א + ב. מבצע "עופרת יצוקה"
ג. שירות אזרחי - לאומי
ד. הרחבת סל שירותי הבריאות
ה. תיקוני חקיקה

א. בפתח הישיבה סקרו שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מפכ"ל המשטרה, ראש אג"ם של משטרת ישראל, נציב שירות בתי הסוהר והשר לביטחון הפנים את מבצע "עופרת יצוקה" – תקיפת חיל אוויר ברצועת עזה בשבת ה- 27.12.2008. הסוקרים מסרו את עיקרי הפעילות בתחומם ומסרו תמונת מצב של האירועים הביטחוניים בשטח.
עוד נסקרו נושאים הקשורים בלחימה לתגובה של האוכלוסייה ברצועה בתקיפה האמורה ולתגובה בקרב המדינות השכנות ובקרב ערביי ישראל.

בנוסף לכך, סקרה שרת החוץ את התארגנות משרדה לפעילות מדינית בקרב אומות העולם לקראת המבצע ותוך כדי הלחימה בדרום. השרה מסרה פרטים על היחס של מדינות העולם למבצע של צה"ל ולעבודת ההסברה הבינלאומית שנעשתה ונעשית על ידי משרדה בתיאום עם מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה וגורמי הסברה נוספים במדינה.

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, סקר את המצב בעורף ואת ההתארגנות בעורף להגנה על האוכלוסייה בעת חירום.
ראש הממשלה בהתייחסו למבצע זה אמר: "מדינת ישראל פתחה אתמול בפעילות צבאית באזור רצועת עזה, כדי להחזיר את אורח החיים הנורמאלי והשקט לתושבי אזור הדרום שסובלים במשך שנים רבות מירי בלתי פוסק של רקטות, של פצצות מרגמה ושל פעילות טרור שמיועדת לשבש את חייהם ולמנוע מהם ליהנות מאורח חיים נורמאלי, רגוע ושקט, כפי שכל אזרח בכל מדינה זכאי לו וראוי לו.

אני רוצה להקדיש את דברי הבוקר לעורף. במציאות שקיימת היום כולנו מבינים שבעוד אשר יחידות הצבא נמצאות בחיכוך עם האויב בשדה המערכה, העורף משמש יעד לפגיעות בלתי פוסקות. ראינו את זה בעבר במקומות אחרים, ואנחנו רואים את זה בשנים האחרונות באזור הדרום בצורה שמעיבה על חייהם של מאות אלפי אנשים.
הסבלנות, הנחישות וכושר העמידה של התושבים בעורף יקבעו, בסופו של דבר, את היכולת של כל המערכות שלנו, המערכות הצבאיות, הביטחוניות, האזרחיות כולן והמדיניות לקיים את הפעילות החיונית כדי להגיע להשלמת המשימה כפי שאנחנו חושבים שצריך להשיג אותה.

הממשלה השקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים, בעיקר ביישובי הדרום ובעיקר באלה שהיו נתונים להתקפות של טילים ופצצות מרגמה. הקמנו את רשות החירום הלאומית, ופיקוד העורף ערוך בצורה יוצאת מן הכלל, בערים וביישובים המותקפים כדי לטפל בכל בעיה שעלולה להתעורר.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר לכל חברי הממשלה, שיש להקדיש בימים הקרובים ובשבועות הקרובים מאמץ מיוחד כדי לספק את כל השירותים, כדי לתת מענים לכל הבעיות, כדי לגלות רגישות לכל המצוקות שעלולות להתעורר כתוצאה מהמצב שנוצר בדרום ושעלול להימשך זמן אולי יותר מכפי שיכולים לצפות ברגע זה.

אני ממליץ שכל המשרדים יפתחו קווי קשר רציפים, מהירים ומידיים לכל יישובי הדרום, ושנציגי המשרדים יהיו נוכחים בכל מקומות היישוב. צריך לזכור שאנחנו רואים כבר שיש יישובים לא מעטים שטווח הפגיעה בהם בא לידי ביטוי ושהם לא היו בעבר בטווח הפגיעה. תושביהם אינם רגילים לחיות באווירה הזאת והם דורשים תשומת לב והתייחסות מיוחדת מצד כל גורמי השלטון, כפי שמתחייב במצבים מן הסוג הזה.

