א. ברכות לשר גאלב מג'אדלה
ב. סקירת סגן ראש השב"כ
ג. תוכנית לצמצום הפערים החברתיים
ד. פקודת העדות הדתיות הלא יהודיות
ה,ו. ערר על חוק הפיקדון למיכלי משקה
ז. הסדר שיתוף הפעולה בין ישראל למשרד לביטחון המולדת של ארה"ב
ח. צוות לבחינת מתכונת הפעילות של לשכת הקשר "נתיב"
ט. מינוי אלוף (מיל') גבי אשכנזי לראש המטה הכללי של צה"ל
י. תוכנית רב שנתית לסיוע בפיתוח תשתיות ביוב במגזר הלא יהודי

א. בפתח הישיבה ברך ראש הממשלה את השר גאלב מג'אדלה לרגל השתתפותו לראשונה בישיבת הממשלה "ברוך הבא" אמר ראש הממשלה "אני מאחל לך בשם כל הממשלה הצלחה במילוי תפקידך". 

ב. סגן ראש השב"כ סקר בפני הממשלה את המצב שמתרחש עתה ברצועת עזה, תוך התייחסות לאירועים האלימים בין גורמים פלשתינאים שונים.
סגן ר' שב"כ סקר את המצב הפוליטי שבין הארגונים השונים ואת ההתרחשויות האלימות ביניהם אשר גרמו לשפיכות דמים מרובה בהרוגים ובפצועים. 

בהתייחסו לסקירת סגן ר' השב"כ אמר ראש הממשלה: "לכל אורך הדרך אנו אומרים בצורה ברורה כי אין לנו יד ורגל ולא מעורבות בנושא של ההתרחשות הפנימית בתוך הגורמים הפלסטיניים. זה עניין פנימי שלהם שאיננו שמחים עליו ואיננו רואים בזה איזה שהיא פריצת דרך שיכולה להועיל בטווח הארוך ליצור את התהליך שאנחנו חפצים בו. אנחנו בהחלט מעוניינים שהעמדות המיוצגות ע"י אבו מאזן תהינה עמדות שייצגו את הממשלה הפלסטינית, ולא עמדותיהם של חאלד משעל והחמאס. אנחנו נגד החמאס כל עוד הוא נוקט בעמדות שהוא נוקט בהן ומציג את המדיניות שהוא מציג אותה. אם החמאס יאמץ את עקרונות "הקוורטט", יכיר בהסכמים שנחתמו עם ישראל, יכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, יפסיק את פעולות הטרור באופן מוחלט וכמובן יחזיר את גלעד שליט – ממשלה כזו גם אם החמאס היא חלק ממנה היא פרטנר למשא ומתן".

עוד אמר ראש הממשלה כי בשבועות הקרובים תבוא לישראל מזכירת המדינה של ארה"ב ותקיים פגישה משותפת עימו ועם ראש הרשות הפלסטינית. הכוונה לבדוק את האופקים הפוליטיים שיכולים להתניע את מהלך ההדברות בין ישראל לפלסינאים עפ"י מפת הדרכים.

ראש הממשלה הביע תקווה כי הפלסטינאים יהיו בשלים לקיים את התהליך בתנאים שמאפשרים לקיימו: - ללא אלימות, ללא טרור, בלי ירי קאסמים, ובלי פיגועי התאבדות משום שאם הטרור ימשך והפיגועים ימשכו במצב זה לא יווצרו התנאים שיוכלו להבשיל תהליך מדיני.

ג. הממשלה דנה בסוגיית הצעדים שיש לנקוט לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. את ההצעות בנושא הציגו בפני הממשלה, שר האוצר, המנהל הכללי של משרדו, הממונה על התקציבים, הממונה על שוק ההון וסגן המנהל הכללי לכלכלה ברשות המיסים.

נגיד בנק ישראל, המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הציגו בפני הממשלה את עמדותיהם באשר לרפורמות בתחום צימצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה.

במסגרת הדיונים שהתקיימו בעקבות ההצעות שהועלו לאישור הממשלה, אמר ראש הממשלה כי הרפורמות הן חלק ממאמץ שהממשלה עושה על פי התחיבויותיה כדי לצמצם פערים ולתת מענים למצוקות החברתיות של מדינת ישראל.

ההצעות שהוצגו ע"י שר האוצר ואנשיו הן חלק מרכזי במאמץ שהממשלה עושה. בעוד מספר שבועות יוצגו צעדים משלימים שיובאו לממשלה ע"י ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור טרכטנברג שעובד בתיאום מלא עם משרד האוצר.

ראש הממשלה מציין כי הצעה בעניין מס הכנסה שלילי הוא אמצעי מרכזי בצימצום הפערים החברתיים. הצעה נוספת היא בעניין פנסיה חובה לכל עובד שתבטיח את עתידם של אזרחים הפורשים לפנסיה.

בתום הדיון הממשלה החליטה כי  על מנת להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לסייע לעובדים ברמות השכר הנמוכות, להבטיח את רמת חיי העובדים בגיל פרישה ולהביא לחלוקה שוויונית של נטל המס – יש לקבוע: 

1. כי עובד שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא בסכומים המפורטים להלן, יהיה זכאי לתשלום "מס הכנסה שלילי" מאוצר המדינה, בכפוף לתנאים הבאים:

א. מס ההכנסה השלילי החודשי לתושב ישראל שיש לו ילד אחד או שני ילדים, יהיה –

(1) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר ממחצית שכר המינימום ועד 3,000 שקלים חדשים – הסכום שיתקבל מהכפלת שיעור ההטבה בסך הכנסתו משכר עבודה שמעבר למחצית שכר המינימום, בתוספת 80 שקלים חדשים; שיעור ההטבה ייקבע כך שמי ששכרו 3,000 שקלים חדשים יהיה זכאי לתשלום מס הכנסה שלילי של 275 שקלים חדשים;

(2) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר מ-3,000 שקלים חדשים ועד 4,200 שקלים חדשים – 275 שקלים חדשים;

(3) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר מ- 4,200 שקלים חדשים ועד 5,200 שקלים חדשים – 275 שקלים חדשים בהפחתת 27.5% מחלק שכרו של העובד העולה על 4,200 שקלים חדשים.

