א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה לפתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות. ראש הממשלה אמר: "היום נפתחת שנת הלימודים באוניברסיטאות ברחבי הארץ   ו- 120 אלף סטודנטים מתחילים את השנה האקדמית. פתיחת השנה התאפשרה לאחר שביום חמישי קיבלתי החלטה על תוספת של 465 מיליון שקלים לתקציב האוניברסיטאות, ועוד 50 מיליון שקלים נוספים שיועדו לפיתוח. ההחלטה לא הייתה קלה, והיא לוותה בהתנגדות מצד אנשי האוצר, שבצדק, חרדים מהגדלת הוצאות הממשלה. בהקשר הזה חשוב לי לומר שני דברים – האחד: לא תהיה הגדלה של יעד ההוצאה, והתקציב שקבעה ממשלת ישראל – לא ייפרץ. דבר נוסף וחשוב לא פחות: החינוך הוא עתידנו. איני יכול לחשוב על משהו בעל חשיבות מכרעת יותר וגדולה יותר לעתיד של המדינה, מאשר פיתוח המוחות והפוטנציאל הגדול שיש לנו כאן. כבר אמרתי במספר הזדמנויות כי למען החינוך הממשלה הזו ידעה לעשות קיצוצים במקומות אחרים, וזהו אחד הדברים החשובים שחרטנו על דגלנו. לכן, כל עוד זה תלוי בי, החינוך ימשיך לעמוד בראש סולם העדיפויות וחינוכם של ילדי ישראל וצעירי ישראל יהיה לנגד עיני בכל החלטה שאקבל. אין במדיניות זו כדי להסיר את האחריות ממנהלי האוניברסיטאות, שבעזרת ניהול מוצלח יותר, אולי לא היינו מגיעים למצב שבו רק הזרמת כסף, באופן דחוף, מאפשרת את פתיחת השנה. אני מצפה שבמהלך השנה ייעשה מאמץ של כל הנוגעים בדבר לאמץ במלואו את דו"ח שוחט אשר בעיניי, מציב פתרון כולל לבעיית ההשכלה הגבוהה בישראל.
לכם, הסטודנטים שמתחילים היום את צעדיכם או ממשיכים את הלימודים האקדמיים, אומר כי אתם דור העתיד של מדינת ישראל, לימדו חיזקו ואימצו. שיהיה בהצלחה".
 
ב. הממשלה הקדישה את מרבית ישיבתה היום לסוגיית אכיפת החוק ביהודה ושומרון. ראש הממשלה אמר: "יובהר מיד, כי רוב רובם של תושבי יהודה ושומרון נמצאים שם כדין ומהווים אוכלוסיה שומרת חוק. אין לנו שום עניין לצבוע את כלל תושבי האזור בצבעים של קיצונים, מפירי חוק. יחד עם זאת, לצערי, ישנה קבוצה הולכת וגדלה ששמה לה למטרה להפר חוק גם במחיר של עימות עם כוחות הביטחון. מדובר בקבוצה קיצונית, אשר לא בוחלת בדבר ורק לאחרונה נחשפנו להתבטאויות חמורות ביותר כנגד חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, מפי אחד האנשים המשתייכים לקבוצה זו. מדינת ישראל לא יכולה ולא צריכה להרשות לעצמה לעבור לסדר היום על התנהגות זו. אני מצפה מכל הגורמים העוסקים באכיפה לפעול כדי למנוע מאותה קבוצה להכתיב מציאות שלאורה כולנו צריכים אחר כך להתנהל".

ראש הממשלה הדגיש, כי ינקטו אמצעים כדי שאזור הגדה המערבית לא יהיה "המערב הפרוע" של ישראל – שבו כל דאלים גבר ובו אין דין ואין דיין.

שר הביטחון, ראש שירות הביטחון כללי, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל והשר לביטחון הפנים סקרו בפני הממשלה את סוגיית אכיפת החוק בשטחים; את היחסים בין קבוצות קיצוניות של מתנחלים לבין מערכת הביטחון; את האלימות השולטת בשטח; את התגובות של מערכת אכיפת החוק, אשר לוקה בתפקודה אל מול האלימות הגואה והמאיימת על שלטון החוק ביהודה ושומרון ובישראל.

