צילום: לע"מ

- תרגום -

תודה רבה לכולכם. תודה רבה לשגריר דיבון. תודה רבה לקונסול, לקהילה היהודית הפורטוגזית, לוועד המנהל היהודי על שאפשרתם את זה. לחברי הפרלמנט שנמצאים פה, דיפלומטים, סגן ראש עיריית אמסטרדם, רבנים מכובדים, מר אברבנל, מנהיגי כנסיות הולנדיות, ידידי ישראל נוצרים ובעיקר, חברי הקהילה היהודית בהולנד, מלאי הגאווה. אתם קהל חם.

השגריר דיבון צודק. באתי לכאן בפעם השנייה במסגרת תפקידי כשר האוצר לפני שבע או שמונה שנים. שמעתי על בית הכנסת אך מעולם לא ביקרתי בו, אז אמרתי שאני רוצה לראות אותו. כשנכנסתי לכאן הוכיתי בתדהמה. אמרתי שזה אחד מבתי הכנסת היפים ביותר שראיתי אי פעם. אמרו לי שטרם ראיתי את החלק היפה ביותר, והובילו אותי אל החלק האחורי, לארכיון, שם הראו לי חומרים על שפינוזה. זה היה מדהים: כתבים תלמודיים, מחקר תנ"כי מלפני דורות, מדהים. אמרתי שאני מוכרח לחזור לכאן. אז עכשיו אנחנו בביקור קצר ואמרתי שאני רוצה לחזור לבית הכנסת הזה. נכנסנו, אני ואשתי, הפעם, ואנחנו נפעמים ומאושרים להיות כאן. זה פשוט מרהיב, לא פחות מכך.

הבוקר שלי התחיל בירושלים, בירתה המאוחדת, הנצחית של ישראל. וכעת, אני עומד בפניכם בבית כנסת זה באמסטרדם. אמסטרדם – ליבה הפועם של מדינת הולנד. בית כנסת מהודר זה מהווה עדות לניצחון הרוח של יהודי ספרד ופורטוגל. מר אברבנל, יתכן שאתה יודע שאבי כתב ספר על דון יצחק אברבנל, מנהיגה הדגול של יהדות ספרד. הוא הקדיש את חייו לחקר האינקוויזיציה ויהדות ספרד. קהילה נהדרת זו התנפצה ביום אחד.

יהודים אלה, שעימם נמנו הגאונים הגדולים ביותר של כל הזמנים מכל העולם, גורשו, מהארצות שבהם חיו במשך אלף שנה, קודם בספרד ולאחר מספר שנים גם בפורטוגל, וחייהם נהרסו. היה זה האסון הנורא ביותר שהתרחש מאז חורבן בית המקדש, והוא שחולל פורענות נוראית אחרת שהתהוותה שנים לאחר מכן. יהודים אלה, בחלקם, באו לכאן ומצאו מפלט בארץ הזאת והם בנו מחדש את חייהם המפורקים. בית כנסת מפואר זה מעיד על כוחות ההתחדשות שהיו להם. הוא גם מעיד על רוחו של העם ההולנדי שקיבל בזרועות פתוחות את אלה שברחו מקיצוניות דתית; הוא אפשר לאלה שברחו מהאינקוויזיטורים להתחיל את חייהם מחדש, עם חופש דתי, ובחרות.

וכשהקהילה היהודית החלה להצמיח שורשים כאן, בארץ הזאת, הולנד נהנתה מתור הזהב. הייתה זו תקופתם של רמברנדט, שפינוזה, לוונהוק ורבים אחרים. זאת הייתה תקופה של אמנים גדולים, הוגי דעות חשובים, נאורים; תקופה של סוחרים ויורדי ים, אמנים ומדענים. האומה הקטנה הזאת, הולנד, הפכה מושא לקנאת העולם. שמה יצא למרחוק כעם המושתת על ערכים תנ"כיים, עם מוסר עבודה שאין שני לו; כעם שנושא את דגל החרות, וששימר את ייחודו תוך סובלנות לאחר. וכשהולנד פרחה ושגשגה, כך גם הקהילה היהודית שבה, ובערב מלחמת העולם השנייה היא מנתה 140,000 איש.

