א. יציאה רה"מ לביקור מדיני ברוסיה
ב. יום הכיפורים
ג. סקירת עבודה וייעדי ועדת השרים לביקורת המדינה
ד. הצגת תמונת מצב בעניין הבטיחות בדרכים
ה. תקציב התחבורה והבטיחות בדרכים לשנת 2009
ו. צו התקשורת (תיקון) התשס"ט 2008
ז. "חצר סרגיי" בירושלים
ח. סקירת שר האוצר בנוגע למשבר הפיננסי הבינלאומי

א. בפתח ישיבת הממשלה הודיע ראש הממשלה, כי מחר (6.10.2008) הוא ייצא לביקור מדיני ברוסיה, לפי הזמנתו של נשיא רוסיה מדבדב. ראש הממשלה אמר: "אני חייב לציין, שהנשיא דימיטרי מדבדב הזמין אותי עוד לפני כחודש וחצי-חודשיים, ניסינו לתאם תאריך, אך כל פעם זה נדחה. לפני עשרה ימים, לאחר התפטרותי מתפקיד ראש הממשלה, הוא שב וחזר על ההזמנה וביקש מאוד שהיא תתקיים השבוע. כמובן, אני עידכנתי את עמיתתי, מ"מ ראש הממשלה והמועמדת להרכבת ממשלה. חשבתי, שהנוהל הראוי הוא, שנסיעה כזאת תהיה בידיעתה ואכן, היא גם בידיעתה וגם בהסכמתה. עדכנתי גם את שר הביטחון. אנחנו גם נשתדל להכין את הנושאים שקשורים בנסיעה הזאת, באופן שהם יידונו בהרחבה ויאפשרו גם בעתיד את ההמשכיות של הטיפול בהם על ידי ממשלת ישראל.

צריך לזכור דבר אחד – רוסיה היא מעצמת על עולמית חשובה וחזקה גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית. יש שורה של נושאים, שעומדים על סדר היום הביטחוני, הצבאי, המדיני והבינלאומי בינינו לבין רוסיה והנושאים הללו נידונו תקופה ארוכה בינינו לבינם וחייבים להמשיך להיות נידונים. זו תהיה בעצם פגישה ראשונה של הדרג הבכיר שלנו עם הנשיא החדש, דמיטרי מדבדב, מאז שנבחר והושבע לתפקידו ב-7 במאי שנה זו. אנחנו נעסוק בנושאים השונים וגם נחזור ונזכיר נושאים, שמעוררים אצלנו דאגה מיוחדת, גם בהקשר המיידי של הסביבה שלנו, בכל מה שקשור לאספקות נשק לגורמים בלתי אחראיים, שאנחנו מוטרדים מאוד מהפעילות שלהם, וגם בהקשר להמשך הטיפול בבעיה האיראנית, שלרוסיה יש משקל מיוחד בה, ונושאים אחרים. כך שהנסיעה הזאת היא נסיעה חשובה והיא נעשית בתיאום בין כל הגורמים המדיניים והביטחוניים, שיש עניין מיוחד בעמדות שלהם ובתרומה שלהם לעניין הזה".

ב. עוד אמר ראש הממשלה: " ביום רביעי בערב, עם ישראל הולך לבתי הכנסת כדי להתפלל את תפילת "כל נדרי". אין תפילה שעם ישראל מתלכד סביבה יותר מאשר התפילה הזאת בערב יום הכיפורים. אני בטוח, שכל עם ישראל וכל מי שחי בישראל, מלווה את התפילה הזאת של יהודי ישראל בהשתתפות של אמונה זכה, שהתפילה הזאת תביא לנו חסדי שמיים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את כל העם היושב בישראל בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה ומאושרת, שתביא בשורות של שמחה ושל התקדמות לעם ישראל כולו".  