ב. מס ההכנסה השלילי החודשי לתושב ישראל שיש לו שלושה ילדים או יותר, יהיה –

(1) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר ממחצית שכר המינימום ועד 3,000 שקלים חדשים – הסכום שיתקבל מהכפלת שיעור ההטבה בסך הכנסתו משכר עבודה שמעבר למחצית שכר המינימום, בתוספת 120 שקלים חדשים; שיעור ההטבה ייקבע.

(2) כך שמי ששכרו 3,000 שקלים חדשים יהיה זכאי לתשלום מס הכנסה שלילי של 400 שקלים חדשים;

(3) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר מ-3,000 שקלים חדשים ועד 4,200 שקלים חדשים – 400 שקלים חדשים;

(4) למי שהכנסתו החודשית משכר עבודה היא יותר מ- 4,200 שקלים חדשים ועד 5,700 שקלים חדשים – 400 שקלים חדשים בהפחתת 26.7% מחלק שכרו של העובד העולה על 4,200 שקלים חדשים.

ג. הזכאות למס הכנסה שלילי תהיה לעובד שכיר, ובכלל זה לעובד שכיר שבן זוגו עצמאי, ואולם לא ישולם מס הכנסה שלילי למי שמתקיים בו אחד או יותר מהתנאים הבאים:

(1) סך ההכנסה החודשית של משק הבית ממקורות שיקבע שר האוצר  עולה על 10,000 שקלים חדשים.

(2) בבעלות העובד, בן-זוגו וילדו הסמוך על שולחנו, נכס מקרקעין נוסף על דירת מגורים.

שר האוצר יקבע תנאים ומבחנים נוספים לגבי הזכאות על בסיס המצב הכלכלי של העובד ומשק הבית לו הוא משתייך.

ד. הסכומים האמורים בפסקאות א' עד ג', למעט שכר המינימום, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו במועד עדכון מדרגות המס.

ה. מס ההכנסה השלילי ישולם לעובד באמצעות רשות המסים, בשלבים הראשונים, ההטבה תינתן, על בסיס הכנסות העובד בשנת המס שקדמה לשנת התשלום. ההכנסה החודשית לענין זה תחושב לפי ההכנסה השנתית, מחולקת במספר חודשי העבודה שבהם עבד העובד בשנת המס. התשלום יבוצע בארבעה תשלומים רבעוניים, כאשר התשלום הראשון יבוצע במהלך שנת 2008 בגין שנת 2007, ממועד תחילת החוק.

ו. ההטבה תשולם לעובד שהגיע בגינו, לידי רשות המסים, דיווח מקוון על ההכנסות החודשיות שלו ושל בן זוגו, מכל מקומות העבודה שבהם הם מועסקים, וכן לשכיר שהגיש בקשה מתאימה לרשות המסים, בתוך תקופה שתיקבע לענין זה, ונמצא זכאי.

ז. תשלום מס ההכנסה השלילי יוחל בהדרגה, באופן שיוחל על כלל האוכלוסייה הזכאית החל בשנת 2010 בגין הכנסות משנת 2009. בשנים 2008 ו-2009 תשלום מס הכנסה שלילי יחול רק באיזורים הגיאוגרפיים שבהם פועלת תכנית "מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה (מהל"ב)". במהלך יישום החוק בשלבים הראשונים יפעל צוות מעקב בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה, ובמידת הצורך יוגשו הצעות לשינוי החקיקה בהתאם למסקנות הצוות.
לצורך יישום מערך התשלומים של מס ההכנסה השלילי, לטיל על רשות המסים לשדרג את תשתיות המידע, כך שעד ליום 30 באפריל 2008, יהיה עיבוד מלא של טפסי 126 השנתיים לגבי שנת המס 2007, אשר יכילו פירוט של שכר העובדים כפי שיקבע שר האוצר. 

לקבוע בחוק, חובת הגשה של טופס 126 באמצעים ממוכנים עד ליום 30 באפריל בכל שנה, משנת 2008 ואילך, על פי כללים שיקבע שר האוצר לעניין זה.

פנסיה חובה לעובדים

2. לקבוע בחוק, חובת הפרשה לקופת גמל לקיצבה בעד עובד, במסגרת ההסדרים הקיימים החלים על קופות הגמל לקיצבה לסוגיהם השונים. בחוק האמור ייקבע כי –

א. עד יום 31 בדצמבר 2008 תינתן אפשרות למעבידים ולעובדים בסקטורים השונים להסכים לגבי הסדר פנסיוני לכל עובד של המעביד.

ב. ההסדר הפנסיוני לא יגביל את זכותו של עובד לקבוע את זהות קופת הגמל לקצבה שבה יבוטח, באופן שלא יהיה תוקף להגבלה כאמור.

ג. שר האוצר יקבע הוראות מהסדרים פנסיוניים, שבהסכמים קיבוציים כלליים אשר יחולו על עובדים שלא חל עליהם הסדר פנסיוני, בתנאים, בשינויים ובמועדים שיקבע, או הוראות אחרות שיחולו על הסדר פנסיוני לעובדים כאמור, כך שעד יום 31 בדמצבר 2009, יחול הסדר פנסיוני על כלל העובדים במשק.

ד. שר האוצר רשאי לקבוע שיעור הפרשה מזערי לקופות גמל לקצבה או כללים אחרים בדבר הסדר פנסיוני שיחולו על כלל העובדים במשק.

