחוניים והלאומיים – הרי שזהו התהליך האקדמי החשוב והמעמיק שמתקיים כבר למעלה מארבעים שנה בין כותלי המכללה.
אם יש דרך טובה להמחיש מהי הפקת לקחים, מהי למידה שאינה פוסקת מלהתעדכן, מהו שיח אמיתי ומפרה בין גורמי ביטחון ומדיניות – הרי שכל אלו נמצאים כאן, במכללה שבוגריה לאורך השנים הם העדות הטובה ביותר למהותה.
נלסון מנדלה אמר פעם כי "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור". ואמנם, העיסוק בביטחון לאומי וההתעמקות ברזיו ובתובנותיו, נוגעים במידה רבה לאופן המושכל שבו עלינו לנצל את הכוח והאמצעים העומדים לרשותנו.
ישראל היא מדינה חזקה. יודעים זאת ידידינו, יודעים זאת גם אלו שאינם בין דורשי טובתנו. חוזקה של ישראל נובע לא רק מן הטכנולוגיות העומדות לרשותה, ואף לא רק מן העוצמה האנושית המפתחת ומניעה את אותן יכולות. חוזקה של ישראל נובע מצידקת דרכה, מחוסנה המוסרי – ומהיכולת שלה לנהוג באופן מושכל, תבוני ומדוד בכל מגוון יכולותיה.
לפני שבועיים, כשהשבנו את הבנים - אהוד גולדווסר זיכרו לברכה ואת אלדד רגב זיכרו לברכה, נוכחנו בפן נוסף של אותה עוצמה פנימית. אותה חוזקה המייחדת את ישראל ומציבה אותה במקום אחר משכנותיה באה שוב לידי ביטוי - ובמלוא עוזה.
מי שהיה זקוק להוכחה נוספת למה שמבחין אותנו כעם וכמדינה, יכול היה למצוא אותה בהתלהמות ובהתלהבות שבהן נתקבל מעבר לגבול רוצח פעוטה ששוחרר מכלאו. כל אחת ואחד מאיתנו יודע זאת: אצלנו זה לא יכול היה לקרות.
קהל נכבד,
גם בימים של מציאות ביטחונית מורכבת ורגישה מאין כמוה, גם בתקופה שבה עוצמת האתגרים האסטרטגיים הניצבים בפני ישראל נדמית כחסרת-תקדים, יש צורך להמשיך ולקדם מהלכים מדיניים.
מיומי הראשון בתפקיד ראש הממשלה, ראיתי בקידום משא ומתן עם כל שכנינו - מטרה עליונה. זו לא נשתנתה, ולא תשתנה כל עוד אני נושא באחריות העליונה לביטחונה ושגשוגה של ישראל.
לאחר שנים ארוכות של קיפאון מדיני פתחנו במשא ומתן עם שכנינו הפלסטינים, ובמשא ומתן עקיף עם שכנינו הסורים. בעבר היו שהניחו כי מדובר במשימה בלתי אפשרית, אך בעיניי לא רק שהעניין הזה אפשרי – הוא בעיקר חיוני.
המשא ומתן לשלום – הוא יעד מרכזי של הממשלה ויעד מרכזי של המדינה. בצד המאמץ האדיר שאנו עושים כדי לחזק את כושר ההרתעה, להפיק לקחים מטעויות שנחשפו ולבסס את בניין הכוח שיאפשר לנו לעמוד מול כל איום צבאי נגדנו, השלום – הוא המסלול שיכול להביא לשינוי מהותי במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. זהו המפתח ליכולתנו להבטיח ביטחון ארוך טווח ולקיים איכות חיים טובה יותר עבור תושבי ישראל. עם השגת שלום נוכל גם לחלק את משאבי המדינה באופן שיקטין את הפער החברתי ויחזק את החלקים החלשים באוכלוסייה.
אני רוצה לייחד מספר מלים לתהליך המשא ומתן העקיף עם סוריה, אשר הסבב הרביעי שלו, מתנהל בשעה זו ממש, על אדמת תורכיה.
בחרתי לדבר עליו דווקא במעמד זה, דווקא בפניכם, משום שלמערכת הביטחון של ישראל יש תפקיד מאוד משמעותי, אולי חסר תקדים, הן בהדגשת הצורך במשא ומתן הזה, הן בהתנהלות לקראתו, והן במסגרתו.