לאחר דיון בסקירות, סיכם ראש הממשלה כדלקמן:

1. אירועי הפרות הסדר שאירעו בתקופה האחרונה מהווים איום על שלטון החוק והסדר במדינת ישראל כולה.

2. ההתמודדות עם הנושא מחייבת הערכות מיוחדת ושיתוף פעולה של צה"ל, מערכות המשפט, האכיפה והסדר הפועלות ביהודה ושומרון.

3. להגביר ככל הניתן את הצעדים הנדרשים היום, לרבות תגבור נוכחות של גורמי האכיפה, וכן צעדים נוספים, ובהם תיעוד מוגבר של הפרות, מעצר מפרי חוק, והבאתם המהירה לדין, כולל שימוש בצווים מנהליים וצווי הרחקה, וצעדים נוספים ככל שיימצא לנכון.

4. יש להמשיך את הטיפול בבנייה הבלתי חוקית בכל האמצעים האפשריים, לצד מתן מענה ראוי ויעיל לתושבי יו"ש, הפונים לקבלת אישורי בנייה כחוק, ובהתאם להתחייבויות הבינלאומיות של הממשלה.

5. מערכת המשפט תגבש את הדרכים, על-פי החוק, שיובילו להחמרה בענישה של מפרי חוק בהינתן התופעה הנרחבת שאנחנו עדים לה בשבועות האחרונים.

6. שר המשפטים, בשיתוף עם מערכת הביטחון ימשיך ליזום תיקוני חקיקה, בכל מקום שיימצא כי הכלים הקיימים אינם אפקטיביים, ויפעל להשלמת הליכי חקיקה שכבר התחילו.

7. שר הביטחון יהיה אחראי לרכז מאמץ לטיפול בנושא, בשיתוף עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, המשנה לראש הממשלה השר חיים רמון כנציג ראש הממשלה, צה"ל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.

8. שר הביטחון יציג לממשלה סטאטוס הטיפול בנושא והמלצותיו להתמודדות כוללת עם התופעה בתוך שבועיים.

9. א. לבחון אם עובדי ציבור מעורבים בהסתה   ולנקוט   נגדם   אמצעים מתאימים.

ב. להפסיק כל תמיכה במימון ישיר או עקיף של מאחזים בלתי חוקיים ושל התשתיות שלהם.

ג. ראש הממשלה התייחס גם לפרישתם מהחיים הפוליטיים של חברי הכנסת יוסי ביילין ורן כהן. ראש הממשלה אמר: "הפוליטיקה הישראלית נפרדת השבוע משני אנשים טובים וישרי דרך, שהיה לי העונג לשרת עימם בכנסת – יוסי ביילין ורן כהן, שהודיעו על פרישתם מהחיים הפוליטיים. השניים שירתו גם כשרים בממשלה ובשם ממשלת ישראל אני רוצה להודות להם על תרומתם לעשייה ועל תרומתם החשובה לדיון ולשיח הציבורי במדינת ישראל. אני מקווה שמחליפיהם בכנסת יהיו ראויים לנעליים הגדולות שהם מותירים מאחוריהם".

ד. הממשלה דנה בישיבתה בסוגיית עידוד היצוא החקלאי – העסקת עובדים זרים והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא וביחס להחלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מס. חכ/124, מיום 4.8.08 (להלן - החלטת הוועדה):
1. להנחות את הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים (להלן - הממונה) להאריך את תוקף ההיתרים להעסקת עובדים זרים שניתנו בהתאם לסעיף 2(א) להחלטת ממשלה מס. 1537 עד ליום 31.12.2009, בכפוף לאמור בסעיף 2 להלן.
2. לקבוע כי התנאי שנקבע במסגרת החלטות הממשלה ולפיו, הקצאת עובדים זרים למעסיק במסגרת ההחלטות הנ"ל תותנה בכך שהמעסיק יעסיק עובד ישראלי כנגד כל עובד זר שיוקצה לו – יכנס לתוקפו :

א. ביחס לחקלאים שמקום מגוריהם או שטחיהם החקלאיים הרלוונטיים נמצאים באזורי פיתוח א' כמשמעותו בהצעת צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב') (הוראת שעה), התשס"ח – 2008 (בנוסח שלהלן) עד לתאריך 1.7.2009.