ג. השר עמי אילון, יו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, סקר את עבודת ועדת השרים לביקורת המדינה ואת מטרותיה וביניהן העמקת והרחבת עבודת הביקורת, ביסוס מנגנוני הבקרה והמעקב, סיוע בגיבוש הרפורמות המתבקשות, והבאה לידיעת הציבור את תוצאות פעולותיה, כל זאת במטרה לחזק את מערכות הממשל ולשפר את איכות השירות לאזרח.
בחירת הנושאים אשר עולים לדיון בוועדה וסדר קדימותם  מבוססים על מספר קריטריונים מוגדרים וברורים, כגון ליקויים המצויים בתחום אחריותם של שני גופים ומעלה, דבר המעלה חשש כי בלי טיפול מרכזי הנושא לא יטופל; דחיפות תיקון הליקויים הנגזרת מעוצמת הביקורת ומידת הסיכון למערכות גדולות, נכסי מדינה או חיי אדם והנשקפת מהליקוי עליו הצביע מבקר המדינה.
חשיפת הליקויים כשלעצמה, אינה ערובה לקיומו של מינהל ציבורי תקין. המסקנה המרכזית העולה ממצאי הביקורת, בדו"ח השנתי כמו גם בדו"ח הנוגע להיערכות העורף ותפקודו, הינה ההכרח בקיומו של גורם אחד, אשר נושא  באחריות לתיקון הליקויים, ולו הסמכות לממשה. קביעת זהותו וגדרי אחריותו של הגורם האחראי, חייבת להתבצע תוך דיון מעמיק, אשר לו שותפים כלל הגורמים העושים במלאכה.
דיוני הוועדה בשנה האחרונה הקיפו את  הרוב המכריע של הנושאים בהם עסק המבקר בדו"ח 58א', דבר המהווה שינוי של ממש בהשוואה לכמות הנושאים בהם דנה הוועדה בעבר. כך, עסקה הוועדה בשנה האחרונה  במגוון של נושאים לרבות:

• היבטים בהערכות גורמי ההסברה ובתפקודם במלחמת לבנון השנייה;

• העסקת קרובי משפחה בשמונה תאגידים ציבוריים;

• העברת שירותים חברתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים

• התמודדות עם תופעות אלימות;

• יישום וניהול פרויקט מרכב"ה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר;

• התקשרות משרד החינוך עם עמותה למטרות חינוך;

• מוכנות צה"ל למלחמה בתחום מלאי התחמושת;

• מוכנות של מערך המילואים בזרוע היבשה למלחמה;

• אתרי אשפה בנחלות שבישובים חקלאים במרכז הארץ;

• גביית ארנונה ממשרדי ממשלה ומחברות ממשלתיות, עוד.

בנוסף דנה הוועדה בממצאי דו"ח המבקר 58ב' אשר הונח על שולחן הכנסת. בין הנושאים אשר עלו לדיון:

• הקצאת תקציבים לחיזוק הצפון;

• פיצוי גופים ציבוריים על נזק ישיר שנגרם להם במלחמת לבנון השנייה;

• הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל;

• מכרז חלוץ (פיילוט) לרכישת שירותי אשפוז סיעודי בנפת פתח תקווה;

• המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינוך;

• השירות הפסיכולוגי-חינוכי.

סיכום ביצוע החלטות שקיבלה וע"ש לענייני ביקורת המדינה החל מאוקטובר 2007  ועד חודש מאי השנה: 
סך הכל התקבלו 31 החלטות וסיכומים מיום 29.10.07 עד 12.5.08.
מצב ביצוע ההחלטות:
ביצוע מלא – 11 החלטות
בתהליך ביצוע (חלקי) – 8 החלטות
לא נדרש ביצוע – 5 החלטות.
לא תוקן (אין דיווח) – 7 החלטות.

