א. דברי ראש הממשלה
ב. סקירות בטחוניות ומדיניות
ג. סקירת שר התיירות
ד. הקמת ועדת שרים לענייני קבורה
ה. מינוי חברים במועצה לשידורי כבלים
ו. חוק המשמעת והתקנות
ז. החלת חוק שירות על עובדי בנק ישראל
ח. תרומה מקרן אדמונד ג' ספרא
ט. החינוך החרדי
 
א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה כי מדינת ישראל מציינת השבוע מלאות 11 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ראש הממשלה אמר עוד כי:" לעולם איננו שוכחים לא את היום הזה ולא את משמעותו העמוקה בחיי מדינת ישראל והחברה בישראל."

 ב. שר הביטחון ושרת החוץ סקרו בפני הממשלה נושאים בטחוניים ומדיניים.
1.  שר הביטחון התייחס למצב המשברי ברשות הפלשתינית תוך ציון עליית מדרגה בעימות בין החמאס לפתח; להמשך ההתעצמות ובניין הכוח של החמאס; להתרעות בעניין אירועי פח"ע באיו"ש וברצועת עזה; לירי תלול מסלול לעבר שטח ישראל שמבוצע ע"י החמאס והג'יהאד האיסאלמי; לסיכולי הברחה של אמל"ח  ולמעצרים של פעילים ומתאבדים פוטנציאלים שרובם פעילי חמאס.
שר הביטחון התייחס עוד להקלות ההומניטריות שניתנות לאוכלוסיה באיו"ש ובעזה ומציין את ההתנהלות השקטה יחסית במסיק הזיתים.
עוד סקר שר הביטחון את הזירה הצפונית בדגש על התגברות המתח הפוליטי והסכנה למשבר פנים לבנוני ולגיחות חיל האויר בשמי לבנון; לגרעין האיראני ולמצב בעירק.
2. שרת החוץ התייחסה בסקירתה "לדו"ח לארסן" שעניינו ישום החלטה 1559 שכלולה בהחלטה 1701 וסקרה את הנושאים הבאים:
 הברחות אמל"ח; סוגיית שבעא; טיסות חיל האויר הישראלי מעל שמי לבנון תוך ציון הסיבות הישראליות להמשך הטיסות.
 עוד סקרה שרת החוץ את סוגיית איראן; את סדר היום המזרח תיכוני של ארצות הברית ערב הבחירות (בחירות האמצע) בה מהווה הנושא העיראקי נושא מרכזי; לפיגוע בבית אמאיה בארגנטינה (18.7.1994), ולפרסום ממצאי הדו"ח של התובע הכללי של ארגנטינה אשר כולל בין השאר המלצות להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד אזרחים איראניים ואזרח לבנוני. השרה ציינה כי בין האזרחים האיראנים לגביהם הומלץ להוציא צווי מעצר נמצאים נשיא איראן לשעבר רפסנג'יני, שר המודיעין והביטחון לשעבר של איראן, שר החוץ לשעבר, שני מפקדים במשמרות המהפכה ונספח התרבות בגרירות איראן בארגנטינה.
 שרת החוץ התייחסה גם לביטול נסיעתה לקטאר.

ג.  שר התיירות הציג בפני הממשלה את המצב בענף התיירות, וזאת בעקבות המשבר שנוצר בו כתוצאה מהלחימה בצפון. שר התיירות הדגיש בדבריו כי תיירות הינה אחד מהמשאבים הכלכליים החשובים ביותר לצמיחה משום שהיא יוצרת מקומות עבודה וגורמת לצמצום האבטלה באופן משמעותי במשק הישראלי. התיירות מעסיקה בימים אלה בין 80,000 ל-100,000 עובדים; חלקם בלתי מקצועיים.
 באשר לנתונים – הבהיר שר התיירות כי שנת 2000 היתה מבחינת התיירות שנת שיא והביאה לישראל 2.7 מיליון תיירים; באותו זמן היו בענף 125,000 מועסקים ותרומתם לתמ"ג היתה 5 מיליארד שקל. בשנת 2002 היה שיא השפל בגלל "האינתיפאדה" ואז ירד מספר התיירים ל-86,000 ותרומה של 1.7 מיליארד ₪  לתמ"ג.
בסקירתו הציג שר התיירות את ההתפתחות בענפי התיירות של הארצות השכנות לישראל, תוך דגש על פיתוח התיירות באותן ארצות.
בסיום סקירתו הציג שר התיירות את המדיניות והאסטרטגיה של המשרד בכל הנוגע לפיתוח התיירות בישראל ואת המשאבים שיש  להשקיע בענף זה.
הממשלה קיימה דיון בנושא ענף התיירות.