ב. לגבי שאר החקלאים עד לתאריך 1.1.2009.

3. ההחלטה הנ"ל מבטלת את החלטה מס. חכ/124 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 4.8.2008.

בהחלטות ממשלה, שעניינן עידוד היצוא הישראלי - העסקת עובדים זרים, והמלצות הוועדה לעידוד היצוא החקלאי - העסקת עובדים זרים, בהתאמה, נקבע כי הקצאת עובדים זרים למעסיק, בהתאם להחלטות אלו, תותנה בהעסקת עובד ישראלי כנגד כל עובד זר שיוקצה לו.

בהחלטה הנ"ל סוכם לדחות את ישום ההתניה הנ"ל ביחס  לחקלאים שמקום מגוריהם או שטחיהם החקלאיים נמצאים באזורים השונים  כמפורט להחלטה  וזאת מהנימוקים שלהלן:
• על רקע המשבר הכלכלי וראיה צופת פני עתיד לפיה עלולים ישראלים לאבד את עבודתם הוחלט להאריך את התקופה לעידוד מעסיקים בענפי החקלאות להעסיק
עובדים ישראלים.

• בשל התנאים הקשים השוררים בבתי הצמיחה, בפרט בתקופת הקיץ, מתקשים החקלאים לאתר עובדים ישראלים המוכנים לעסוק בעבודה הנדרשת בחממות.

• לא אחת, במקרים בהם כן נקלטו עובדים ישראלים לעבודה בחממות, הם לא התמידו  בכך ופרשו בתוך תקופת ניסיון קצרה בת ימים ספורים. בהקשר זה יצוין כי הובא לידיעתנו שבמציאות הנכפית, בה התחלופה בהעסקת עובדים ישראלים בחממות הנה רבה, הפיקוח על יישום ההתניה קשה עד בלתי אפשרי. 

• בנוסף, הובאו בפני משרד החקלאות ופיתוח הכפר מסמכים המעידים על ניסיונות כושלים של חקלאים להעסיק עובדים ישראלים באמצעות שירות התעסוקה. המדובר בתשובות מאת שירות התעסוקה לאותם חקלאים, בהם הודע להם כי אין  ביכולתו של שירות התעסוקה לספק להם עובדים לעבודה החקלאית הנדרשת.

הדחייה תוביל לכך שמעסיקים בישובים כאמור, אשר קיבלו היתר להעסקת עובדים זרים נוספים, יהיו רשאים להמשיך ולהעסיק אותם לתקופה מסוימת נוספת, כאמור בהחלטה, גם אם לא נקלטו על ידם עובדים ישראלים עד היום.

משרד החקלאות יוודא שמעסיקים שקלטו עובדים ישראלים בהתאם להתניה ימשיכו להעסיקם.
יצוין כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ביחד עם משרד האוצר ובנק ישראל, נערך להפעיל באופן מידי תוכנית חלוץ (פיילוט) לשם עידוד שילובם של עובדים שכירים ישראלים בענפי החקלאות השונים.
במסגרת תוכנית זו ניקבע פרויקט חלוץ, שיוקצב בכ- 5 מליון ₪, לעידוד ותמיכה בהעסקת עובדים ישראלים באזור עמק חפר, לב השרון והערבה התיכונה.
הפרויקט ילווה בתוכנית מחקר, אשר תאתר אפשרויות ההעסקה אופטימאליות בהן ניתן יהיה לשלב עובדים ישראלים במשק החקלאי, והכול מתוך כוונה להרחיב את הפרויקט לכל רחבי הארץ על מנת שעובדים ישראלים יוכלו להשתלב בתעסוקה בענפי החקלאות.
במקביל  סוכם להנחות את הממונה להאריך את ההיתרים להעסקת עובדים זרים שניתנו בהתאם לסעיף 2(א) להחלטת ממשלה מס' 1537, למעסיקים בכל אזורי הארץ, עד ליום 31.12.09, וזאת גם ביחס למעסיקים שטרם עומדים בתנאי האמור, וזאת מהטעמים שלהלן:

• בהתחשב בצורך הדחוף של היצואנים לתוספת כוח אדם, בעת מתן ההיתרים הנוספים ליצוא לקראת סוף שנת 2007, הותנה תוקפם של אותם היתרים בהתחייבות המעסיקים לקלוט עובד ישראלי נוסף תוך חודש ימים מיום הבאת העובד הזר מחוץ לארץ, ולהמשיך ולהעסיק את העובד הישראלי במשך כל תקופת ההיתר, לפחות. בכפוף לכך, הוקצו היתרים להעסקת עובדים זרים נוספים במסגרת מכסת היצוא, וזאת בתוקף עד ליום 30.4.08.