משרד ראש הממשלה חונך היום אתר "אינטרנט" מיוחד לתושבי הדרום. האתר הזה יכלול מידע מכל משרדי הממשלה וגופי העורף. הוא יתייחס לכל הנושאים שקשורים בהתגוננות, בזכויות ובשירותי חירום, והוא יאפשר לתושבים לפנות בשאלות ולקבל מענים מידיים. אני קורא לאנשי הדרום להשתמש באתר הזה שנקרא: "OZ" וליצור על ידי כך קשר לעוד מקור של מידע שיכול לסייע בידי התושבים".  

ב. בהתייחס למצב הביטחוני בדרום אישרה הממשלה את הנושאים הבאים:

1. הארכת הכרזה על מצב מיוחד בעורף כדלקמן:

1) בהתאם לסמכות לפי סעיף  9ג(ב)(3) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן -החוק), להאריך את הכרזתו של שר הביטחון מיום 27/12/08 על מצב מיוחד בעורף באזור התחום והמתואר במפה המצורפת.
 



2) בהתאם להוראת סעיף 9ג(א)(2) לחוק, להעביר החלטה זו באופן מיידי לועדת החוץ והביטחון של הכנסת לידיעתה ולצורך קבלת אישורה להארכת תוקף ההכרזה עד ליום ו' ניסן, התשס"ט (31/3/09).

3) בהתאם להוראת סעיף 9ג(ו)(1) לחוק, ההודעה על הארכת תקופת ההכרזה תפורסם באופן מיידי ברדיו ובטלוויזיה וכן תפורסם בהקדם האפשרי ברשומות ובעיתונות.

4) להלן היישובים בטווח 20 ק"מ מגדר רצועת עזה שנכללים בהצהרה: אבן שמואל, אבשלום, אוהד, אור הנר, אורים, אחוזם, איבים, איתן, ארז, אשבול, אשקלון, בארי, בית הגדי,  בית השקמה, בית קמה, ברור חיל, ברוש, ברכיה, בת הדר, גבולות, גבים, גבעולים, גברעם, גיאה, דורות, דקל, הודיה, זוהר, זיקים, זמרת, זרועה, חולית, חלוצית , חלץ, יבול, יד מרדכי, יד נתן, יושביה, יכיני, ישע, יתד, כוכב מיכאל, כיסופים, כפר מימון, כפר סילבר, כפר עזה, כרם שלום, כרמיה, מבועים, מבטחים, מבקיעים, מגן, מלילות, מסלול, מעגלים, מפלסים, משען, נגבה, נגה, נהורה, נחל עוז, ניצנים, ניר חן, ניר יצחק, ניר ישראל, ניר משה, ניר עוז, ניר עם, ניר עקיבא, נירים, נתיב העשרה, נתיבות, סופה, סעד, עוזה, עוצם, עין הבשור , עין השלושה, עלמים – עלומים, עמי עוז, פטיש, פעמי תש"ז, פריגן, צאלים, צוחר, קוממיות, קלחים, קרית גת, קרית ספיר, רווחה, רוחמה, רנן, רעים, שבלים, שדה דוד, שדה יואב, שדה ניצן, שדה צבי, שדי אברהם, שדרות, שובה, שוקדה, שחר, שלוה, שרשרת, תאשור, תדהר, תושיה, תלמי אליהו, תלמי בילו, תלמי יוסף, תלמים, תקומה.

2. הכרזה על תקופת הפעלה של מערך משק לשעת חירום, כדלקמן:

בהתאם להחלטות הממשלה מס' 1716 מיום 6.7.1986 ו- 1080 מיום 13.2.2000, להכריז, החל מיום 28.12.2008, על תקופת הפעלה של מערך משק לשעת חירום – מל"ח, בתחום השטח שבו הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ביום 27.12.2008.