ד. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים לענייני קבורה שתעסוק בנושאים הבאים:
• ענייני קבורה, לרבות הקצאת קרקעות לבתי קברות ליהודים, למי שאינם יהודים ולקבורה אזרחית חלופית.
• בהקשר זה תתייחס ועדת השרים גם להוראות חוק הזכות לקברה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996.
• המלצות למועצת מקרקעי ישראל להקצאת קרקעות לבתי קברות כ"רשות ממשלתית אחרת" – על פי החלטה מס. 285 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 29.5.1984, הקובעת כדלקמן:
"הקרקע לבתי קברות תוחכר לפי המלצת המשרד לענייני דתות, או בא כוח רשות ממשלתית אחרת שתיקבע על ידי ממשלת ישראל."
• בראש ועדת השרים יעמוד השר יצחק כהן וחברים בה יהיו השר להגנת הסביבה, ממלא מקום שר המשפטים ושר הבינוי והשיכון, השר רפי איתן והשר איתן כבל.

ה.  הממשלה החליטה לפי הצעת שר התקשורת, בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, למנות את גב' חנה קובל לחברה במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין כנציגת ציבור על-פי המלצת מרכז השלטון המקומי.
בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 הרכב המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין יהיה 13 חברים, שתמנה הממשלה לפי הצעת שר התקשורת, מתוכם 6 נציגי הממשלה שהם עובדי מדינה, ובהם 1 לפי המלצת שר התרבות, 1 לפי המלצת שר המשפטים, 1 לפי המלצת שר האוצר ו-3 לפי המלצת שר התקשורת; ו-7 נציגי ציבור ובהם 2 שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, 2 המייצגים לדעת השר את הצרכנים, 1 המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ו-2 שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות, שהמליץ עליהם שר התרבות.
מועמדותה של גב' חנה קובל לכהן במועצה אושרה בידי הועדה לבדיקת מינויים עפ"י חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 60א לחוק האמור.

ו. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 75 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 להורות, בכפוף לאישור ועדת העבודה של הכנסת כי  הוראות חוק המשמעת והתקנות שהותקנו לפיו, יחולו על עובדי חברת דואר ישראל בע"מ.

• במרס 2006 הפכה רשות הדואר לחברה ממשלתית - חברת דואר ישראל בע"מ.
• בעבר, קודם הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית, חוק המשמעת הוחל על עובדי רשות הדואר מכח סעיף 36 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986, בהתאם להוראות צו רשות הדואר החלטת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשות הדואר, התשנ"ו-1996; סעיף 36 הנ"ל בוטל עם הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית.
• סעיף 75 לחוק המשמעת קובע כי הממשלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאית להורות על החלת הוראות חוק המשמעת על עובדי גוף מבוקר כמשמעו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה , התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
• בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, חברת דואר ישראל בע"מ היא גוף מבוקר.
• בהסכם הקיבוצי שנחתם  בדצמבר 2005 בין חברת דואר ישראל בע"מ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה נקבע, כי חברת הדואר תפנה לממשלה בבקשה כי תפעיל סמכותה לפי סעיף 75 לחוק המשמעת, כך שתורה על החלת חוק המשמעת על עובדי החברה בשינויים המחויבים.  
• פועל יוצא מהחלת חוק המשמעת על עובדי חברת הדואר הינו, כי עובדי החברה יהיו כפופים לגופי המשמעת הקיימים בשירות המדינה כגון: אגף החקירות בנש"מ, אגף התביעות בנש"מ וביה"ד למשמעת של עובדי המדינה. גופי משמעת אלו מנותקים מחברת הדואר, ומטבע הדברים, אינם חשופים ללחצים והשפעות שצפויים במנגנוני משמעת פנימיים בחברת הדואר.   

