ריצ'רד פרלסטון, יושב-ראש ועד המנהלים,
ידידי היקר, זאב ביילסקי, יו"ר ההנהלה היעיל, הידידותי, האנרגטי והחזק, 
מר חגי מרום, גזבר הסוכנות היהודית,
מר מרק ליבלר, יו"ר חבר הנאמנים העולמי של קרן היסוד,
מר אבי פזנר, יו"ר עולמי של קרן היסוד,
מר יוסף קנפר, יו"ר מועצת איחוד הקהילות היהודיות,
קת'י מנינג, יו"ר הנהלת ה-UJC,
ג'ולי קושיצקי, יו"ר לשעבר של חבר הנאמנים של קרן היסוד,
חברי הסוכנות,
ועד המנהלים,
אורחים נכבדים,
ידידים יקרים, 

הנני מקדם אתכם בברכה חמה כאן בירושלים עיר האמונה וההשראה, לב-ליבו של העם היהודי מזה למעלה משלושת אלפי שנים, מאז כונן בה המלך דוד את ממלכתו ובנו שלמה הקים בה את בית-המקדש; העיר שאליה כיוונו דורות רבים כל-כך של יהודים רדופים בכל פינות העולם את ליבם בתפילה – שחרית, מנחה וערבית – "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים" ("and let our eyes behold thy return to Zion ); בירתה המאוחדת של מדינת ישראל הריבונית לנצח-נצחים.

מושב נכבד זה של חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מתקיים בסימן 60 שנה לייסודה של מדינת ישראל. אם רק נביט אחורה על כברת הדרך העצומה שעשינו מאז ראשית הציונות; אם נזכור כי למרות כל המכשולים, האיבה, המלחמות והטרור לא עצר העם היהודי את מסעו בחזרה אל מולדתו; אם נשווה לנגד עינינו את מצבו של העם היהודי אחרי השואה ואת מצבה של המדינה היהודית בעת לידתה, כשצבאות סדירים ערביים פולשים מכל עבר לתחומה במטרה מוצהרת להטביעה בדם; אם נתבונן בכל מה שיצרנו ובנינו פה בארץ ישראל בשישים השנים שחלפו – האוכלוסיה היהודית שגדלה פי עשרה, ההתיישבות הפורחת, המשק המשגשג, החברה התוססת, התרבות, המדע, הרפואה, ההי-טק...; אם נזכור את כל אלה, נאמין ביכולתנו לעמוד בכל אתגר, להתגבר על הצללים שבמציאות חיינו ולצעוד ביחד עם אחינו מעבר לים אל עתיד גדול למדינת ישראל ולעם היהודי כולו.

לא בנקל הגענו עד הלום. בכל פעם שאנחנו מציינים בגאווה את הישגיה המפוארים של מדינת ישראל איננו שוכחים את המחיר הכבד, ובעיקר את רבבות חיילינו שהקריבו את חייהם להגנת המדינה ואת משפחותיהם השכולות. הם חקוקים בלב האומה בהוקרה ובהכרת-תודה שאין למעלה ממנה. אין צורך לומר לכם, שהסכנות והאיומים על ביטחונה של ישראל לא חלפו, ובמובן מסוים הם אף חמורים מבעבר. אבל צה"ל חזק ואנחנו יודעים כיצד להגן על עצמנו. השלום הוא ערך יהודי עליון ומשאת נפשה של מדינת ישראל, ולמען השגתו אנחנו מוכנים גם לויתורים כואבים, אבל על ביטחוננו לעולם לא נתפשר.

גבירותי ורבותי,

עיתויו של מושב זה מעניק לי את ההזדמנות להעלות לפניכם מחשבות ותוכניות שבשלו בי מזה זמן לשינוי הפרדיגמה של יחסי מדינת ישראל והתפוצות. דומני כי הגיעה העת לכך, והתכנסותכם בירושלים בזמן הזה חייבת להיות ציון-דרך בדרכם המשותפת של התנועה הציונית, ישראל והעם היהודי.