החלטת ממשלה מס' 1577: הפיקוד והשליטה על אירוע בשטח

על-פי ממצאי המבקר בדו"ח מיוחד הנוגע להיערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה ראוי לשוב ולבחון ולהגדיר בבירור את התפקידים והסמכויות של המשטרה והמשרד לבט"פ בעתות חירום ואת יחסי הגומלין שלהם עם כלל גופי החירום ופיקוד העורף בפרט.
בהמשך לממצאי המבקר העלה הדיון בועדת השרים כי כיום הנושא שנוי במחלוקת וכי קיימים הבדלי תפיסה מהותיים בין מערכת הביטחון לבין משטרת ישראל, אשר יקשו על יכולתם של הכוחות לתפקד כיאות בשעת אירוע.  הועדה המליצה להבחין בין האחריות הכוללת אשר הוטלה על משרד הביטחון לבין השליטה על האירוע בשטח; לשמור על עקרונות בסיסיים הכוללים מדיניות אחודה, שרשרת פיקוד ושליטה מוגדרים, ומבנה ברור ופשוט של קבלת החלטות. כמו כן יש ליצור מסגרת מוסכמת על שני הצדדים, על מנת למצוא פתרון לקונפליקט האמור, וראוי ליצור מצב בן אין שינוי חד בין מצב של שגרה לבין מצב של חירום. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הועדה לקבל נוהל מוסכם בין השר לביטחון לפנים ושר הביטחון בנושא זה טרם הגיעו הצדדים לסיכום והמועד המעודכן עליו הודיע ראש רח"ל הינו סוף שנת 2008.   הקמת ועדה לבחינת הערכות העורף לשעת חירום
 
נוכח קביעת הממשלה לפיה אחריותו של משרד הביטחון בנושא הטיפול בעורף תעמוד בתוקפה לתקופה של חמש שנים לכל הפחות עלה הצורך לקיים בחינה מעמיקה של ניהול והערכות החזית האזרחית לשעת חרום החל משנת 2012 וזאת בשים לב לאיומים האסטרטגיים המשתנים. לפיכך, קיבלה הועדה החלטה להקים ועדה בראשות יו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה ובהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, המועצה לביטחון לאומי, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ונציג מרכז השלטון המקומי. בוועדה משתתפים נציגי ציבור בהתאם להחלטתו של יו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה.

במסגרת עבודת הוועדה נבחנת בשלב ראשון הסוגיה העקרונית לרבות המתכונת הנכונה לשילוב כל הגורמים הנוגעים בדבר ויחסי הגומלין ביניהם. בשלב השני תעמיק הוועדה בשאלות פיקוד ושליטה ובשאלות של תהליכים על ציר הזמן. בהתאם להחלטה על הקמת הועדה יוצגו עדכונים רבעוניים לממשלה. 
 
דוגמאות לנושאים נוספים בהם דנה הוועדה:

טיפול בהסרת לוחות אסבסט בצה"ל, משרד הביטחון ובמערכת החינוך  - דיוני מעקב:-

במהלך השנה החולפת ערכה הוועדה שלושה דיוני מעקב בעניין.  על הגופים המבוקרים חלה חובה מיוחדת, אשר הינה פועל יוצא מחובתם של אזרחים רבים לשהות במשך שנים במתקנים אשר נמצאים באחריותם. סדרת הדיונים בנושא העלתה כי צה"ל פועל לנטרל את הסכנות הרבות. לאור דרישת הוועדה, ולאחר עיכובים בביצוע ערך משרד החינוך סקר על מנת לבחון את היקף הבעיה וכתוצאה מכך את הטיפול אשר יש לבצע בנושא. בימים אלו העביר משרד החינוך את ממצאי בסקר לפיהם ב-470 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-112 אלף תלמידים, נמצאו כ-248,000 מ"ר של לוחות אסבסט. העלות הכוללת המשוערת להחלפת גגות האסבסט מגיעה בחישוב כולל ל-124 מיליון ₪.

התמודדות עם תופעות אלימות:-

מדיוני הוועדה עולה כי החברה הישראלית מקוטבת ובה מוקדים של ניכור עמוק כנגד מוסדות השלטון. האלימות בחברה הישראלית היא, בין השאר, גם לתוצאה של ניכור הולך וגובר בין קבוצות באוכלוסייה לבין מוסדות השלטון. על העוסקים בנושא לאמץ כהנחת עבודה את המגמה השלילית של שחיקה נוספת באמון הציבור, וכפועל יוצא מכך, החרפה ברמת האלימות.
הטיפול המקומית למניעת אלימות, במתכונת המופעלת על ידי המשרד לביטחון פנים במסגרת "עיר ללא אלימות", מהווה יישום של הגישה הנכונה למאבק באלימות. עם זאת, מומלץ לפעול להקמת גוף חיצוני שיהיה אחראי על מדידה ומחקר ברמה הלאומית הכוללת. לאחר סדרת הדיונים הועבר הנושא לטיפול ועדת השרים למניעת אלימות שהחליטה על ביצוע עבודת מטה בין משרדית בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים וזאת על מנת לבחון הקמתו של גוף לשם ביצוע מדידה ומחקר, שיאפשרו למפות את תופעת האלימות ולשרטט את מפת הפשיעה הארצית.  