ה. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע כי הוראות כאמור בפסקאות ג' או ד', לא יחולו על עובדים שהתקיימו לגביהם תנאים שיקבע, או כי יחולו עליהם בשינויים שיקבע.

ו. לענין האמור בפסקה ג', יראו עובד שיש לו זכאות, לפי דין או הסכם, לקבל בשל עבודתו קיצבה מאוצר המדינה, מקופת המעביד או מקופת תאגיד קשור למעביד שאינו קופת גמל, כמי שחל לגביו הסדר פנסיוני.
לענין זה –
"הסדר פנסיוני" – הוראות בדבר תשלומים בשל משכורתו של העובד לקופת גמל לקיצבה, לפי הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי;
"קופת גמל" ו"קופת גמל לקצבה" – כמשמעותן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

3. לתקן את סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, באופן שיאפשר חיוב הצטרפות לקופת גמל לקיצבה כאמור בסעיף 4 להחלטה זו.

הגברת אכיפת שכר מינימום

4. להורות לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בשיתוף עם שר האוצר ובהתייעצות עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, לבצע במהלך השנים 2007 ו-2008 ארגון מחדש של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושל מדיניות האכיפה של חוקי העבודה ובכלל זה –

א. להגדיל את כוח האדם באגף, תוך תגבור מדורג של מספר המפקחים ועובדי המטה ב-47 עובדים, ולתגבר באופן הדרגתי את היחידה ב-69 עובדים במשרות זמניות (סטודנטים) בתקופה זו.

ב. לשפר את יכולות המיחשוב ולהגדיל את התקציב לביקורת באמצעות גורמים מחוץ לממשלה.

ג. להקים, בתיאום עם ארגוני העובדים, מנגנון שיאפשר טיפול מהיר ויעיל בתלונות כנגד מעבידים, לרבות אפשרות לבחינה של תלונות אנונימיות.

ד. להגביר את פעילות ההסברה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בקרב המעבידים, בקרב העובדים ובקרב הציבור.

5.  להורות לחשב הכללי להרחיב את פעולות הביקורת על אכיפת חוקי העבודה על ספקי שירותים  לממשלה אשר המרכיב העיקרי באספקתם הוא העסקת כוח אדם, ולקבוע דרכי ענישה מינהלית כלפי מי שנמצא מפר 
את חוקי העבודה כאמור, ובכלל זה מניעת השתתפות עתידית במכרזים ממשלתיים.

6. להורות לחשב הכללי לקבוע בהוראות התכ"ם כללים והנחיות להגנה על זכויות עובדים המועסקים בידי קבלני שירותים להעסקת כוח אדם במסגרת התקשרויות הממשלה.

7. להורות למנהל הכללי של משרד הפנים ולמנהל רשות החברות במשרד האוצר ליישם את כלי הענישה המינהלית כאמור בסעיף 7 לעיל ואת הכללים וההנחיות כאמור בסעיף 8 לעיל, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות.

שילוב אימהות במעגל העבודה

8. להגדיל את בסיס תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ב-67 מיליון ש"ח בכל אחת משנות הלימוד הבאות: התשס"ח, התשס"ט והתש"ע (67, 134, 200 מיליון ₪, בהתאמה), למימון השירותים כמפורט להלן:
א. שוברים למימון צהרונים לאמהות עובדות לילדים עד גיל 6;
ב. שוברים למימון מעונות יום לאמהות עובדות לפעוטות עד גיל 3.

9. גובה השוברים ייקבע בהתאם למבחני הכנסה המקובלים באגף לתעסוקת נשים שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

10. סדרי קדימות הקצאת השוברים יתבססו על מבחני הכנסה שייקבעו בתיאום בין שר התעשיה, המסחר והתעסוקה לשר האוצר.

חלוקה שוויונית של נטל המס

11. להנחות את שר האוצר לתקן את תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987, ולהעלות את שווי השימוש ברכב כדלקמן:

א. בקבוצה מס' 1
(1) בשנת 2007 – מסכום של 1,180 ש"ח לסכום של 1,560 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  1,560 ש"ח לסכום של 1,940 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך  - מסכום של  1,940 ש"ח לסכום של 2,310 ש"ח

ב. בקבוצה מס' 2
(1) בשנת 2007 – מסכום של 1,330 ש"ח לסכום של 1,810 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  1,810 ש"ח לסכום של 2,290 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  2,290 ש"ח לסכום של 2,770 ש"ח

ג. בקבוצה מס' 3
(1) בשנת 2007 – מסכום של 1,740 ש"ח לסכום של 2,260 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  2,260 ש"ח לסכום של 2,780 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  2,780 ש"ח לסכום של 3,300 ש"ח

ד. בקבוצה מס' 4
(1) בשנת 2007 – מסכום של 2,160 ש"ח לסכום של 2,700 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  2,700 ש"ח לסכום של 3,240 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  3,240 ש"ח לסכום של 3,780 ש"ח

ה. בקבוצה מס' 5
(1) בשנת 2007 – מסכום של 3,030 ש"ח לסכום של 3,760 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  3,760 ש"ח לסכום של 4,490 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  4,490 ש"ח לסכום של 5,230 ש"ח

ו. בקבוצה מס' 6
(1) בשנת 2007 – מסכום של 3,850 ש"ח לסכום של 4,830 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  4,830 ש"ח לסכום של 5,810 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  5,810 ש"ח לסכום של 6,780 ש"ח

ז. בקבוצה מס' 7
(1) בשנת 2007 – מסכום של 4,850 ש"ח לסכום של 6,140 ש"ח
(2) בשנת 2008  - מסכום של  6,140 ש"ח לסכום של 7,430 ש"ח
(3) בשנת 2009 ואילך - מסכום של  7,430 ש"ח לסכום של 8,720 ש"ח

12. להפחית את מדרגות המס על הכנסה חייבת מיגיעה אישית ועל הכנסה חייבת של יחיד שמלאו לו בשנת המס 60 שנים:

א. בשנת 2007:
(1) על כל שקל חדש מ- 51,240 ש"ח עד 91,200 ש"ח, במקום 21%, יבוא 20%.