• ביום 27.3.08, במסגרת "נוהל יישום החלטות ממשלה בגין העסקת עובד ישראלי כנגד העסקת עובד זר במסגרת עידוד היצוא החקלאי", התבקשו החקלאים אשר קיבלו היתר להעסקת עובדים זרים במסגרת עידוד היצוא החקלאי, להעביר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לאלתר ולא יאוחר מיום 14.4.08, "טופס דיווח - עובדים ישראלים בחקלאות' וכן 'טופס דיווח - עובדים זרים שנקלטו במסגרת עידוד היצוא החקלאי", חתומים ומאושרים על ידי רואה חשבון, וזאת לצורך אימות העסקת תוספת העובדים הישראלים בהתאם להתחייבות האמורה.

• בעקבות פניות של ארגוני חקלאים, המועד להגשת הדו"חות האמורים נדחה מפעם לפעם, ובהמשך לכך, הוארך גם תוקפם של ההיתרים שניתנו כאמור. הארכה אחרונה לתוקף ההיתרים ניתנה עד ליום 30.6.08.

• ביום 4.8.08  קיבלה ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי –כלכלי) החלטה מספר חכ/124 אשר קבעה כי התנאי בהחלטות הממשלה הרלוונטיות בעניין העסקת עובד ישראלי כנגד כל עובד זר לא יחול "באזור סובב עזה ובאזור קו העימות בצפון." בעקבות עררים שהוגשה על ידי השר לביטחון פנים ועל ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר במטרה להרחיב את האזורים לגביהם התנאי יבוטל, אשר טרם נידונו, החלטת ועדת השרים טרם קיבלה תוקף של החלטת ממשלה.

• לאור האמור, ובשל הקשיים שנתגלו ביישום ההתניה, ועל מנת למנוע פגיעה קריטית ביצוא החקלאי, סוכם כאמור להאריך את תוקפם של ההיתרים  שניתנו עד ליום 31.12.08, והכול מתוך כוונה שעד למועד זה הגורמים המקצועיים במשרדים הרלוונטיים יגבשו פתרונות מעשיים ליישום ההתניה.

להלן צו לעידוד השקעות הון בחקלאות ( קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב' ) (הוראת שעה), התשס"ט – 2008

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24(ב) לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א – 1980 , ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מצווים לאמור:

הגדרות 1. בצו זה -

"אספקה של תוצרת חקלאית"- ייצור של תוצרת חקלאית לצורך הבטחת אספקה סדירה של תוצרת חקלאית לאוכלוסיה ולייצוא בכמות, מבחר ואיכות נאותים ובמחיר סביר לצרכנים, תוך ניצול יעיל של תנאי הטבע, היכולת הכלכלית, הידע והניסיון המקצועי הגלומים במגזר החקלאי;
 "הטבלה"- הטבלה שבתוספת הראשונה ובה מצוין הניקוד של כל אזור  בארץ  על פי מידת תרומתה של החקלאות באותו אזור לכל אחת ממטרות הצו;
"המפה" – המפה שבתוספת השניה אשר העתק ממנה, בקנה מידה של 1:130,000, מופקד לעיון הציבור במינהל ההשקעות בחקלאות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר( להלן-"המשרד") בבית דגן ובמחוזות המשרד,בימים ובשעות שהמשרד פתוח לקהל וכן באתר האינטרנט של המשרד; העתק נוסף של המפה, במדיה מגנטית, נמצא ברשות לתכנון של המשרד בבית דגן ,וככל שאין התאמה בין המפות , גוברת המפה המופקדת ברשות לתכנון ;
"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
"מטרות הצו "-
(1)  אספקת תוצרת חקלאית;
(2)  תועלות אקולוגיות;
(3)  פריסת התיישבות;
"פריסת התיישבות"- יישוב הפריפריה, שמירה על קרקעות המדינה וגבולותיה;
"תועלות אקולוגיות" - שמירה על מקורות מים ומשאבי טבע לרבות להבטחת חלחול מי גשמים, קליטת פסולת עירונית, קליטת מי קולחין, בוצה וגזם ושמירה על שטחים פתוחים;