הפרטת שירותיים חברתיים:-

במסגרת הוועדה נדונו מספר עקרונות בנושא העברת שירותים חברתיים ממשלתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים. בדיוני הוועדה הודגשו רמת הניהול הנמוכה בתחום השירותים החברתיים, והעובדה שמושגי הפיקוח והבקרה אינם מוגדרים כנדרש.  לפיכך הוחלט להטיל על מנכ"לי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מדדי ביצוע ופיקוח למתן שירות לציבור במונחי תשומות ותוצאות. המדדים יתייחסו לאיכות השירות ולרמת התנאים הפיזיים. בנוסף, הונחו מנכ"לי המשרדים

לגבש את הכלים הנדרשים לביצוע פעולות הפיקוח והבקרה על שירותים, בהתאם לסדרי עדיפויות בתקציב המשרדים. כמו כן, הוחלט לבחון  את החקיקה הקיימת והצורך בשינויי חקיקה נדרשים במגמה להביא להגברת האכיפה של הנהלים וההוראות הקיימים, לגבי  שירותי חינוך, טיפול ושיקום, הניתנים כיום על ידי גופים חוץ ממשלתיים. בנוסף הוחלט כי יישום יוזמות חדשות ומתמשכות של מתן שירותים חברתיים ע"י גופים חוץ ממשלתיים יבוצעו רק לאחר סיום גיבוש מכלול הקריטריונים לעניין פיקוח ובקרה, והצגתם בפני ועדת השרים לביקורת המדינה. על החלטה זו הוגש ערר על ידי שר האוצר.

ד. שר התחבורה והבטיחות בדרכים והמנהל הכללי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מציגים בפני הממשלה תמונת מצב בעניין הבטיחות בדרכים – נכון לחודשים ינואר עד ספטמבר 2008, תוך הדגשה, כי היעד המרכזי בתוכנית המאבק בתאונות הדרכים הוא הורדת מספר הרוגי התאונות ב-30% לפחות בחמש שנים.

הסוקרים מפרטים בפני הממשלה את היקף נפגעי תאונות הדרכים על סוגיהם; מעריכים את המשמעויות של מצב הבטיחות בשנת 2008, תוך הדגשת עיקרי הפעילות, שכוללת תִגבור מערך התנועה בדגש למרחב העירוני, מהירות ואלכוהול, כל אלה בתחום האכיפה; השלמת תשתיות והתקני בטיחות בסביבות בתי ספר ומרכזים; הפעלת קמפיין הסברה להולכי רגל; הפעלת תוכנית הכשרה למנהלים ונהגים, הפעלת ניידות בטיחות לנושא תקינות, צמיגים ומשקל עודף במשאיות.
עוד מתייחסים הסוקרים לתמונת המצב התקציבי ל – 2008, תכנון תקציב הרשות הלאומית ל- 2009.
   
ה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים העלה בפני הממשלה שלוש הצעות להחלטה, שעניינן שינוי החלטות ממשלה שהתקבלו במסגרת הדיונים לשנת התקציב 2009. הצעות השר התייחסו לנושאים הבאים: -
1. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

2. השתתפות הממשלה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות.

3. כבישים בפריפריה – קביעת הגורם האחראי לתכנון ולפיתוח כביש 40 וכביש 31.

לאחר שהממשלה קיימה דיון בהצעותיו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושמעה את עמדותיו של שר האוצר, קבע ראש הממשלה כי הצעת התקציב לשנת 2009 תוגש לכנסת ללא שינויים. בנוסף לנ"ל, הנחה ראש הממשלה את שרי התחבורה והבטיחות בדרכים והאוצר, בתיאום עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, לקיים דיונים בנושאים אליהם התייחס שר התחבורה והבטיחות בדרכים במטרה לגשר על הפערים שבין המשרדים ולהביא לפניו את תוצאות דיוניהם.
לעניין הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות מנחה ראש הממשלה את המנהל הכללי של משרדו לקיים עבודת מטה בנושא ולהכינו לקראת דיון כולל בסוגיה בממשלה.