מדינת ישראל היא ביסודה יצירה ולמעשה המיזם העיקרי של העם היהודי. מראשית ימיה של התנועה הציונית מילאו יהודי התפוצות תפקיד קריטי בבניית האומה ע"י כך שפיתחו את ההון החברתי של ישראל, תרמו סכומי עתק ושימשו שדולה למען ישראל מעל במות העולם.

הרווח למדינת ישראל מתרומתה של יהדות התפוצות היה אדיר. ישראל זכתה בשלושה וחצי מיליון עולים, שהביאו את האוכלוסייה היהודית ליותר משישה מיליון. ביום הולדתה ה-60, ישראל יכולה להתגאות באחת הכלכלות החזקות בעולם (אגב, בשנת 2007, התמ"ג שלנו עמד על כמעט 170 מיליארד דולר). מדובר בשינוי דרמטי, וזאת חרף ירידת ערך הדולר, וישראל נותרה מגדלור של דמוקרטיה בים של משטרים אוטוקרטיים. עם זאת, משבר רציני מרחף מעל יהדות העולם. בדיוק בשעה שבה מדינת ישראל משגשגת, העם היהודי מחוץ לישראל נתקל באתגרים חסרי תקדים:

- שיעורי ילודה נמוכים, התבוללות ונישואי-תערובת מרקיעי שחקים – כ-50 אחוז מיהודי צפון אמריקה נישאים בנישואי תערובת, 40% בצרפת,  40% בבריטניה, 80% ברוסיה, 60% בהונגריה, 45% בארגנטינה ו-45% בברזיל. 
- שיעורים נמוכים של זיקה קהילתית – רק 24% מיהודי צפון אמריקה הצעירים משתייכים לארגונים יהודיים.
- התרחקות הולכת וגדלה מישראל – פחות מ-25% מיהודי צפון אמריקה מתחת לגיל 35 מגדירים עצמם כציונים.
- תחושה הולכת ופוחתת של שייכות לעם היהודי – פחות מ-50% מיהודי צפון אמריקה מתחת לגיל 35 הם בעלי "תחושת שייכות חזקה לעם היהודי", אף על פי שאני מזהה כי ישנם איי תחייה יהודית ופרצי יצירתיות תרבותית יהודית (שביטוייה ספרותיים, אמנותיים ומוזיקליים) במרכזים יהודיים רבים ברחבי התפוצות.

מן העבר השני, ישראל נאבקת להחדיר תכנים יהודיים בעלי משמעות בנוער שלה עצמה ולאמץ בחום את כל אלה המבקשים לקשור את גורלם בעם היהודי. אני גאה בכל מה שממשלות ישראל, בעבר ובהווה, עשו כדי להתמודד עם הסוגיה החשובה של גיור, אולם יש לפנינו עדיין כברת דרך ארוכה. 

המציאות כיום בעולם היהודי מובילה לשינויים מהותיים בקהילה היהודית העולמית:
- לראשונה מאז חורבן בית שני, הפכה ישראל שוב לריכוז הגדול ביותר של יהודים בעולם, והיא כעת על הדרך המהירה להפוך ביתו של רובם המכריע של כל יהודי העולם מתחת לגיל 18.
- לראשונה מאז חורבן בית שני, רובם המכריע של יהודי העולם חיים בבטחה ובביטחון פיזי וכלכלי. אף על פי שאין מאמין גדול ממני בעלייה כדרך המרכזית והמשמעותית ביותר עבור יהודי לתרום לחברה הישראלית, עלינו להכיר בכך שייתכן כי עידן העלייה ההמונית ממדינות במצוקה הגיע לקיצו. 

עם המציאות החדשה, נולד הצורך בפרדיגמה חדשה!