"תכנית חקלאית- אקולוגית"- תכנית שמגשימה אחת או יותר מהתועלות האקולוגיות;
"תרומה בינונית"- מידת תרומתה של החקלאות באזור למטרה ממטרות הצו היא בינונית, ומזכה את האזור ב-  5  נקודות בטבלה לעניין אותה מטרה;

"תרומה מועטה"- מידת תרומתה של החקלאות באזור למטרה ממטרות הצו היא מועטה ומזכה את האזור ב- 3 נקודות בטבלה לעניין אותה מטרה;

"תרומה רבה"- מידת תרומתה של החקלאות באזור למטרה ממטרות הצו היא רבה ומזכה את   האזור ב- 10  נקודות בטבלה לעניין אותה מטרה .

אזורי פיתוח
2. אזורי פיתוח א' מתוחמים במפה בצבע ורוד, והם כוללים כל אזור שמידת התרומה של 

א' החקלאות שבו היא רבה בנוגע לכל אחת ממטרות הצו, באופן  המקנה לו, על פי הטבלה, 30 נקודות לכל היותר(להלן - תרומה מרבית); ככל שאין התאמה בין הטבלה לבין המפה, גוברת המפה.

אזורי פיתוח      3. אזורי פיתוח ב' הם -
ב' 
(1)   כל  אזור שמידת התרומה של החקלאות שבו  פחותה מתרומה מרבית, אך
ניקודה בטבלה  אינו נופל מ-20 נקודות; אזורים אלה מתוחמים במפה
בצבע סגול למעט אזור מימי החופין בים התיכון שמתוחם במפה בצבע
תכלת;
ככל שאין  התאמה בין הטבלה  לבין המפה, גוברת המפה;
 (2)    לעניין תכנית חקלאית-אקולוגית - כל אזור שמידת תרומתה של החקלאות 
לתועלות האקולוגיות שבו היא  בינונית לפחות.

תוקף     4.  תוקפו של צו זה  עד יום ה' בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009).

הוראת מעבר 5. אין בהוראות צו זה כדי לפגוע במי שהגיש בקשה לאישור תכנית למינהלה ערב פרסומו של צו זה.  
 
ה. עוד החליטה הממשלה בהתאם לסעיף 1 לחוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו- 2005 (להלן:"החוק"), לקבוע כי שרת התיירות, הגב' רוחמה אברהם בלילא, תהיה השרה הממונה על החוק, במקום השר רפי איתן, השר לענייני גמלאים והמופקד על ענייני ירושלים.

• בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, הוקמה רשות שמתפקידיה ליזום תכניות ופעילויות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, לעודד יוזמות בנושאים אלה, לתאם בין משרדי הממשלה והרשויות, הפועלים לפיתוח התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, לספק מידע בכל הקשור לתכניות, לפעילויות וליוזמות, בתחומי התרבות,התיירות וקשרי החוץ של ירושלים,לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון ,להקמה ולהפעלה של מפעלי תרבות ותיירות בירושלים ולגופים העוסקים בפיתוח קשרי החוץ שלה, ולחזק ולפתח את המוסדות השוכנים בירושלים, העוסקים בתחומי פעולתה של הרשות.

• סעיף 1 לחוק קובע כי: "השר - ראש הממשלה או השר שהממשלה קבעה אותו לעניין חוק זה". סעיף 23 לחוק קובע כי: "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו".

• בהחלטת ממשלה מס' 2068 מיום 22.07.2007 החליטה הממשלה למנות את השר רפי איתן, השר לענייני גמלאים והמופקד על ענייני ירושלים, לשר הממונה על ביצוע החוק, במקומו של השר יעקב אדרי.

• ירושלים היא העיר התיירותית המבוקרת ביותר בישראל. כ-85% מכלל התיירים הנכנסים לישראל מבקרים בעיר. בירושלים נמצאים אתרים תיירותיים, ארכיאולוגיים ואחרים.