ו. כמו כן, דנה הממשלה בישיבתה היום בצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשס"ט – 2008 והחליטה כדלקמן:-
בהתאם להוראות סעיף 4ד(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, לאשר תיקון לצו התקשורת (בזק ושידורים)(קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), תשנ"ז – 1997 (להלן- צו התקשורת), בהתאם להצעת ראש הממשלה ושר התקשורת, כמפורט בצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשס"ט – 2008, המפורט להלן.


צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) (תיקון), התשס"ט-2008


בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 4ד ו- 59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), לאחר שראינו כי לא מתקיימות העילות המפורטות בסעיפים 4ד(א)(1)(א) ו- (ב) לחוק לקביעת השירותים המפורטים בפרטים 5, 13 ו – 16 לתוספת הרביעית לצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז-1997 (להלן – הצו העיקרי) כשירותים חיוניים, ולאחר שניתנה לחברה ולכל בעל עניין בה הזדמנות להשמיע טענותיו, באישור הממשלה, אנו מצווים לאמור:
תיקון   1. בתוספת הרביעית לצו העיקרי פרטים (5), (13) ו – (16) – בטלים.
התוספת
הרביעית
תחילה  2. תחילתו של צו זה ביום כ"ט תשרי תשס"ט (28 אוקטובר 2008).
 
 
 אהוד אולמרט     אריאל אטיאס
 ראש הממשלה     שר התקשורת

_________ התשס"ט
(___________ 2008)
 

ז. בעניין "חצר סרגיי" בירושלים הממשלה החליטה כדלקמן:-

1. לאשר את העברת הבעלות בנכס הידוע כ"חצר סרגיי" המצוי בפינת הרחובות מונבז והלני המלכה בירושלים, לממשלת הפדרציה הרוסית, כאשר ההחזקה והשימוש הנעשים בחלקים בנכס על-ידי גורמים שונים ובכללם משרד החקלאות, רשות הגנים הלאומיים והחברה להגנת הטבע, לא תיפגע, אלא בהסכמת שתי הממשלות.

2. לאשר את חילופי האגרות שנחתמו בנושא בין ממשלת ישראל לממשלת הפדרציה הרוסית, ובהם פירוט התנאים והסייגים להעברת הבעלות בנכס לממשלת הפדרציה הרוסית.

3. עד לקבלת החלטה אחרת בנושא, יימסר להחזקת ממשלת רוסיה רק אגף בבניין אשר היה בשימוש ממשלת ברית המועצות עד להפסקת היחסים בין המדינות בשנת 1967 ונותר פנוי מאז.

4. להורות לשר האוצר, בהתאם לסמכותו לפי חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, לבצע את הפעולות הנדרשות ליישום החלטה זו.

הנכס המכונה "חצר סרגיי" מצוי בפינת הרחובות מונבז והלני המלכה בירושלים. זהו מבנה המקיף חצר אשר הוקם במחצית השנייה של המאה ה- 19, ונרשם על-שם הדוכס הגדול סרגיי, אחיו של הצאר הרוסי, אשר שימש ראש גוף בשם החברה האותודוכסית הפלסטינאית (ובראשי תיבות IOPS ), גוף חילוני שפעל מטעם הממשלה הרוסית לטובת עולי הרגל הרוסיים, ואשר שימש אחד הכלים שבהם עשתה ממשלת רוסיה ליצירת אחיזה באזור. הרישום על-שם הדוכס סרגיי נעשה משום הגבלות שנקבעו בדין התורכי לרישום מקרקעין על-שם תאגידים זרים.