לאור ההסלמה בירי התלול מסלול מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, הכריז שר הביטחון ביום 27.12.08, מכח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן - החוק), לאחר שהשתכנע כי קיימת סבירות גבוהה להמשך ההתקפות על האוכלוסייה האזרחית, על מצב מיוחד בעורף באזור התחום במפה המצורפת להצעת ההחלטה.

לאור הצורך בתיאום מוגבר של רשויות המדינה והרשויות המקומיות, לצורך אספקת שירותים חיוניים וביצוע פעולות בעורף האזרחי, מוצע, על פי המלצת שר הביטחון, להכריז על תקופת הפעלה של מל"ח, בהתאם להחלטות הממשלה על תכנון המשק החיוני של המדינה לשעת חירום והפעלתו בשעת חירום, בתחום השטח בו הוכרז מצב מיוחד בעורף.

3.   אישור צו שירות מילואים בהתאם לסעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, כדלקמן:
1. בהתאם לסעיף 8(ב)(2), לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 ומאחר שביטחון המדינה מחייב זאת, לאשר את צו שר הביטחון שניתן בהתאם לסעיף 8(ב)(1) לחוק האמור ביום 27.12.2008, ואת היקף הגיוס על פיו.
2. להטיל על שר הביטחון לפנות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולבקש אישורה לצו האמור.
לאור ההסלמה בירי התלול מסלול מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, ופעולות הלחימה המתקיימות, נוצר צורך בגיוס חיילי מילואים לתגבור יחידות לוחמות, מפקדות, מערך טכני ולוגיסטי ויחידות חילוץ והצלה.

בשל הדחיפות, פעל שר הביטחון לגיוס החיילים, בהסכמת ראש הממשלה, והחלטה זו מובאת לאישור הממשלה, כמתחייב מסעיף 8(ב)(2) לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

ג. הממשלה שמעה סקירה בעניין הפעילות המנהלית של השירות האזרחי-לאומי מפיו של ד"ר ראובן גל.
סקירה זאת סיכמה את שנת הפעילות הראשונה של המינהלת. ד"ר גל  הציג בפני הממשלה את הרקע להקמתה של המינהלת, את הרחבת האפשרויות להתנדב, את מספר המתנדבים בשירות והרחבת תחומי ההתנדבות.
עוד סקר ד"ר גל את השירות האזרחי במגזר הערבי ובמגזר החרדי.

ד. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2009 והחליטה כדלקמן:

1. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3117 מיום 10 בפברואר 2008, לאשר לפי הצעת שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, מתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף 8(ב)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, הוספת שירותים לסל שירותי הבריאות לקופות חולים בהתאם למפורט בטבלה שלהלן, וזאת החל מיום 1 בינואר 2009.
2. על אף האמור בהחלטה הנ"ל, התוספת הכוללת לסל שרותי הבריאות שבאחריות קופות החולים בשנת 2009 תהיה בעלות של  415 מליון ₪. עלות סל שרותי הבריאות לקופות החולים לשנת 2009 תוגדל, בהתאמה, ב- 415  מליון ₪.

להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים לשנת 2009 בסך של 31 מיליון ₪ לצורך השתתפות במימון יישום הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס"ט-2008, שעניינו טיפול צוות רב מקצועי לילדים שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי בידי קופות החולים (להלן – תיקון מס' 43). סכום של 5 מיליון ₪ מתוספת התקציב כאמור ימומן על ידי משרד האוצר והיתרה תמומן מהתקציב שיועד להרחבת סל שירותי הבריאות שבאחריות משרד הבריאות.

להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים לשנת 2010 בסך של עד 14 מיליון ₪ נוספים לצורך השתתפות במימון תיקון מס' 43 כאמור. סכום של 5 מיליון ₪ מהתוספת כאמור תמומן מהתקציב שיועד להרחבת סל שירותי הבריאות שבאחריות משרד הבריאות והיתרה תמומן על ידי משרד האוצר. היקף סכום התוספת המרבי לשנת 2010 כאמור יקבע על ידי שרי הבריאות והאוצר בהתאם למספר הילדים שיהיו זכאים לשירות בהתאם לתיקון מס' 43.