ב. בשנת 2008:
(1) על כל שקל חדש מ- 51,240 ש"ח עד 91,200 ש"ח, במקום 19%, יבוא 17%;
(2) על כל שקל חדש מ- 91,201 ש"ח עד 136,920 ש"ח, במקום 28%, יבוא 27%;

ג. בשנת 2009:
(1) על כל שקל חדש מ- 51,240 ש"ח עד 91,200 ש"ח, במקום 18%, יבוא 14%;
(2) על כל שקל חדש מ- 91,201 ש"ח עד 136,920 ש"ח, במקום 27%, יבוא 25%;

ד. בשנת 2010 ואילך:
(1) על כל שקל חדש מ- 51,240 ש"ח עד 91,200 ש"ח, במקום 17%, יבוא 13%;
(2) על כל שקל חדש מ- 91,201 ש"ח עד 136,920 ש"ח, במקום 25%, יבוא 23%.

13.   להשוות את תנאי המיסוי של רכב בין שכירים ועצמאים באמצעות תיקון לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנ"ה-1995, כך שבמקום:
 "הוצאות אחזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותרו בניכוי בשנת המס כמפורט להלן:

(1) סכום הוצאות החזקת הרכב מחולק במספר הקילומטרים השנתי ומוכפל במספר הקילומטרים השנתי העודף על 9,900 קילומטר לגבי אותו רכב, או 25% מהוצאות החזקת הרכב לפי הגבוה"

יבוא:
"הוצאות אחזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותרו בניכוי בשנת המס כמפורט להלן:
(1) סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי סכום הזקיפה של שווי השימוש על פי קבוצת המחיר של אותו רכב או 25% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה".

14.  להגדיל את מגוון כלי הרכב הנכללים בקבוצת המחיר הראשונה, על ידי הנחיית שרי האוצר והתחבורה לתקן את התוספת הראשונה לתקנות התעבורה כך שתורחב קבוצת המחיר הראשונה המהווה בסיס לקביעת שווי השימוש רכב ואגרת הרישוי ברכב,  מ-87,000 ש"ח ל-97,000 ש"ח.

תשתיות מידע

15.  לצורך יישומם של מגוון הצעדים לצמצום הפערים החברתיים, כמפורט לעיל, ובפרט מערך התשלומים של מס ההכנסה השלילי, להטיל על רשות המסים לשדרג את תשתיות המידע שברשותה, תוך התבססות על הנתונים המופיעים בטפסי 126, שיועברו באופן תדיר על ידי המעסיקים, על פי המתווה הבא:

א. שלב ראשון - עד 30 באפריל 2008, עיבוד מלא של טפסי 126 השנתיים לגבי שנת המס 2007, אשר יכילו פירוט של שכר העובדים ופרטים נוספים רלוונטיים, על פי כללים שיקבע שר האוצר לענין זה.

ב. שלב שני – עד שנת 2010 מעבר לדיווח מקוון תדיר יותר (רבעוני או חודשי) של המעסיקים לגבי נתוני שכר העובדים ופרטים נוספים רלוונטיים, על פי כללים שיקבע שר האוצר לענין זה לאחר ששקל את המלצותיו של צוות משותף למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה, שיגבש המלצות לגבי אופן יישום האמור, תוך 120 יום.

תיקוני חקיקה

16.    להטיל על שר האוצר בתיאום עם משרד ראש הממשלה לגבש את הפרטים הנוספים לצורך הכנת תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום החלטה זו. שר האוצר יפיץ תזכיר חוק בעניין הצעת חוק או הצעות חוק שבהם ייכללו תיקוני החקיקה הנדרשים כאמור, ויביא את טיוטת החוק לאישור ועדת השרים לעניני חקיקה. ועדת השרים לענייני חקיקה תהיה מוסמכת להחליט על שינויים בפרטי ההסדרים שיקבעו בחוק, ולבקשת שר האוצר או על פי הערות שיתקבלו לתזכיר ובלבד שלא יהיה שינוי מהותי של העקרונות שנקבעו בהחלטה זו או של המסגרת התקציבית ללא אישור הממשלה.

עוד החליטה הממשלה כי סוגית שווי השימוש ברכב תובא לדיון מפורט בועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, והנושא הפנסיוני יובא לועדת השרים לבחינת ההשפעות וההשלכות של ההסדרים הפנסיונים בישראל  לענין פנסית חובה בראשות השר עמיר פרץ.

ד.  עוד החליטה הממשלה בהתאם להוראת חוק יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות בפקודת העדות הדתיות הלא יהודיות (ארגונן), שהוקנתה לראש הממשלה לשר הפנים. להביא החלטה זו לאישור הכנסת.

בהחלטת ממשלה מיום 21.12.03 הוקנו סמכויות שר הדתות בפקודת העדות הדתיות (ארגונן) (להלן:"הפקודה") לראש הממשלה.

הפקודה מסדירה את התארגנותן של עדות דתיות בישראל ואת הכרת הממשלה בהן.

מכח הפקודה הותקנו ברבות השנים שורה של תקנות, אשר כולן, להוציא אחת, בוטלו זה כבר.

התקנות העומדות בתוקפן הן תקנות העדות הדתיות (ארגונן)(העדה הדרוזית), התשנ"ו – 1995, שמכוחן הוקמה המועצה הדתית הדרוזית ובהן נקבעו סדרי כינונה ועבודתה.