מאז קום המדינה מנוהל הנכס על-ידי האפוטרופוס הכללי, וחלק ממנו שימש את ממשלת ברית המועצות, עת היו יחסים דיפלומאטיים בינה ובין ממשלת ישראל. לאחר ניתוק היחסים בין המדינות, ניטש חלק זה של המבנה, ואין בו שימוש עד עצם היום הזה. יתר חלקי המבנה שימשו ומשמשים עד היום את משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, והחברה להגנת הטבע.
מאז חידוש  היחסים בין ישראל לבין ברית המועצות, מבקשת ממשלת רוסיה כי ישראל תשיב לה את הנכס. בשנת 1990 התקבלה החלטה מדינית ע"י שרי החוץ והמשפטים דאז להיענות לבקשה הרוסית ולהעביר להם את הזכות בנכס תוך שמירה על זכויות הדיירים הנוכחיים. הודעה על ההחלטה המדינית, כולל תנאי ממשלת ישראל להעברת הנכס, הועברה לידיעת רשויות בריה"מ, אך המגעים בין ממשלת ישראל וממשלת רוסיה להשלמת ההסדר בנושא, הופסקו לאחר התפרקותה של ברית המועצות. שנים אחר כך חידשו הרוסים את דרישתה של ברית המועצות, הפעם בשם הפדרציה הרוסית. הרוסים הזכירו את ההסכמה המדינית שניתנה וביקשו שממשל ישראל תממש אותה.

הנושא עלה בפגישתם של ראש הממשלה אריאל שרון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעת ביקורו של נשיא רוסיה בישראל. מאז חזר הנשיא על הבקשה בכל פגישה עם כל גורם ישראלי וניתנו הבטחות מצד נציגי ממשלת ישראל לפתור את הנושא.

בתום מגעים, שהסתיימו בחילופי אגרות בין נציגי הצדדים בינואר 2008 ,  על דעת ראש הממשלה, מ"מ רה"מ ושרת החוץ, שר האוצר ושר המשפטים, סוכם כי המדינה תעשה מאמץ להעביר את הבעלות על שם ממשלת הפדרציה הרוסית בתוך מחצית השנה, בתנאים המקוריים שדרשה ישראל.

בחילופי האיגרות נקבע כי עם העברת הבעלות תימסר לממשלת הפדרציה הרוסית החזקה באותו חלק של המבנה שבו לא נעשה שימוש, וכי בהחזקתם של הדיירים הנוכחיים לא יחול שינוי אלא בהסכמת הצדדים. משא ומתן משלים בעניין החזקה ביתר חלקי הנכס יחל לאחר העברת הבעלות.

מעשה העברת הבעלות הותנה בשני תנאים שבאו להגן על המדינה מתביעתו של כל גורם אחר שיטען לזכויות בנכס. התנאי האחד – קבלת כתב שיפוי מצד ממשלת רוסיה למקרה שהמדינה תחויב על-ידי בית-משפט, בארץ או בחו"ל, לשלם פיצוי לכל גוף אחר שיטען לזכויות בנכס בשל העברת הבעלות בנכס לידי ממשלת רוסיה. התנאי השני - קבלת כתב ויתור על כל טענת זכות בנכס מצד גוף הקיים עתה ברוסיה הקרוי IOPS ואשר הוקם תחת הגוף שהתקיים בעבר בשם זה, והטוען גם הוא לבעלות בנכס. שני התנאים הנזכרים מולאו. ניתן כתב שיפוי החתום על-ידי שר החוץ הרוסי, בתוספת כתב שיפוי נוסף המוסיף ומבהיר את הראשון, והחתום על-ידי שגריר רוסיה בישראל. כן ניתן כתב ויתור החתום על-ידי ראש ה-IOPS ,  שהוא גם מבקר המדינה הרוסי. 
 כתב השיפוי נדרש נוכח כך שמאז קום ברית המועצות קמו גופים "לבנים" להבדיל מאלה "האדומים", גופים שטענו לבעלות בנכסי הרוסים, ובהם הנכס הנדון. יודגש כי אין חשש רב נובע מטענת הזכות של "הלבנים", שכן בשנת 1984 נחתם הסכם בינם לבין ממשלת ישראל, בעידודה של ארצות הברית. לפי ההסכם ויתרו גופים אלה על טענותיהם ביחס לנכסי הרוסים שבתחומי הקו הירוק בתמורה לסכום ששולם להם.

