צילום: לע"מ

אדוני השגריר,
הגב' קנינגהאם,
חברי ממשלה,
חברי כנסת,
נציגי הכוחות המזוינים של ארה"ב,
דיפלומטים נכבדים,
אורחים נכבדים מישראל ומארה"ב,

בשנת 1776 חזה העולם בלידתה מחדש של החירות, לידתה של ארצות הברית של אמריקה. ארצות הברית, המדינה שכונתה בפי מייסדיה "הארץ המובטחת החדשה", "ציון החדשה", הפכה להיות המגדלור, המגן, נושא הלפיד של החירות. ארה"ב הפכה למבצר החירות במאה ה-19 שעה שמיליונים רבים של מהגרים זרמו לחופיה המבטיחים בחיפוש אחר חיים חדשים, בחיפוש אחר החופש. אותן מלים החקוקות בבסיס פסל החירות, מילותיה האלמותיות של אמה לזרוס, המשוררת היהודייה אמריקנית, שהייתה במקרה גם ציונית, אומרות הכל: הם הגיעו מתוך "כמיהה להיות בני-חורין".

ארה"ב הייתה מגינת החופש במאה ה-20 שעה שלחמה והביסה את משטרי העריצות הגדולים ביותר בהיסטוריה, ובראשם העריצות הנאצית. ב-233 השנים האחרונות, הייתה ארה"ב לנושאת הלפיד הגדולה ביותר של החירות, תוך התעקשות מתמדת על כך שהחירות היא לא רק נחלתן של קומץ מדינות מיוחסות, אלא זכות מולדת של כל אומה וכל עם. לכן אין זה מפתיע שקוממיותנו שלנו זכתה לתהודה חזקה כל כך בקרב העם האמריקני. אחרי הכל, מדובר היה בתקומתם מחדש של היהודים כאומה חופשית ועצמאית במולדת אבותינו, בארץ המובטחת המקורית, ציון המקורית. זו הסיבה שלקח לנשיא הארי טרומן אחת עשרה דקות בלבד להכיר במדינה היהודית שזה עתה נולדה, וזו הסיבה שכל נשיא אמריקני מאז ביטא את אותה ידידות עמוקה בין שתי מדינותינו, ידידות המעוגנת לא באידיאלים או אינטרסים ברי-חלוף, כי אם בערכים נצחיים ואידיאלים שאינם נתונים לתמורות הזמן, ואותם ערכים משותפים של חירות ודמוקרטיה מהווים את הבסיס עליו מושתת הקשר העמוק והמתמשך בין ארה"ב וישראל – קשר שכונה לאחרונה בפי הנשיא אובמה כ"בלתי מעורער" בנאומו המכונן בקהיר לעיני כל העולם המוסלמי.

בישראל, העדויות לאותו קשר בלתי מעורער נמצאות לעיני כל. אתם יכולים לראות אותן שעה שאתם מטיילים ברחובות ירושלים, ברחובות הנושאים את שמם של אברהם לינקולן וג'ורג' וושינגטון. אתם יכולים לראות זאת שעה שאתם מבקרים באתר ההנצחה לנשיא האמריקני הנרצח, ג'ון פ. קנדי, בפאתי ירושלים. אתם יכולים לראות זאת בפניהם המיוסרים של הישראלים שחלקו את הצער והיגון של העם האמריקני באירועים הנוראים של ה-11 בספטמבר. אתם יכולים לראות זאת בפניהם המחייכים והמעריצים של ישראלים בכל פעם שארה"ב זוכה להישג או הצלחה ברחבי העולם, ואתה יכול לראות זאת, אדוני השגריר, בפניהם של כל האנשים שהגיעו לכאן על מנת לחגוג איתך הלילה.

כראש ממשלה של אחת הדמוקרטיות התוססות ביותר בעולם, הרשה לי לומר שאנו חולקים מורשת משותפת עם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. לאורך ההיסטוריה, הדמוקרטיות הוכיחו את עצמן בסופו של דבר כחזקות יותר ועמידות יותר מאותן דיקטטורות המאיימות עליהן. בסופו של יום, רצון האומה החופשית להגן על ערכיה ועל החברה שלה הוא בלתי מנוצח. בסופו של יום, שאיפתם של עמים שאינם חופשיים לחיים של חירות, חיים בחברה דמוקרטית, יוצרים בקיעים בחומת העריצות. אולם הסכנה הגדולה ביותר הניצבת מול עולמנו כיום היא שאותו רצף עקבי של ניצחון והתפשטות הדמוקרטיה ייקטע אם המשטרים הגרועים ביותר בעולם יניחו ידם על הנשק המסוכן ביותר בעולם. למען השלום, למען ביטחוננו המשותף, למען ערכינו המשותפים, אסור לאפשר לזה לקרות.

לכן, אדוני השגריר, שעה שאנו חוגגים את יום העצמאות יחד איתך, הבה נאשר מחדש את מחויבותנו לאותם רעיונות בעלי עוצמה שהוכרזו לפני 233 שנה ומאוחר יותר בפילדלפיה, והבה נאשר מחדש את מחויבותנו להילחם באותם אלה המאיימים על חיינו ועל חירותנו, ואת מחויבותנו לקדם את חזון השלום באזורנו וברחבי העולם.

בשם עם ישראל, אני שולח את ברכותינו החמות לנשיא אובמה ולעם האמריקני. יום עצמאות שמח, אמריקה. מי ייתן והאל ימשיך לברך את אמריקה ואת ידידותנו העמוקה. חג שמח, תודה לכם.