עם פירוק המשרד לענייני דתות, הועבר למשרד הפנים האגף לעדות לא יהודיות, האחראי לנושאים שונים הנוגעים לעדות הלא יהודיות במדינה, לרבות העסקת אנשי דת, תקצוב מוסדות דת ועוד. בתוך כך נמצא גם תקציב המועצה הדתית הדרוזית באחריות משרד הפנים.
אשר על כן הוחלט לרכז את הטיפול בענייני העדות הדתיות בישראל, לרבות העדה הדרוזית, בידי משרד אחד, ולהעביר אף את הסמכות בפקודה מראש הממשלה לשר הפנים. 

ה. הממשלה דנה בערר של השר משולם נהרי על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק, לאשר את טיוטת חוק הפיקדון על מיכלי משקה (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006.
הממשלה החליטה לדחות את הערר של השר משולם נהרי.

ו. הממשלה דנה בערר של השר להגנת הסביבה על החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק – להתנגד להצעת חוק הפיקדון על מיכלי משקה (תיקון – מחזור בקבוקי שתייה משפחתיים) של חה"כ אבשלום וילן.
 הממשלה החליטה לאמץ את הערר של השר להגנת הסביבה.

ז. הממשלה החליטה לאשר את נוסח מזכר המסדיר את שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל באמצעות המשרד לביטחון הפנים לבין המשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, אשר אמור להיחתם בין הצדדים ביום 7 בפברואר, 2007.

בהחלטת ממשלה מיום 24.12.2006, מונה השר לביטחון הפנים כאחראי מטעם הממשלה על שיתוף הפעולה עם המשרד לביטחון המולדת של ארה"ב (להלן – DHS).
במסגרת זו אחראי השר לביטחון הפנים לריכוז, תכלול וסנכרון שיתוף הפעולה בין גופי הממשלה השונים עם ה- DHS.

בין היתר הוסמך השר לביטחון הפנים, על דעת שרת החוץ, לקדם ולחתום מטעם הממשלה על הסכם מסגרת או הסכם אחר עם ה- DHS, אשר יסדיר את שיתוף הפעולה בין הצדדים. ואולם בהחלטה נקבע כי קודם לחתימתו יובא ההסכם לאישור הממשלה.

המשרד לביטחון הפנים ומשרד החוץ פועלים במשותף, זה זמן רב, מול ה- DHS ומחלקת המדינה האמריקאית, על קידום מסמך המסדיר את שיתוף הפעולה בין הצדדים. בימים אלה הוסכם על נוסח מזכר המסדיר את שיתוף פעולה כאמור.

המזכר אמור להיחתם בעת פגישתם המתוכננת של השר לביטחון הפנים עם עמיתו, השר לביטחון המולדת של ארה"ב, ביום 7 בפברואר, 2007.

ח. הממשלה דנה בעניין שינוי מתכונת הפעילות של לשכת הקשר "נתיב" והחליטה:
1. לשם בחינת פעילות לשכת הקשר "נתיב", להקים צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, ובהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, נתיב, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הפנים ,המשרד לקליטת עליה והסוכנות היהודית. הצוות יזמין נציגי גופים נוספים  להופיע לפניו (כגון:הג'וינט), במידת הצורך.

הצוות יבחן ארגון מחדש של פעילות "נתיב", במטרה להרחיב את פעילותה, את היקפי הפעילות הרצויים ואת דרכי ביצועה, וכן את ההיבט התפעולי – מנהלי והתכנון האסטרטגי של פעילותה לשם הרחבתה כאמור. הצוות יבחן פעילות אפשרית של "נתיב" בקהילות יהודיות נוספות, בצד פעילותה לצד הקהילות היהודיות במדינות חב"ם.  
הצוות יגיש מסקנותיו לממשלה תוך 75 יום.

2. להקפיא, עד לבחינת המלצות הצוות, את יישום החלטת הממשלה מס' 142 מיום 25.3.03 אשר קבעה כי פעילות "נתיב" תצומצם, ואת יישום המלצות הצוות שהוקם לפיה.   
 
העלייה לישראל היא אחד מנכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל, בהיבט הדמוגרפי והיהודי, והקשר בין הקהילות היהודיות בתפוצות ליהדות ולמדינת ישראל הוא נדבך חשוב בעידודה.

לשכת הקשר "נתיב" במשרד ראש הממשלה פועלת למעלה מחמישים שנה לעידוד העלייה לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר, לחיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות במדינות אלו וליצירת זיקה בין יהודי התפוצות לישראל. הישגיה של "נתיב" בתקופות השונות בברה"מ בעבר וכן ברוסיה  ובמדינות חב"מ, הינם נחלת הכלל: החל מעליית יהודי מדינות מזרח אירופה בשנות החמישים והשישים, המשך בניהול מאבק על אפשרות היציאה מבריה"מ בתקופת השלטון הסובייטי, וכלה בהגעה של כמליון אזרחים בשני העשורים האחרונים.

במסגרת פעילותה פיתחה "נתיב" שיטות פעילות שונות והגתה פרויקטים רבים, אשר עד היום מהווים את הבסיס לעליית היהודים לישראל מארצות חב"ם.

בנוסף, נתיב מקיימת מרכזי תרבות בערים שונות במדינות חב"ם, שיש בהן קהילות יהודיות, אשר לעיתים אין להן כל קשר לתרבות הישראלית ולעיתים אף לא לתרבות היהודית, והיא יוצרת גשר עבורן ליהדות ולמדינת ישראל. מרכזי תרבות אלו מקיימים חוגים למבוגרים, לנוער ולילדים, ופעילויות תרבותיות שונות, המבוססות על התרבות היהודית ועל התרבות הישראלית, כגון: לימוד השפה העברית, ניהול כיתות מחשב ופרויקטים במחשוב בעברית, לימודי ערב בנושאים שונים, לימודים על אתרים ומקומות בארץ ישראל, לימודים על היסטוריית ארץ ישראל ועל התרבות בישראל, הקניית ידע בפולקלור יהודי וישראלי, ציון אירועים יהודיים וישראלים הנחוגים במדינת ישראל, ועוד. מרכזים אלו מהווים למעשה נציגויות של מדינת ישראל עבור קהילות אלו.