מילים עבריות, יהודיות מצאו את דרכם לשפת היום-יום ההולנדית. אתם מכירים את המילים האלה: mazzel. כולם יודעים מה משמעות המילה mazzel. ולהולנד היה מזל בשפע, וליהודים בהולנד היה מזל בשפע. אך מזל זה עמד להסתיים בעקבות חשכה שפשטה באירופה שהשמידה את יהדות הולנד. אחת המילים באנגלית ל-השמדה היא decimate. מקורה מהרומאים שהיו הורגים גבר אחד מתוך כל עשרה כדי להעביר מסר של אכזריות. ביהדות הולנד, לא הרגו אחד מתוך עשרה. בקושי שרד אחד מתוך עשרה. מעל ל-80% מיהודי הולנד הוכחדו, מהאחוזים הגבוהים ביותר מכל קהילות אירופה.

הולנדים לא יהודים רבים עמדו מנגד, והיו כאלה שעזרו לנאצים. אך הייתה גם תופעה אחרת. היו נשמות הולנדיות רבות שהתייצבו בפני הרוע הנאצי. עדות זו לגבורה ההולנדית ניכרת. העם ההולנדי יכול להתגאות בעובדה שלמרות האוכלוסייה הקטנה שלו, זהו העם השני במספר חסידי אומות העולם שבו. אלפי גברים ונשים הולנדים ישרי לב סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של גבורה. לסכן את חייך. נדרשים לכך אומץ וגבורה. אך לסכן את חיי ילדיך, הוריך וקרובי משפחתך כדי להציל אדם אחר – זהו כנראה גילוי הגבורה הנעלה ביותר. היו גברים ונשים כמו הוברטיה וקורנליס אוסטֶרלי. אני רוצה לספר לכם עליהם. משפחת אוסטרלי החביאו יהודי בביתם במשך כל המלחמה, והם סייעו ליהודים רבים אחרים לברוח לחוף מבטחים. בנם, מרטין, נמצא כאן היום.

לפני שלושים שנה באה בתו של מרטין, אנָליז, לישראל. היא התנדבה בבית אבות ליהודים הולנדים בישראל שנקרא על שמה של המלכה יוליאנה.  אנליז הלכה בעקבות רות המואביה והחליטה להקים משפחה יהודית בישראל. שלושת ילדיה הם ניניהם של משפחת חסידי אומות העולם מהולנד, ובעלה, אל"מ ערן לרמן, נמצא איתי כאן היום כיון שהוא משרת כסגנו של ראש המועצה הלאומית לביטחון. הרי לכם שיתוף פעולה בטחוני הולנדי מהסוג הטוב ביותר.

גבירותיי ורבותיי,  העם ההולנדי והעם היהודי עמדו זה לצד זה בעבר, ואנו עומדים יחדיו גם היום. ישראל שואבת השראה מההיסטוריה של הולנד. למדתי קצת עליה ומצאתי נקודות דמיון ראויות לציון. זוהי היסטוריה של עם קטן וחפשי שעמד איתן מול אימפריה עצומה וזכתה בעצמאותה; סיפורה של אומה יזמית שבכל העולם התפעלו מהצלחותיה הכלכליות. ישראל רואה את עצמה באופן דומה: התמודדנו מול אויבים גדולים מאיתנו בהרבה שהיו נחושים להשמיד אותנו; רשומים לזכותנו חדשנות והישגים, חברות הזנק טכנולוגיות ומדענים זוכי פרס נובל, המספר לנפש הגבוה ביותר בעולם.

אך ישראל והולנד גם חולקים הישגים עכשוויים. שתי המדינות שלנו מחזיקות את הראש מעל למימי הסערה, המשבר הכלכלי הגדול. עד כה נהגנו באחריות ויש לנו הישגים כלכליים כדי להוכיח את זה. אך בנושאים החשובים ביותר לישראל, בנושא האחד החשוב ביותר לישראל, אנו עומדים באותו מתרס. אנו עומדים יחד בהתנגדותנו לשאיפות הגרעיניות של אירן שממשיכה בקדחתנות את המרוץ לנשק גרעיני, כאשר היא מכריזה כל העת על כוונותיה למחוק את ישראל מהמפה. אירן חמושה בנשק גרעיני תהיה סכנה לישראל, לאזור ולעולם כולו. יש למנוע מאירן לפתח נשק גרעיני. נקודה. אני רוצה להודות לממשלת הולנד על עמידתה האיתנה בתמיכתה בנקיטת עיצומים חריפים נגד אירן. אני חושב שיש להרחיב עיצומים אלה גם על הבנק המרכזי של אירן ועל יצוא הנפט שלה, ויש לנקוט עיצומים אלה עכשיו.