ממשלת ישראל משקיעה סכומים רבים בתכנון ובפיתוח התיירות בירושלים, בתשתיות ובפרויקטים תיירותיים, ובעידוד התיירות לירושלים. על כן, הוחלט לקבוע כי שרת התיירות תהיה השרה הממונה על ביצוע החוק.
 
ו. הממשלה החליטה בהתאם להחלטה מספר 1215 מיום 18.2.2007 והחלטה מספר 2295 מיום 19.8.2007, לאשר את מינויו של  נביל עודה כחבר המועצה הציבורית המייעצת למינהלת השירות האזרחי - לאומי.

ביום 1.8.2004 מונתה על ידי ראש הממשלה, שר הרווחה ושר הביטחון הועדה לכינון שירות אזרחי – לאומי, שבראשה עומד אלוף (במיל) דוד עברי (להלן: "ועדת עברי").

החלטת ממשלה מספר 1215, מיום 18.2.2007, בעניין כינון שירות לאומי אזרחי (דו"ח ועדת עברי), מאשרת רשימת עקרונות להפעלת שירות לאומי אזרחי על פי דו"ח הביניים של ועדת עברי. במסגרת עקרונות אלו, קובעת החלטה זו, כמו גם החלטת ממשלה מספר 2295, מיום 19.8.2007, להקים את  מינהלת השירות האזרחי – לאומי, אשר תפעיל את המנגנון הארגוני של השירות.

סעיף א(1)(ג) להחלטת ממשלה מספר 1215 קובע כי במקביל להקמת המינהלת תוקם מועצה ציבורית שתהיה אחראית על התווית המדיניות הכוללת של השירות אזרחי – לאומי ועל פיקוח ובקרה על המינהלת. על פי סעיף א(1)(ד) להחלטה, עד להקמת המועצה תשמש ועדת עברי על פי הרכבה כפי שאושר ביום 1.8.2004, כמועצה הציבורית. עוד קובע הסעיף, כי לועדת עברי יצורפו שני חברים מקרב האוכלוסייה הערבית, אשר יאושרו על ידי הממשלה.

סעיף ט1 בהחלטת ממשלה מספר 2295 קובע כי מינהלת השירות האזרחי – לאומי תהיה כפופה למשרד ראש הממשלה, ובפעילותה השוטפת תיעזר ותלווה על ידי המועצה הציבורית המייעצת, אשר תייצג את כלל המגזרים בחברה. החלטה זו חוזרת וקובעת, בסעיף ט2, כי עד לחקיקת חוק השירות האזרחי – לאומי תשמש ועדת עברי כמועצה הציבורית המייעצת, וכי לוועדה יצטרפו שני נציגים מהמגזר הערבי, כאמור בהחלטת ממשלה מספר 1215, ומוסיפה כי יש למנות למועצה גם עוד שני נציגים מהמגזר החרדי.

בהתאם להחלטות ממשלה אלו פנו יו"ר המועצה הציבורית וד"ר ראובן גל, הפרויקטור שמונה לצורך הנחת התשתית להקמת מינהלת השירות האזרחי – לאומי (היום – ראש המינהלת), ואשר לקח חלק במימוש החלטות הממשלה האמורות לעיל, לאישי ציבור במגזר הערבי על מנת שיציעו מועמדים מקרב מגזר זה. מר נביל עודה הומלץ על ידי מספר גורמים ומועמדותו נבחנה על ידי ד"ר גל ויו"ר המועצה באמצעות פגישות וראיונות שערכו עימו. מששוכנעו כי מר נביל עודה מתאים לכהן כנציג המגזר הערבי במועצה, הובהר לו כי נדרש הליך מינוי, אך הוא החל לקחת חלק בישיבות המועצה לפני מינויו, החל מיום 6.12.2007.

מועמדותו של מר עודה נבחנה ואושרה על ידי הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, אשר בדקה את עמידתו בדרישות הנחית היועץ המשפטי לממשלה בעניין בדיקת מינויים.

על בסיס האמור, סוכם כאמור כי הממשלה תאשר את מינויו של מר נביל עודה למועצה הציבורית המייעצת למינהל השירות האזרחי – לאומי, כנציג המגזר הערבי.