ז. כמו-כן החליטה הממשלה להחיל את חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי בנק ישראל. החלטה זו תובא לאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, ותפורסם ברשומות. בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, מוסמכת הממשלה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן, יחולו אף על עובדי גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]. בנק ישראל הוא גוף מבוקר כמשמעות המונח בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה.
 בנק ישראל נעדר מערכת נורמות כוללת ומגובשת בענייני משמעת, דוגמת זו המוסדרת בחוק. החלת החוק על עובדי בנק ישראל תכונן בבנק ישראל מערכת נורמות הדומה לזו הקיימת בשירות המדינה, בשינויים המחויבים. על פי הוראת סעיף 75 לחוק, ההחלטה טעונה אישור ועדת העבודה של הכנסת ופרסום ברשומות.

ח. הממשלה התירה, בהתאם לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התש"ט-1959, למשרד החינוך לקבל תרומה מקרן אדמונד ג' ספרא, בסך השווה בשקלים ל-250 אלף דולר, למימון חלקי של ההוצאות הכרוכות  בשהות אזרחים ובני נוער בפנימיות המשרד, בתקופת הלחימה בצפון.
הממשלה החליטה להעביר את כספי התרומה לפנימיות, יחד עם כספי המשרד, על פי קריטריונים שוויוניים, המתבססים בעיקרם על הנתונים שידווחו למשרד, על המשפחות ששהו בפנימיות (כגון – מספר הנפשות, משך השהיה וכיוצ"ב).
עם תחילת אירועי הלחימה בצפון, יזם משרד החינוך מבצע לקליטת משפחות מ"קו העימות" בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער. יוער, כי המינהל הוא יחידת סמך של המשרד שבתחום אחריותו הפיקוח על מוסדות החינוך, שהם בעיקר כפרי נוער ופנימיות. מיעוטם של המוסדות נמצא בבעלות מלאה של המדינה והיתר בבעלות עמותות, או חברות ממשלתיות, המתוקצבות על פי כללי התקצוב המקובלים במשרד. במסגרת מבצע זה, נקלטו אלפי תושבי הצפון בפנימיות אלו, ומימון שהייתם כרוך בהוצאות גבוהות ביותר. יכולתו של המשרד להשתתף במימון היא מוגבלת ונדרש סיוע חיצוני, כדי שהפנימיות לא תקרוסנה מבחינה כלכלית. תרומתה הנדיבה של קרן אדמונד ספרא תסייע למימון שהייתם של המשפחות בפנימיות. בסיכום דיון מיום 17.8.2003 בעניין תרומות למשרדי הממשלה, נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כי "בתקופת הביניים שעד להסדרה כללית של הנושא, יש להביא לאישור הממשלה כל תרומה ייעודית למשרד ממשלתי, וזאת לאחר קיום התייעצות עם משרד האוצר ולאחר שהיועץ המשפטי למשרד הרלוונטי, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, יבחן את התרומה בהיבט של טוהר מידות"
התקיימה התייעצות עם משרד האוצר והלשכה המשפטית של משרד החינוך, שבחנה את התרומה בהיבט של טוהר מידות כנדרש וכן נעשה תיאום עם נציגת היועץ המשפטי לממשלה.

ט.  השר אלי ישי העלה בישיבת הממשלה את עניין החינוך החרדי בישראל, בציינו כי לאחרונה נתקבלה במשרד המשפטים החלטה ששוללת זכויות של תלמידים בחינוך זה ברשויות המקומיות. השר ביקש להגן בצורה מסודרת בחקיקה את זכויותיהם של מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי גם כלפי הרשויות המקומיות.
ראש הממשלה בהתייחסו לדברי השר אלי ישי, הדגיש, כי בעיניו הזכויות בתחום החינוך הוא עניין ערכי ממדרגה ראשונה, בקבעו, שלא יכול להיות שילדים בגיל בית ספר לא יהיו להם זכויות, וכי הוא רוצה לפתור בעיה זאת- ואם יהיה צורך בכך- גם לעגן את הפיתרון בתהליך חקיקתי.
ראש הממשלה הנחה את מזכיר הממשלה ואת השר משולם נהרי יחד עם שר הפנים והשלטון המקומי להתגייס לפיתרון סוגיה זו, וזאת בתיאום עם משרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד האוצר. ראש הממשלה הנחה כי הצוות האמור, יביא בדחיפות הצעת פיתרון לבעיה התעוררה.