הפרדיגמה הישנה של התפוצות כמיטיב וישראל כמוטב ייתכן כי לא תימשך עוד. בשישים השנים האחרונות הייתה ישראל הפרויקט של העם היהודי. במשך שישים השנים הבאות, יצטרך העם היהודי להיות הפרויקט המשותף של ישראל והקהילות היהודיות ברחבי העולם. יהודים בישראל וברחבי העולם חייבים להתאחד לא רק בהנצחת העבר, אלא בשימור העתיד. צעדים כבר ננקטו בכיוון הזה. בעת האחרונה נעשתה ישראל מעורבת יותר ויותר ביהדות התפוצות. ממשלת ישראל היא שותפה גאה במספר פרויקטים:
- "תגלית" ו"מסע", שהביאו לישראל למעלה מ-180,000 צעירים יהודים לביקורים בני עשרה ימים ולמעלה מ-27,000 לתכניות בנות סמסטר עד שנה.
- רשת לימודי הבוקר "חפציבה" בברה"מ לשעבר, ששלחה מורים ישראלים ללמד יותר מ-10,000 צעירים יהודים וליצור זיקה ביניהם לבין ישראל והיהדות.
- "מורשה" – היוזמה החדשה המביאה אלפי סטודנטים צעירים העוסקים בלימודי יהדות לביקור בישראל.
- "חיל", יוזמה משותפת של משרד החינוך וסוכנות היהודית, המסייעת לתמוך ב-30 בתי ספר ללימודי בוקר נזקקים, בעיקר באמריקה הלטינית ובאירופה.
- "נתיב" – הקורס הבסיסי לזהות יהודית עבור חיילים עולים, שחשף 7,685 חיילים ליהדות מאז נוסד ב-2001.

אלה הן רק כמה דוגמאות להשקעה הגדולה של ממשלת ישראל כיום בעתיד העם היהודי. עם זאת, כל ההתערבויות הללו היו עד כה חולפות, לא שיטתיות. בשנה זו, שנת השישים להיווסדה של מדינת ישראל, הגיעה השעה לשנות באופן משמעותי את הפרדיגמה של יחסי ישראל-התפוצות, ועל ממשלת ישראל לקחת על עצמה אחריות גדולה בהרבה על העתיד היהודי ברחבי העולם. במונחים פרקטיים, אחריות גדולה יותר מיתרגמת להשקעה גדולה יותר. השקעה חדשה זו חייבת להיעשות בשותפות ובהתייעצות עם הקהילות היהודיות בחו"ל. איננו יכולים עוד לדבר על "אח גדול" ו"אח קטן", אלא על שני אחים ההולכים יד ביד ותומכים האחד בשני במקום שבו כל אחד מהם זקוק לעזרה הזו יותר מכל. שותפות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים: מה אנו עושים, וכיצד אנו עושים זאת.

השקעה זו לא יכולה להיות חד-צדדית, ואינה יכולה להיות רק תגובה לקבוצה ספציפית של פילנתרופים או למקרה חירום בחו"ל. השקעה זו חייבת להיות רציפה, מתמשכת ובשותפות מלאה עם הקהילות היהודיות בחו"ל. בבסיס שינוי הפרדיגמה הזה עומדת הציפייה שהקהילות היהודיות ברחבי העולם ישלימו את ההשקעה של ממשלת ישראל.

- שוו בנפשכם אילו לכל צעיר יהודי ניתנה ההזדמנות, בבית הספר התיכון או בקולג', לבקר בישראל ולאחר מכן לשהות שהייה ארוכה במסגרת תכנית "מסע".
- תארו לעצמכם אילו ישראלים צעירים היו נשלחים לכל בית ספר יהודי ברחבי העולם כדי לשמש שגרירי רצון טוב ומורים לא פורמליים.
- תארו לעצמכם יהודים ברחבי העולם הנהנים מהאווירה התרבותית העשירה שמציעים "בתי תרבות" ישראליים, בדיוק כפי שאוהבי התרבות הצרפתית ברחבי העולם יכולים לבקר ב-Alliance Francaise  המקומי.
- תארו לעצמכם מקומות חדשים ומלהיבים שנוצרים כדי לקבל את פניהם של ישראלים החיים בחו"ל בתוך הקהילות היהודיות המקומיות.