בעשור האחרון הקצין המאבק העולמי על אוכלוסיות מהגרות, בעיקר משום שמדינות מתקדמות מעוניינות בקליטת אוכלוסיות שונות, בהתאם למדיניות ההגירה שלהן. כתוצאה מכך יהודים רבים עברו ממקום מושבם במדינות חב"מ למדינות אחרות, במיוחד לגרמניה, לארה"ב ולקנדה, והקימו שם קהילות גדולות, בעיקר בערים הגדולות ברלין, טורונטו וניו יורק.

מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד העליה לישראל ובחיזוק זיקת הקהילות היהודיות של יוצאי מדינות חב"מ, בכל מקום בעולם, למדינת ישראל. מומחיות "נתיב"  בקביעת הזכאות לעליה בקרב יוצאי חב"מ, בתחום עידוד העליה, ובחיזוק הזיקה לישראל וליהדות, כפי שאף יותאמו למדינות היעד החדשות, עשויה לתרום לעידוד העלייה לישראל ולחיזוק הקשר בין הקהילות היהודיות לישראל.

ט. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק יסוד: הצבא, ולפי המלצת שר הביטחון, למנות את אלוף (מיל.) גבי אשכנזי לתפקיד ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל החל מיום 14.2.2007 .

רב אלוף דן חלוץ יסיים את תפקידו כראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל עם כניסתו של אלוף (מיל.) גבי אשכנזי לתפקיד.

תקופת כהונתו של הרמטכ"ל תהיה 4 שנים. הממשלה רשאית בנסיבות חירום בלבד, להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

לעניין זה קובע חוק יסוד: הצבא, כדלקמן:
"ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון".

בהתאם להחלטת הממשלה מס.91 מיום 30.5.2006 ועל-פי בקשת שר הביטחון, בדקה הוועדה המייעצת לעניין  מינויים לתפקידים בכירים, בראשות השופט (בדימוס) יעקב טירקל, את מועמדותו של אלוף (מיל.) גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל והחליטה להמליץ על מינויו לתפקיד האמור.

רב אלוף גבי אשכנזי הוא יליד ישראל, במשך רוב שנותיו – שירת בצה"ל. השכלתו: בוגר הפנימייה הצבאית  בתל-אביב, בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל, בוגר המכללה לפיקוד ומטה של המארינס בארה"ב, בעל תואר ראשון בלימודי מדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, בוגר התוכנית למנהלים בכירים וניהול עסקי בינלאומי של אוניברסיטת הרוארד בארצות הברית, וקורסים שונים של המרכז הישראלי לניהול. היום תלמיד לתואר מוסמך במדעי המדינה, התמחות בלימודי ביטחון לאומי ומינהל ציבורי, של אוניברסיטת חיפה (במסגרת המכללה לביטחון לאומי). תפקידיו בעבר: שירות בחטיבת גולני מאז גיוסו ועד תפקיד מפקד החטיבה, קצין אג"מ בפיקוד הצפון (אחרי הסבה לשריון), מפקד אוגדת מילואים בצפון, מפקד יחידת הקישור ללבנון, ראש חטיבת מבצעים במטכ"ל, עוזר ראש אג"מ במטכ"ל, אלוף פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל, עד שחרורו מצה"ל בשנת 2005 בדרגת אלוף. בתקופת שירותו השתתף בקרבות מלחמת יום הכיפורים, במבצע אנטבה, במבצע ליטני (שבמהלכו נפצע) ובמלחמת לבנון הראשונה. מאז חודש יולי 2006 מכהן כמנהל הכללי של משרד הביטחון. עם מינויו לתפקיד זה התפטר מתפקידי ניהול שקיבל על עצמו בחברות אזרחיות שונות.

בהתייחס למינויו של אלוף (מיל.) גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל אמר ראש הממשלה: "גבי הוא מפקד, מנהיג מוערך, עם היסטוריה ורקורד מרשימים ביותר משרותו בצה"ל משך שנם רבות, ואין לי ספק כי הוא יוביל את צה"ל להתמודדות עם כל מה שהוא צריך להתמודד לכשירות מלאה ולהישגים – שהם חיוניים ביותר לבטחונה של מדינת ישראל. בהזדמנות זו אני מברך אותו בשמי ובשם כל הממשלה, מצדיע לרב אלוף דן חלוץ על שרותו המזהיר למען עם ישראל, במשך שנים רבות".

י. הממשלה דנה בתכנית רב שנתית לסיוע בפיתוח תשתיות הביוב בישובים הנכללים במגזר הלא יהודי, והחליטה:

א. לאמץ תכנית רב-שנתית שתיושם ביישובים הנכללים במגזר הלא-יהודי המפורטים בנספח א', אשר גובשה על ידי המינהל לפיתוח תשתיות ביוב במשרד התשתיות הלאומיות בתיאום עם גורמי המקצוע הנוגעים לענין
במשרדי הממשלה, ואשר כוללת את המרכיבים הבאים:

1) סיוע לרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי לשם הקמה ופיתוח של תשתית ביוב נאותה.
2) התניית הסיוע לרשויות המקומיות בהקמת תאגידי מים וביוב בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב התשס"א – 2001 (להלן:  "חוק תאגידי מים וביוב"), עד יום 1 בינואר 2008.

ב. התוכנית תחול ביישובים הערבים, הדרוזים, הצ'רקסים וכן בישובי הבדואים בצפון הארץ.