רשימת הטכנולוגיות הרפואיות


סל השרותים שחייבות קופות החולים לספק למבוטחיהן נקבע על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994.

הוספה לסל השרותים מתבצעת כאמור ע"י שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה, מתוקף סמכותם בסעיף 8(ב)(1) בחוק,  ועל בסיס המלצה של ועדה ציבורית שמינו שרי הבריאות והאוצר. המלצות הוועדה מובאות בפני הממשלה, לאחר שהוצגו  בפני מועצת הבריאות הפועלת   לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הוספת שרותים לסל טעונה תוספת לעלות סל שרותי הבריאות לקופות, בערכם של השרותים המתווספים לסל (סעיף 8(ה) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי) : המלצות הוועדה הציבורית מתבססות על המסגרת התקציבית שנקבעה על ידי הממשלה לענין זה (בתוספת 5 מליון  ₪, במונחים שנתיים, כמפורט להלן) ומפרטת רשימת שרותים שהוועדה ממליצה להכלילם בסל, בעלות שנתית כוללת  של   415    מליון ₪.

ה. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] (תיקון – עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 ואת טיוטת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון – עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשרן על דעת הממשלה – לשם הנחה על שולחן הכנסת.

בטיוטת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] (תיקון – עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008, מוצע להסדיר בפרק ה'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – הפקודה), את סמכות נציב בתי הסוהר (להלן – הנציב), להעסיק בשירות בתי הסוהר (להלן – שב"ס), עובדים שאינם סוהרים, בתפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות סוהר, בשתי דרכי העסקה: האחת, העסקה קיבוצית והשנייה, העסקה על פי חוזה מיוחד (להלן – עובדים אזרחיים).

הוספתו של פרק זה נדרשת במיוחד לאור כניסתו לתוקף של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש"ס-2000 וחוסר האפשרות של שב"ס, במצב החוקי הקיים, להעסיק עובדים שאינם סוהרים.

הנציב יוסמך להעסיק בשב"ס עובדים אזרחיים בתפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות סוהר.

העובדים האזרחיים יהיו שייכים, מבחינה ארגונית לשב"ס ובתור שכאלה יחולו עליהם, בשינויים המחויבים, ההסדרים החלים על סוהרים, בכל הקשור לקבלה לעבודה, פיטורין ודין משמעתי. כפיפותם של עובדים אלה תהיה למסגרת הפיקודית בשב"ס. יחד עם זאת, בשל העובדה שהמדובר בעובדים שאינם סוהרים ואינם בעלי סמכויות סוהר, מוצע לבצע התאמות נדרשות בהחלת ההסדרים החלים על סוהרים, על אותם עובדים. כך למשל, יחולו עליהם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 אשר אינן חלות על סוהרים. בנוסף, לא יחול עליהם איסור ההתארגנות החל על סוהרים.

לפי המוצע, הנציב יוסמך להעסיק עובדים אזרחיים במתכונת העסקה קיבוצית, רק בתפקידים המפורטים ברשימה המופיעה בתוספת ראשונה א' לתיקון החקיקה המוצע. השכר ותנאי העבודה של עובד המועסק בתפקידים אלה יהיו כשל עובד המדינה, בתיאומים שיידרשו וזאת עד להסדרה אחרת בהסכם קיבוצי.

כמו כן, יוסמך הנציב להעסיק עובדים אזרחיים, בתפקידים שאינם מנויים בתוספת ראשונה א' לפקודת בתי הסוהר. העסקה כאמור תיעשה על פי חוזים מיוחדים, בדומה להעסקת עובדים על פי חוזים מיוחדים, בשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. השימוש בדרך העסקה זו יוגבל לתפקידים המחייבים מומחיות מקצועית מיוחדת, אשר הנציב קבע לגביהם כי הם חיוניים לשירות וכי אין אפשרות מעשית להעסיק בהם עובד בתנאי השכר והעבודה המקובלים בשב"ס. כן מוצע לקבוע כי תקופת ההעסקה על פי חוזה מיוחד תהיה קצובה בזמן.   

