צילום: לע"מ

- הטקסט עבר התאמת עריכה -

ברצוני לברך את חבריי, ראשי הממשלות של אסטוניה וסלובניה, ולהודות למשתתפים המכובדים הנמצאים כאן.

אני יודע שכולם כאן מכירים את עבודתו של קרל מארקס.  כנציגים של הכלכלות החופשיות המובילות בעולם, אתם יודעים שמארקס לא תמיד צדק.

לא היה דבר חשוב יותר מאשר כוחם של השווקים החופשיים לשגשוג המשותף שלנו. 

אני לא יודע אם כולכם מכירים עוד מארקס מפורסם, גראוצ'ו מארקס.  הוא היה קומיקאי יהודי-אמריקני שפעם אמר שיסרב להצטרף לכל מועדון שיהיה מוכן לקבל אותו כחבר.  טוב, גם המארקס הזה טעה.

הכבוד הוא לנו בישראל, שהזמנתם אותנו להצטרף למועדון הזה, ל-OECD.  אנו רואים בזאת לא רק הכרה לכל מה שכבר השגנו, אלא גם כהצבעת אמון ביכולת שלנו להמשיך ולהצליח בשנים הבאות.

אנו מעריכים מאוד את המאמצים שלך, המזכיר הכללי של ה-OECD, אנחל גוריה, ואת העבודה הנפלאה שלך ושל הצוות המקצועי שלך.  נאלצנו לענות לשאלות רבות ולעבור בדיקות קפדניות רבות, והתהליך הזה עזר לנו מאוד. אתה הובלת את כל התהליך הזה באופן מקצועי ומבריק, ופעלת עם יושר מוחלט ועל כך אני מודה לך.

ברצוני להודות לכל אחת ואחת מהמדינות שהצביעו בעד הצטרפותנו.  אנו מעריכים מאוד את תמיכתכן.

ברצוני גם להודות לראשי ממשלות ישראליים קודמים, שרי אוצר ושרים אחרים שהנחילו את השינויים הדרושים בכלכלת ישראל לאורך השנים. 
הצורך ברפורמות אף פעם אינו מסתיים.  הוא אינו מסתיים כפי שהוא לא מסתיים בעסקים.  חייבים להמשיך ולשפר את היעילות של המוצרים והשירותים שלך.  זה נכון גם לגבי כלכלות לאומיות וזה עוד יותר נכון בכלכלה גלובלית בינלאומית. 

אי אפשר לברוח מהדברים הללו.  אולי היינו רוצים לברוח, ואני אישית שילמתי מחיר על כך שהשקתי מספר רפורמות.  אבל אי אפשר לברוח מהם.

ישנם שני עקרונות שגיליתי.  הראשון הוא שאי אפשר לחיות מעל האמצעים שלך וההוצאות חייבות להתאים להכנסה, הן בכלכלות לאומיות, הן בעסקים פרטיים והן במשקי בית.  תמיד משלמים את המחיר בסוף. העיקרון השני הוא שחייבים להגדיל תחרות.  חייבים להנחיל רפורמות שמגדילות תחרות.

עשינו את שני הדברים הללו, וכעת בישראל יש הכנסה לנפש של כ-30,000 דולר.  בנוסף, בין שנת 2004 ועד המשבר, חווינו שיעור צמיחה של כ-5% לשנה ואנחנו מתכוונים להמשיך לצמוח ב-5% לשנה.  אבל עלינו לכבד את שני העקרונות הללו בו בזמן.  אולי ייקח לנו קצת זמן לחזור לשיעור צמיחה כזה, אבל זו מטרתנו.

נמצאים כאן איתי הערב שרים שמסייעים לי ולממשלתי להשיג את המטרות הללו – שר האוצר, יובל שטייניץ, שר התעשייה, בנימין "פואד" בן-אליעזר וסגניתו, אורית נוקד. ברצוני לנצל הזדמנות זו להודות מעומק לבי לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר.

במהלך השנים, קיבלתי החלטות קשות רבות שהשפיעו על הכלכלה שלנו.  אבל ההחלטה הקלה ביותר שלי הייתה לבקש מסטנלי פישר לשמש כנגיד בנק ישראל. להפתעתי, הוא הסכים.  תרומתו הייתה עצומה.

ברצוני גם לנצל הזדמנות זו להודות לאשתי שרה ולשני בניי שנשאו את הנטל של היעדרותי הרבה כשכיהנתי כשר האוצר.