ג. הסיוע לרשויות המקומיות יותנה בביצוע הצעדים הנדרשים לשם הקמתם של תאגידי מים וביוב כמפורט להלן, הכל בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, להוראות הקבועות בהחלטה זו, למדיניות הממשלה בענין ההקמה וההפעלה של תאגידי מים וביוב כפי שבאה לידי
ביטוי בהחלטותיה בנושא, לרבות לעניין הקמת תאגידי מים אזוריים, ולהוראות הממונה על ענייני החברות למים וביוב.

ד. החלטה זו אינה פוגעת בהחלטות שקיבלה הממשלה בנושא תשתיות ביוב במסגרת החלטות הממשלה 561 (צח/5) מיום 28.9.2006 ו-746 מיום  27.11.2006 .

ה. המעקב והבקרה אחרי ביצוע הפרויקטים שיתבצעו בתוקף החלטה זו ברשויות המקומיות הכלולות בתחום החלטת הממשלה 561 (צח/5) מיום 28.9.2006 יתבצע  במסגרת המעקב והבקרה של "התכנית לחיזוק הצפון וחיפה ותכנית סיוע משלימה לשדרות וליישובי עוטף עזה ואשקלון".

1. עיקרי התוכנית

א. תוכנית הסיוע לעניין הקמה ופיתוח של תשתיות ביוב תתבצע באמצעות מנהלת הביוב ותתפרס על-פני השנים 2007 עד 2011, בהיקף תקציבי כולל בסך של 400 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב, כך שבכל אחת משנות התקציב האמורות יוקצה סכום של 80 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב, וזאת ממקורות משרד האוצר.

ב. סכום הסיוע יינתן, בכפוף למגבלת התקציב כאמור ולהוראות הקבועות בהחלטה זו, במתכונת הבאה:

1)  50% מסכום הסיוע יינתן כהלוואה והיתרה תינתן כמענק, מתקציב המדינה.
2) החל מהמועד הקובע יינתן הסיוע לפי תכנית זו אך ורק לתאגידי המים והביוב שבבעלות רשויות מקומיות הזכאיות לסיוע במסגרת החלטה זו.
3) תאגיד מים וביוב שמספק שירותים בעבור 70,000 תושבים לפחות - יעודכנו, לאחר הקמתו וביחס לסיוע שיקבל החל ממועד הקמתו, שיעורי הסיוע הקבועים בהחלטה זו,  כך ש-60% מסכום הסיוע יינתן כמענק, ו-40% מסכום הסיוע יינתן כהלוואה.
4) על אף האמור בהחלטה זו, מועצות אזוריות המפורטות בנספח א' יהיו זכאיות לסיוע ללא תלות בהקמת תאגיד מים וביוב, לאורך שנות התכנית, וזאת בכפוף לניהול משק כספים סגור לשירותי הביוב ולקריטריונים שתפרסם מנהלת הביוב כאמור בסעיף קטן (ג).

ג. הסיוע יינתן לפי הקריטריונים שתפרסם מנהלת הביוב, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4094 מיום 9 באוגוסט 2005, בהתאם לנוהלי הביצוע שלה ובכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה זו. בקריטריונים האמורים ייכללו, בין היתר, הוראות בדבר מתן סיוע למועצות אזוריות והתנאים למתן סיוע כאמור, לרבות לענין הבטחת תחזוקה נאותה של תשתיות המים והביוב שבתחומן.

ד. יינתן ליווי לתהליך הקמת תאגידי מים וביוב ביישובים הנכללים במגזר הלא יהודי, על מנת לסייע להם לעמוד בדרישות המפורטות בהחלטה זו.

ה. סכום המענק בסך 80 מליון ש"ח, הנזכר בסעיף 6 להחלטת ממשלה מס' 464 מיום 12 בספטמבר 2006, יחולק גם בין הרשויות המקומיות הזכאיות לסיוע בהתאם להחלטה זו, אשר יקימו תאגיד מים וביוב עד למועד הקובע.

2. התניית הסיוע בהקמת תאגידי מים וביוב

א. תנאי לקבלת סיוע הוא עמידתן של הרשויות המקומיות בהוראות הממונה לעניין הליכי ההקמה של תאגידי המים והביוב.

ב. לצורך סיוע בהליכי ההקמה של תאגידי מים וביוב על ידי הרשויות המקומיות, יפעלו מטעמו של הממונה צוותי ליווי מקצועיים, אשר יתנו ליווי מקצועי לרשויות המקומיות ולתאגידי המים והביוב המעוניינים בכך, בהיבטים ארגוניים, כלכליים, הנדסיים ומשפטיים, והכל לשם הקמתם של התאגידים עד המועד הקובע בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, הנחיות הממונה והוראות החלטה זו (להלן - צוותי הליווי). צוותי הליווי יועסקו על ידי הממונה ויפעלו בהתאם להנחיותיו, ובהתאם לכללים שיקבע הממונה בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר. צוותי הליווי יהיו מוסמכים להתקשר בשם הרשויות המקומיות, לאחר קבלת הסכמתן, עם יועצים וגורמי מקצוע לשם ביצוע אבני הדרך האמורים בסעיף 4(א). 

ג. 90% מעלות פעילותם של צוותי הליווי תמומן מתקציב המדינה ויתרת העלות תמומן באמצעות קיזוז ממענקי התאגוד להם זכאי תאגיד המים והביוב לפי כל דין. במסגרת זו רשאי הממונה לממן פעילות צוותי ליווי קיימים, ובכלל זה הוצאות שהוציאו צוותי ליווי כאמור ושהוכרו על ידי הממונה כהוצאות נדרשות לצורך הקמת תאגידים שבהם שותפות רשויות מקומיות מהמגזר הלא יהודי.

ד. תנאי הלוואה שתיתן המדינה לתאגידי מים וביוב במסגרת החלטה זו יהיו בהתאם לכללי הממונה ללקיחת אשראי על ידי תאגידים ובכפוף לאישורו ובכפוף לכל דין.