בטיוטת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), המוצע בא להסדיר את סמכות המפקח הכללי של המשטרה (להלן – המפכ"ל) במשטרת ישראל ושל נציב בתי הסוהר (להלן – הנציב) בשירות בתי הסוהר (להלן – שב"ס), איש איש בארגון עליו הוא ממונה, להעסיק עובדים שאינם שוטרים/סוהרים, בתפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר/סוהר.
המדובר בשתי דרכי העסקה שונות: האחת מתייחסת לעובד אזרחי, והשנייה מתייחסת לעובד אזרחי בחוזה מיוחד.

הוספתו של פרק זה נדרשת במיוחד לאור כניסתו לתוקף של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש"ס-2000, וחוסר האפשרות של המשטרה ושב"ס להעסיק, במצב החוקי הקיים, עובדים שאינם שוטרים/סוהרים.

על פי הצעות החוק, יוסמכו המפכ"ל/הנציב להעסיק בשב"ס עובדים אזרחיים בתפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר/סוהר.

העובדים האזרחיים יהיו שייכים מבחינה ארגונית למשטרת ישראל/שב"ס וכפיפותם תהיה למסגרת הפיקודית בשירות.

העובדים האזרחיים יוכפפו, בשינויים המחויבים, לכללים החלים במשטרה/בשב"ס בכל הקשור לקבלה לעבודה, העסקה, פיטורין ודין משמעתי, וזאת על מנת לממש את השתייכותם הארגונית והשתלבותם בעשייה של השירות כגורם מסייע למילוי משימותיה.

ואולם, בשל מעמדם המיוחד של העובדים, שאינם בעלי סמכויות שוטר/סוהר והאבחנה בינם ובין שוטרים/סוהרים, נקבעו לגבי עובדים אזרחיים הוראות מיוחדות הנוגעות לשכר ותנאי ההעסקה. כמו כן  על עובדים  אזרחיים, בשונה משוטרים/סוהרים, לא הוטלה ההגבלה על זכות ההתארגנות.

עובד אזרחי
המפכ"ל/הנציב יוסמך להעסיק עובדים אזרחיים רק בתפקידים המפורטים ברשימה המופיעה בתוספת הראשונה א' לחוק.
השכר ותנאי העבודה של עובד אזרחי יהיו כשל עובד מדינה בתיאומים שיידרשו, עד להסדרה אחרת בהסכם קיבוצי.

עובד בחוזה מיוחד
המפכ"ל/הנציב יוסמך להעסיק גם עובדים בחוזים מיוחדים בדומה לסמכות הנתונה לממשלה להעסיק בחוזים מיוחדים עובדים בשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.  העסקה בדרך זו לא תיעשה בתפקידים המנויים בתוספת הראשונה א' בחוק, בהם יועסקו עובדים אזרחיים.
מוצע לייחד את הש
ימוש בדרך העסקה זו לתפקידים המחייבים מומחיות מקצועית מיוחדת אשר המפכ"ל/הנציב קבע לגביהם כי הינם חיוניים למשטרה/לשב"ס ואין אפשרות מעשית להעסיק בהם עובד בתנאי השכר והעבודה המקובלים במשטרה/שב"ס.

כן מוצע לקבוע כי תקופת ההעסקה בחוזה מיוחד תהיה קצובה בזמן .

מעמדם המיוחד של עובדים במשטרה/בשב"ס, שלא הוקנו להם סמכויות שוטר/סוהר והחובות שבצידן, לרבות לעניין שעות עבודה ומנוחה וכיו"ב, מכתיב קביעת הוראות מיוחדות הנוגעות להסדרת תנאי שכרם, קידומם ותנאי פרישתם.

בשונה מאוכלוסיית השוטרים/הסוהרים, לגביה נקבע בסעיף 129 לפקודה איסור התארגנות אין מקום להחיל איסור זה על עובדים  אזרחיים.

בהתאמה, אין מקום להחיל על עובד אזרחי את הוראות סימן י' לפקודה, שעניינן בירור קבילות שוטרים/סוהרים,  בהיות ארגון העובדים אמון על שמירת זכויותיו.