אבל דווקא לאזרחי ישראל מגיעה ההערכה הגדולה ביותר להישג ההיסטורי הזה.  אנו עם עתיק-יומין שרק לפני קצת למעלה משישה עשורים הקים מחדש את מדינתו, שהיא עדיין צעירה.  אין לנו כמעט אף משאב טבעי.  הנכסים הגדולים ביותר שלנו הם השכל, המוטיבציה וכושר ההמצאה של עמנו. הם הם הסיבה שישראל היום מובילה גלובלית בטכנולוגיה והסיבה שהחברות המובילות בעולם פותחות מרכזים למחקר ופיתוח בישראל שעוסקים בפעילות מחקרית.

בתוך 62 שנה בלבד, הכישרונות העצומים של אזרחי ישראל הפכו את ישראל למרכז טכנולוגי בעולם.  ישראל אינה היצרנית הגדולה ביותר של טכנולוגיה, אולם היא כן יצרנית הטכנולוגיה הגדולה ביותר לנפש.  הגודל היחסי שלנו, מספר חברות ההזנק שלנו – אלפי חברות – ומספר החברות הנמצאות ב-NASDAQ ממקמים אותנו במספר גבוה ברשימה – ולא רק במונחים יחסיים.  לדעתי, במידע ובאלקטרוניקה, בחקלאות ובמים, במדע וברפואה, באנרגיה ובסביבה – בכל התחומים הללו – אנחנו מתקדמים ומובילים בחדשנות.

אני מתכוון לעשות כל מה שביכולתי בשנים הבאות כדי להעצים את הכישרונות הללו.

נמשיך לשחרר את כלכלתה של ישראל עם הכמות המתאימה של רגולציה – לא רצוי יותר מדי וגם לא רצוי לאט מדי.  זוהי החלטה קשה ביותר ובתחום הזה נוכל ליהנות מהניסיון הקולקטיבי הנמצא מסביב לשולחן הזה.  זוהי אולי ההחלטה הקשה ביותר.  ישנן החלטות אחרות שהן קלות מבחינה קונספטואלית, אבל מבחינה פוליטית הן קשות לבצען.  אם נשלוט בהוצאות ונבצע את הרפורמות שעליהן דיברתי – רגולציה היא המשימה המאתגרת ביותר מבחינה אינטלקטואלית.  ולכן מדינתנו והחשיבה שלנו יכולים ליהנות מהניסיון הקולקטיבי של כולכם. וככל שנמשיך להסיר חסמים לתחרות, כך תוכל כלכלת ישראל לשגשג וכך גם אזרחינו.

 
אנו מצפים לשתף אתכם במומחיות שלנו – בחדשנות ובמחקר ופיתוח בוודאי, אבל גם בקליטת עולים, בשימור מים, במחקר על מוח האדם, בננו-טכנולוגיה ובתחומים רבים אחרים.

אנחנו חווים פרץ חדשנות ומחקר בתחומים רבים.  לדעתי, העתיד שייך לאותן מדינות שתוכלנה להעצים את הטכנולוגיה ואת היצירתיות והדינמיות בכלכלתן.  זה נכון לגבי כל המדינות, אבל זה נכון במיוחד לגבי מדינות מפותחות.  הדרך היחידה לתמוך ברמת חיים גבוהה לאוכלוסייה שלנו היא לעלות את ההכנסה לנפש ולהוסיף ערך דרך פיתוח מוצרים קונספטואליים – ביכולת שלנו להוסיף ערך למוצרים ולשירותים שאנו מייצרים.  כל זה קשור לטכנולוגיה.

לדעתי עלינו לשתף אחד את השני בניסיוננו וכך נהיה ממוקמים היטב במסע זה.  ולדעתי הצטרפותה של ישראל ל-OECD היא נקודת מפנה חשובה.  זה נכון לגבי ישראל – ואנחנו מעריכים את זה מאוד – אבל אני מאמין שזה יתרום גם ל-OECD.

גבירותיי ורבותיי,

גם קרל מארקס וגם גראוצ'ו מארקס טעו. כלכלות חופשיות אינן מיועדות לפחי הזבל של ההיסטוריה.  הן היו והן יישארו הקו לעתיד.  ואיני יוכל לחשוב על מועדונים רבים אחרים שאליהם ישראל הייתה רוצה להצטרף מאשר הארגון היוקרתי הזה.

בשם ממשלת ישראל ובשם אזרחי ישראל, אנו שמחים לקבל את הזמנתכם להצטרף ל-OECD.

תודה רבה.