3. עקרונות לקביעת הקריטריונים לסיוע

א. הסיוע בשנת 2007 כפוף לקיומם של כל התנאים הבאים:

1) עמידה באבני דרך ובלוחות זמנים לשם הקמתם של תאגידי מים וביוב במגזר הלא-יהודי, כמפורט להלן:

א. לא יאוחר מיום 1 במאי 2007 - קבלת החלטה
במועצת הרשות המקומית על הקמת תאגיד מים וביוב בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בהחלטה זו וקבלת אישור הממונה להערכת שווי הנכסים התפעוליים שתעביר הרשות המקומית לתאגיד וקביעת  שווים  של הנכסים, לפי  הוראות חוק תאגידי מים וביוב והנחיות הממונה. לא יינתן כל סיוע לפני קבלת אישורו של הממונה על עמידה באבן דרך זו.

ב. לא  יאוחר  מיום 1 בספטמבר  2007 - מתן אישור הממונה להסכם העברת נכסים שתעביר הרשות המקומית לתאגיד ולהסכמים, ככל שיידרשו, שייערכו בין הרשויות המקומיות, אשר מקימות את התאגיד האזורי, לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב והנחיות הממונה.

ג. לא  יאוחר מיום 1 באוקטובר  2007 - מתן אישור הממונה  לתקנון החברה, לפי  הוראות חוק  תאגידי מים וביוב והנחיות הממונה.

ד. לא  יאוחר מיום 1 בנובמבר 2007 - מינוי דירקטוריון  לתאגיד לפי  הוראות חוק תאגידי מים וביוב והנחיות הממונה.

ה. לא  יאוחר מיום 1 בדצמבר 2007 - מינוי מנכ"ל לתאגיד לפי הוראות  חוק תאגידי מים וביוב והנחיות הממונה.

2) תוקם ועדה בראשותו של מנהל מנהלת הביוב ובהשתתפות הממונה, נציג הרשות הממשלתית למים וביוב, נציג המשרד להגנת הסביבה ונציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן- ועדת החריגים), אשר תוסמך לקבוע כי סכום של עד 10% מגובה התקציב השנתי הכולל בשנת 2007 המיועד למתן הסיוע, יכול לשמש להשלמת פרויקטים גם ללא עמידה באבני הדרך המפורטות בסעיף קטן (1) לעיל. ועדת החריגים האמורה תאשר סיוע כאמור בכפוף לתנאים הבאים:

א) ההחלטה בדבר אישור הסיוע תתקבל פה אחד.
ב) השלמת הפרויקט חיונית לשמירה על מקורות המים.
ג) הפרויקט הוא מרכיב נוסף ואחרון מתוך מתקן קיים, אשר אי השלמתו תגרור דחייה בהפעלתו של אותו מתקן.
ד) עלות המרכיב האמור לא תעלה על הסכום עליו תחליט ועדת החריגים בכללים מבעוד מועד, ובכל מקרה לא יוקצה לרשות מקומית יותר מ- 1.5 מלש"ח בגין סעיף קטן זה.

3) התחייבות להקמת תאגיד מים וביוב עד המועד הקובע - ראש הרשות המקומית יתחייב בכתב כלפי הממונה כי הרשות המקומית תשלים עד המועד הקובע הקמה של התאגיד או הצטרפות לתאגיד שהוחל בהקמתו, וזאת בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, הנחיות הממונה והוראות החלטה זו.

4) כתנאי לקבלת סיוע, יעגנו הרשויות המקומיות במסמכי המכרזים ובחוזי התקשרות עם קבלנים לפיתוח תשתית ביוב שהן עורכות בהסתמך על סיוע שניתן מתוקף החלטה זו את האפשרות להפסקת ההתקשרות עם הקבלן, בין היתר בשל אי עמידה בתנאי מתנאי החלטה זו,  בכפוף להודעה מראש.

5) הסיוע האמור בהחלטה זו לא יינתן עבור פעילות או פרויקט שהתקבל בעדם סיוע באמצעות מענקי השקעות לתאגידי מים וביוב שניתנו מאת הממונה.
 
4. הבטחת עמידה בתנאים לקבלת סיוע

א. רשות מקומית שלא תעמוד בתנאי מהתנאים לקבלת הסיוע, כמפורט בהחלטה זו, תבוטל באופן מיידי זכאותה לקבלת סיוע כלשהו מתוקף החלטה זו, לרבות ביטול זכאותה לקבלת סיוע בגובה התקציב שהוקצה לה לענין זה בטרם הפרה את התנאים כאמור. ואולם, רשאי צוות בראשות מנהל מינהלת הביוב ובהשתתפות נציגי: הממונה, החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לקבוע כי לא תבוטל זכאותה של רשות מקומית באופן מיידי ותינתן לה הזדמנות להשלים את ביצוע אבן הדרך הקבועה בסעיף 4 לעיל, אם ראה כי אי העמידה באבן הדרך נובעת מטעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת משך הזמן לביצוע אותה אבן דרך. במקרה זה, רשאי הצוות להאריך את תקופת הביצוע של אותה אבן דרך לגבי אותה רשות מקומית למשך תקופה שלא תעלה על 60 יום מהמועד האחרון לביצוע אבן הדרך כאמור בסעיף 4 לעיל.

ב. ניתן לרשות מקומית סיוע בטרם המועד הקובע והרשות המקומית הפרה את התנאים הקבועים בהחלטה זו – הרשות תחתום על מסמכי הלוואה על חלק המענק המותנה עוד טרם קבלת הסיוע, על מנת שבמידה ולא תעמוד בתנאי מהתנאים המפורטים לעיל יוחזרו למדינה סכומי הסיוע שניתנו, תוך תקופה שלא תעלה על 24 חודשים מיום ההפרה.