ב. 1.  לאשר עקרונית את  טיוטת החוק להעברת סמכויות בתחום עובדים זרים (תיקוני חקיקה), התשס"ט -2008 (להלן: הצעת החוק)  בעניין העברת סמכויות בנושא עובדים זרים ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן: הרשות), בהתאם להחלטת הממשלה מספר 3434 מיום 13.4.08, והחלטה מספר 3599 מיום 15.6.08 כפי שתוקנה בהחלטה מספר 3887 מיום 3.8.08,  וכמו-כן:

א. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר, על-דעת הממשלה, את טיוטת החוק. ועדת השרים תדון בסמכויות הממונה על זכויות העובדים הזרים הנוגעות להליכים שיפוטיים, כאמור בסעיף 1(16) לטיוטת החוק, והיא רשאית לאשר את הסמכויות האמורות, לשנותן, או לבטל את כולן או חלקן.
ב. לפנות ליושבת-ראש הכנסת בדרישה לכנס את הכנסת, במהלך  חודש דצמבר  2008,  בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד- 1994, על-מנת שתדון בהצעת החוק בכל הקריאות.
 
ג. לפנות ליושבת-ראש הכנסת לפי סעיף 99(ב) לתקנון הכנסת בדרישה לכנס את ועדת הכנסת כדי שתחליט על פטור מחובת הנחת הצעת החוק לפני הדיון בקריאה הראשונה לפי סעיף 113(ג) לתקנון הכנסת ולפני הדיון בקריאה השניה לפי סעיף 125 לתקנון הכנסת.
ד. לפנות ליושבת-ראש הכנסת לפי סעיף  99(ב) לתקנון הכנסת בדרישה שתכנס את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות כדי שתכין את הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית.

2.  מכוח סמכותה על פי פקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים), לתקן את סעיף 5  להחלטת ממשלה מספר  2327  מיום  20.7.02,  ואת החלטת הממשלה מספר 2615 מיום 10.10.04 ,  כך שתואר התפקיד ישונה, ובמקום "מנהל יחידת הסמך לטיפול בעובדים זרים" יבוא: "הממונה" כהגדרתו  בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: הממונה) כפי שתתוקן בהתאם להצעת החוק   וכמו-כן :

א. לשנות את הרכב ועדת האיתור שנקבעה בהחלטת הממשלה 2615 הנ"ל כך שהרכב הוועדה יהיה כדלהלן:
- המנהל הכללי של משרד הפנים או נציגו – יו"ר
- נציג שירות המדינה או נציגו
- המנהל הכללי של משרד התמ"ת או נציגו
- הממונה על התקציבים או נציגו
- איש ציבור בעל רקע בתחום שוק העבודה והעובדים הזרים שימנה מנכ"ל משרד הפנים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים
- איש אקדמיה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום העובדים הזרים שימנה נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הפנים ועם מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם הממונה על התקציבים.

ב. סמכויותיו של "הממונה"  ברשות לעניין אכיפה של ההוראות הפליליות של חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, שיהיו בסמכותו של שר הפנים,  יהיו  אותן הסמכויות  שהיו למנהל יחידת הסמך לטיפול בעובדים זרים  במשרד התמ"ת בהתאם להחלטת ממשלה מספר  2327 הנ"ל.

הצעת ההחלטה דנה באישור החקיקה הראשית הנדרשת לביצוע החלטות הממשלה  הקודמות בעניין העברת סמכויות יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לרשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן: הרשות).

בנוסף,  מוצע לקבוע כי ההנחיות שנקבעו בהחלטת ממשלה מספר 2327 מיום 30.7.02  לגבי  אופן מינויו  של "מנהל יחידת הסמך" במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ימשיכו לחול לגבי  מינוי "הממונה" שיפעל  ברשות, ובכלל זה בחירתו על ידי ועדת המינויים בראשות שופט בדימוס, ובהשתתפות נציב שירות המדינה ונציג ציבור. בנוסף,  מוצע להבהיר   כי "הממונה" ברשות, כמו "מנהל יחידת הסמך" במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה,   יהא אחראי על אכיפה פלילית של הוראות חוק עובדים זרים ברשות.