גופי הביטחון של ישראל הוכיחו בגרות וראייה אסטרטגית רחבה כאשר תמכו מלכתחילה בצורך להידבר עם סוריה. בדיונים המקדימים שרוכזו בנושא בלשכתי, התגבשה הבנה, גם בקרב הדרגים המקצועיים - המדיניים והביטחוניים, ששיחות שלום עם סוריה יש בהן יותר סיכוי מסיכון ולכן יש למצות את האפשרות לקיימן.
מצויד בתובנות הללו ובאומץ והיושר המקצועי של גופי הביטחון והחוץ, התחלתי בקידום המשא ומתן. זה לא היה קל ועל הדרך אירעו אירועים מתחייבים, שנדמה היה כי יש בהם לפגוע פגיעה קשה בסיכוי לקדם שלום. נדרשנו להתנהלות זהירה ומחושבת בזירה האזורית והבינלאומית, הן כדי למנוע את הפרת המאזן האסטרטגי באזור והן כדי לשמר את הסיכוי לשלום. בסופו של יום, הגענו לניהול מו"מ בתנאי פתיחה אופטימליים לישראל.
המו"מ המתנהל כיום בתיווך תורכי הוא רציני וענייני. יש בו כדי להביא בסופו של דבר לשלום בין המדינות ולרווחה לשני העמים. הדבר תלוי בראש ובראשונה בבחירה שעל מנהיגי סוריה לעשות. בשלב מסוים לא יהיה די באיתותים, חיוביים ככל שיהיו. באותו שלב תצטרך סוריה להכריע בין לפיתתה של איראן, שותפות בציר הרשע ובידוד בינלאומי לבין שלום, שגשוג כלכלי והצטרפות למשפחת העמים. זוהי הכרעה חדה וחד ערכית. ישראל מצדה ממשיכה בניהול המו"מ בתום לב ובמטרה להציב בפני סוריה אלטרנטיבה אמיתית, שתגרום לה לקבל את ההחלטות הנכונות.
בוגרות ובוגרי המכללה,
כאן, מעל פסגת הר הצופים, בחרה המכללה לציין את יום חגכם, יום החותם שנה שכולה העשרה, העמקה והרחבת הדעת. אין זהו חגכם הפרטי. זהו יום חשוב לכל מי שביטחון המדינה, על רבדיו השונים, ארוכי- הטווח וקצרי הטווח, יקר לליבו.
על אף היקפה הקטן יחסית, מהווה קבוצת החניכים במחזור ל"ה של המכללה תמהיל אנושי ומקצועי המשקף, במידה רבה, את פניה של החברה בישראל: גברים ונשים, בעלי מקצועות חופשיים לצד אקדמאיים בתחומים אחרים.
אתם, בוגרי המחזור הטריים, יוצאים מכאן מצויידים בידע נרחב ובמטען שערכו לא יסולא בפז, בדרככם אל האתגר הבא, אל קשת התפקידים הממתינה לכם בזרועות הביטחון השונות וביתר גורמי הממשל.
אל היעד הבא זוכים אתם להגיע עם תובנות עמוקות יותר בכל הנוגע לסוגיות הביטחון הלאומי, ובמרכזן ההכרה כי העוצמה הצבאית, חשובה ככל שתהא, מהווה רק מרכיב אחד בחוסנה ובעוצמתה של אומה. ללכידותה של החברה ולאמונתה בדרכה, להתנהלותה של מדינה בין אומות העולם ולמעמדה הבינלאומי, וכמובן לעוצמותיה הכלכליות והטכנולוגיות – לכל אלו נודעת חשיבות לא פחותה מזו הבאה לידי ביטוי בגייסות הצבא ושירותי הביטחון.
עתה, משהשלמתם פרק חשוב זה בחייכם, מוטלת חובת ההוכחה על כתפיכם. אני בטוח כי בכל התפקידים הבכירים שיהוו מעתה את שיגרת יומכם, ניווכח בתרומתכם האיכותית ובתוצריו של אותו מטען מרשים אותו רכשתם בלימודיכם במכללה.
אני חש חובה נעימה להביע את תודתי והערכתי לצוות המכללה לביטחון לאומי – מורים, מדריכים ומרצים, ובראשם למפקד המכללה, האלוף גרשון הכהן. אני בטוח כי ללא תרומתכם ומסירותכם, לא היינו זוכים להביט בסיפוק כה רב על ההכשרה ובעיקר על בוגריה.
בשם ממשלת ישראל ובשמי אני מאחל לכל אחד ואחת מכם הצלחה רבה בהמשך דרככם, היא גם הצלחת דרכה של ישראל באתגרי הביטחון הקיימים והעתידיים.
ברוכים תהיו!
|