הנכס, הרשום כאמור על-שם הדוכס הגדול סרגיי ומנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי, נמצא כמתאים למהלך של העברת הבעלות בו לקניין המדינה תחילה, בהתאם לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, כנכס שבעליו לא אותר משך 15 שנה, ואזי שר האוצר יעביר הבעלות בו לקניינה של ממשלת הפדרציה הרוסית, על פי סמכותו לפי חוק נכסי המדינה, התשי"א- 1951.
מהלך העברת הקניין בנכס למדינה אושר באחרונה, כמתבקש בחוק האפוטרופוס הכללי על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, והנכס כבר נרשם על-שם המדינה. לשם הרחבה מצורף בזה כנספח א' תאור מפורט של עובדות הרקע כפי שהוגשו לבית המשפט על-ידי האפוטרופוס הכללי.

בתאריך 2.9.08 התקיים דיון בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה בנושא זה, בסיומו שלח יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, מכתב לשר האוצר ובו ביקש כי זה יעכב את חתימתו על מסמך העברת הבעלות על מנת לקיים קודם לכן ישיבה בה יישמעו עמדות כל הגורמים הנוגעים בדבר.

באחרונה הוגשה עתירה לבג"צ על-ידי "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" המבקש למנוע  את השלמת מהלך העברת הבעלות על שם ממשלת הפדרציה הרוסית (בג"צ 7867/08). במסגרת עתירה זו התבקש גם צו ביניים שיורה לשר האוצר להימנע מלהעביר הנכס לבעלות ממשלת הפדרציה הרוסית. ביום 15.9.08 הורה בג"צ למדינה להגיב לעתירה ולבקשה לצו ביניים אך קבע במפורש בהחלטתו כי אין הצדקה למתן צו ביניים לעת הזו. מבחינה זו אין מניעה לקבל החלטה בעניין.
אחת מהטענות הנשמעות בעתירה היא שבין הממשלות נחתמה אמנה, הטעונה הליך של אישור בידי הממשלה, אחרי הנחתה  על מדוכת הכנסת. משרד החוץ סבור כי אין מדובר באמנה, בין השאר משום שאין כאן הסכם בין המדינות כי אם התחייבות חד צדדית של ממשלת ישראל.

עניין זה מובא לאישור הממשלה, הגם שהמהלך שבוצע תקין משפטית, בשל ההיבט הציבורי שלו, והדיון שהתעורר סביבו.
בשולי הדברים יצוין כי ביום 4.9.05 התקבלה החלטת ועדת שרים לענייני ירושלים שהפכה להחלטת ממשלה 4464 (ים/13) לפיה יש לפעול להקמת קמפוס ראשי לבצלאל במרכז ירושלים ולהמליץ על הקצאתה של קרקע במגרש הרוסים בירושלים לשם כך. במסגרת זו, התבקש מינהל נכסי הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי, משרד האוצר לבחון החכרת בניין סרגיי לבצלאל.
הבדיקה העלתה כי הדבר אינו אפשרי משום שלמדינת ישראל  אין כל זכות במקרקעין בהתאם למפורט לעיל. על פי התכנית המסתמנת יוחכר לאקדמית בצלאל שטח אחר במגרש הרוסים.

ח. שר האוצר סקר בפני הממשלה את ההתפתחויות האחרונות במשבר הפיננסי הבינלאומי, תוך התייחסות למצבה הפיננסי של ישראל.
שר האוצר ציין, כי המנהיגות הכלכלית של מדינת ישראל עוקבת באופן שוטף אחר ההתפתחויות ועוסקת במשבר העולמי, תוך תיאום מלא ודיווח שוטף לראש הממשלה.
בהתייחס לסקירה, אמר ראש הממשלה, כי השבוע האחרון העסיק אותנו בעיקר בהקשר למצב בשווקים העולמיים, במיוחד בנעשה בארצות- הברית.
ראש הממשלה ציין, כי במהלך השבוע קיימו הוא, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, התייעצויות סדירות בהרכבים שונים, בהן שוחחו מידי יום ובכוונתם להמשיך לעשות כן – כדי לבדוק את המצב הכלכלי בעולם ואת ההתפתחויות המתרחשות וכמובן, הדבר נעשה וייעשה עם מלוא המודעות והאחריות המתבקשות, ככל שהדברים יתפתחו.