אלה הם רק כמה רעיונות שיכולים להתממש אילו מדינת ישראל והקהילות היהודיות ברחבי העולם יפעלו יחד כדי להבטיח את עתידו של הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל – העם היהודי.

חברי הנהלה היקרים,

ב-80 השנים האחרונות, הסוכנות היהודית לישראל שימשה כזרועו המושטת של העם היהודי בפרויקט המרכזי שלו – בניית מדינת ישראל וסיוע בהצלת יהודים באזורים שונים בעולם. הגיעה העת שהסוכנות היהודית תיקח על עצמה את האחריות הנוספת לשמש סוכנה של מדינת ישראל לשימור העתיד היהודי. על מנת למלא את המשימה החדשה הזו, יהיה על הסוכנות היהודית לבחון מחדש את המבנה וההנהלה הנוכחיים שלה, תהליך שאני יודע שהוא כבר מתבצע. אולי הגיעה העת גם שהמוסד היקר הזה ישנה את שמו מ"הסוכנות היהודית לישראל" ל"סוכנות לישראל והעם היהודי".

תהליך יישום הפרדיגמה והרעיונות החדשים הללו צריך להיעשות ע"י ועדת תיאום. כפורום לתיאום הפעילות המשותפת של ממשלת ישראל והעם היהודי באמצעות הסוכנות היהודית, ועדת התיאום תהפוך להיות המטה לתהליך זה.
בועדת התיאום מחר, יידונו צעדים קונקרטיים שמטרתם להפיק סדרה של התערבויות שנבנו בקפידה ותקציב מוצע עד פברואר 2009. עלינו גם לכנס סדרה של שימועים ברחבי העולם היהודי על מנת להבטיח שהקהילה היהודית הגלובלית תהיה שותפה פעילה בתהליך זה. יש להזמין מוסדות וארגונים יהודיים מובילים לקחת חלק פעיל בתהליך הזה, יחד עם הסוכנות היהודית.

ידידים ושותפים יקרים,

חזון חדש זה לסוכנות היהודית ולמדינת ישראל חייב להיות מכוון בעיקרו אל הדור היהודי הצעיר. העמקת החינוך היהודי בקהילות היהודיות, לימוד השפה העברית, העמקת תודעת המורשת והתרבות היהודית, הטמעת ערכים ציוניים, חיזוק הזיקה של בני הנוער היהודי בעולם למדינת ישראל, והנחלת תחושה חזקה של זהות יהודית וגאווה על עצם ההשתייכות לעם עתיק שאין ערוך לתרומתו לציויליזציה האנושית – אלה הם יעדינו. העם היהודי איננו עם ככל העמים – יש לו ייחוד ויש לו ייעוד – ועל כן גם מדינת ישראל איננה מדינה ככל המדינות. אנחנו שואפים לשלום ולעיצוב חברת מופת המושתתת על בשורת הצדק והאחווה של נביאי ישראל, ויש לנו אחריות משותפת להבטחת עתידו של העם היהודי ולהגשמת תקוות הדורות ותפארת ירושלים. כדבר הנביא ישעיהו:
"כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ
כֵּן אדונָי אלוהים יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִילָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִים;
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם לֹא אֶשְׁקוֹט
עַד יֵצֵא כַנּוֹגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר". (ישעיהו ס"א 11, ס"ב 1). 

במשך שנים רבות הייתה לי הזכות לשאת דברים בפני קבוצה זו של מנהיגים יהודים מאוד רציניים, מכובדים ומסורים מכמעט כל פינה ברחבי העולם, ותמיד תמיד הרגשתי שאני חלק ממשפחה גדולה שאיכפת לה באמת מעם ישראל, מדינת ישראל, ביטחונה של ישראל ושלומו של עמנו כולו, ולעד אהיה אסיר תודה לכולכם. אני זוכר את הפעמים הרבות שבהן ראיתי רבים מכם נכנסים ויוצאים, משקיעים מזמנכם, הונכם והאמצעים שברשותכם כדי לקחת חלק בבניית מדינת ישראל, בניית חיים יהודיים ברחבי העולם וסיוע להצלת יהודים, וההשתתפות הזו, הדאגה הזו והאהבה הזו תמיד נתנו לי השראה.

זהו מקור עוצמה אדיר עבור כולנו, ובודאי ובעיקר עבור מדינת ישראל. איננו מתביישים בכך ואני אישית לא אוהב להסתיר את זה. אני גאה לדבר על זה ולא אכפת לי שלעתים אנשים אומרים: "תשמע, זה אולי לא יישמע כל כך טוב". אני אומר שזה נשמע מצוין. אנו היהודים למדנו מההיסטוריה שלנו שרק כאשר אנו יחד, כולנו, בכל מקום, אנו חזקים יותר ואנו יכולים להציל את עצמנו ולהגן על עצמנו ולהבטיח את עתידנו.

מה שעוד נכון הוא שבמרוצת השנים ולאורך ההתפתחויות שהתרחשו ובעיקר ההתפתחויות שהתחוללו כאן במדינת ישראל ובאותה שעה גם במרכזים יהודיים ברחבי העולם, הגענו לנקודה שבה עלינו לנסות ולחשוב על מתכונת שונה במקצת של בניית יחסי היומיום בין ישראל והקהילות היהודיות ולבחון מחדש את מבנה המוסדות הישנים ששימשו מוקד ומרכז היחסים בינינו לבין יהודים ברחבי העולם. אני חושב שאנו בשלים מספיק, חזקים מספיק ובטוחים מספיק כדי שנוכל לעשות זאת – לא באמצעות ניסיון לנפץ את היסודות הבסיסיים של היחסים, ששימשו מקור עוצמה, אלא ע"י שיפורם, על מנת להפכם כשירים יותר ורלוונטיים יותר לאתגרי העתיד.

כמה מהסטטיסטיקות שמניתי כאן הן מטרידות ביותר. איננו יכולים להתעלם מהן, איננו יכולים לעקוף אותן. אתם יודעים זאת, אני יודע זאת, וכל אחד שאכפת לו יודע זאת. עלינו לערב הרבה יותר ישראלים בחיים היהודיים ברחבי העולם, יותר מכפי שעשינו אי פעם בעבר. אני חושב שזאב ביילסקי עושה את הדבר הנכון בכך שהוא מציע לכם את השתתפותם של מספר רב יותר של ישראלים בעלי שם, ישראלים מצליחים ובעלי יכולות שאכפת להם מהחיים היהודיים במידה כזו שהם מוכנים להיות חלק מוועד המנהלים ולהשתתף לא רק במה שקורה כאן, אלא במה שקורה בעולם היהודי ובקשר בינינו לביניכם, בכל פינה בעולם. עלינו לבחון מחדש את המבנה, עלינו לבחון שוב ושוב כיצד נוכל לעצב את היחסים שנבנו במשך כל כך הרבה שנים ושבאופן טבעי הם זקוקים לשיפוץ. אל לנו לחשוש מכך. אל לנו אף לחשוש מכך שמישהו אולי ירגיש כי מדובר בביקורת לא ראויה. לא כך הדבר. זהו רצון אמיתי להבטיח שנרענן ונחזק את מה שעשינו בשישים השנים האחרונות יחד, כדי שמה שנעשה בשישים השנים הבאות יהיה מוצלח, עוצמתי ומשמעותי כמו מה שעשינו בשישים השנים האחרונות.

אני קורא לכולכם לחשוב על זה ולפעול יחד אתנו. אני מבטיח לכם כי נעמוד לרשותכם בכל דרך אפשרית, כדי שנוכל לעבור יחד ולבנות יחד ולהבטיח שהעתיד היהודי כאן ובכל מקום יהיה גדול כמו העבר שלנו. זהו האתגר שלנו, זהו ייעודנו, ואני בטוח ומשוכנע שזה בהישג ידינו, משום שכפי שאמר הרצל: "אם תרצו, אין זו אגדה".

תודה רבה לכם.