ישראל והולנד עומדות זו לצד זו גם בצורך לקדם שלום אמיתי ובטוח עם הפלסטינים. אני רוצה להבהיר דבר מה שגורם לבלבול. ישראל אינה מציבה תנאים מקדימים לשיחות עם הפלסטינים. יש לנו תנאים להציב במהלך השיחות אך אין לנו תנאים מקדימים לתחילת השיחות. הגיע הזמן שנתחיל בשיחות. אנו מבקשים לעשות זאת כבר שלוש שנים. לא הצבנו תנאים לתחילת השיחות, ולא נוכל להגיע לסיום השיחות אם לא נתחיל אותן. אני הבהרתי מהיום הראשון שאני מוכן להיפגש עם הנשיא עבאס בכל מקום ובכל זמן כדי לנהל משא ומתן לשלום. הנשיא עבאס, אל תפנה גבך לשלום, המשך בדיונים.

מהי הנוסחה שלי לשלום? ניתן לסכם אותה במס' מילים: מדינה פלסטינית מפורזת שמכירה במדינה היהודית. הסיבה שנדרשת מדינה מפורזת היא שאיננו רוצים לחזור על הטעויות שנעשו בלבנון ובעזה. בשני מקרים אלה, ישראל עזבה את השטח, ואירן נכנסה מיד לאחר מכן. היא נכנסה בעזרת השלוחה שלה, החיזבאללה, ללבנון ודרך השלוחה שלה חמאס לעזה. לאחר מכן הם צברו טילים ורקטות ושיגרו כ-12,000 טילים אל ישראל, על ערינו ועל ילדינו. הולנד מדינה קטנה אך ישראל קטנה אף יותר. דמיינו שיורים עליכם 12,000 טילים, ושבשכונה שלכם קיים מצבור של 70,000 טילים. 10,000 בעזה ו60,000 בלבנון, מכוונים על ראשינו.

עלינו לוודא שתרחיש זה לא יתרחש בפעם השלישית. זכרו שהרי יהודה ושומרון שולטים בישראל. הם גדולים בהרבה מעזה, וישראל תישאר עם רצועת חוף צרה. אם יש עשרות אלפי טילים, משמעות הדבר שלכל מקום בישראל יגיע טיל תוך דקה או שתיים מרגע השיגור. ישראל מדינה קטנטונת. מדינה אדירה אך קטנה והיא מתמודדת מול איומים בטחונים קשים יותר מכל מדינה אחרת בעולם. כדי שכל הסכם שלום יחזיק מעמד ויצליח, ישראל צריכה הסדרי ביטחון אמיתיים בשטח. לא הבטחות על הנייר, ביטחון אמיתי בשטח. זהו תנאי מקדים לשלום, ומשמעותו מדינה פלסטינית מפורזת.

השלום ידרוש משני הצדדים לעשות פשרות, אך יש דבר אחד שאני, כראש ממשלת ישראל, לעולם לא אתפשר עליו. לעולם לא אתפשר על בטחונה של מדינת ישראל. זוהי אחריותי, להגן על העתיד היהודי ובטחונה של המדינה היהודית האחת והיחידה. בהסכם השלום, הפלסטינים יאלצו לעשות דבר שהם לא עשו במשך 63 שנים. אני יודע שזה נוגד דעות רווחות. אנשים לא מבינים על מה הסכסוך. על מה ולמה הסכסוך? כמה זמן הוא נמשך? מאז 1967? 1948? לא. הוא נמשך מאז שנת 1920. אז החלו התקיפות הראשונות על יהודים ביפו בידי פלסטינים. מדוע תקפו אותנו? לא היו התנחלויות, לא היו שטחים. היה יישוב בתל אביב, חיפה, ירושלים, צפת. יהודים חיו בערים האלה מדורי דורות. מדוע הם תקפו אותנו במשך חמישים שנה, בין 1920 ל-1967?

לא היו פליטים לפני 1948. לאחר 1948 אם היית שואל את העולם הערבי מדוע הם תוקפים את ישראל, התשובה הייתה שזה בגלל הפליטים. אך הפליטים הם תולדה של ההתקפות על ישראל, לא הגורם להם. ובכל מקרה, מספר שווה של פליטים יהודים גורשו ממדינות ערב. אך אנו קלטנו אותם; לא הפכנו אותם לסיבה לקיים סכסוך תמידי.

לאחר 1967 כשנשאלו מדוע יש סכסוך, הם ענו שזה בעקבות הנוכחות שלנו בשטחים. אולם לא היה אפילו חייל ישראלי אחד ביהודה ושומרון עד שנת 1967, כאשר שלוש מדינות ערביות קשרו חבל סביב צווארנו. שוב, השיטה שלהם הייתה להפוך את תוצאות התוקפנות הערבית לגורם שלה. מהו מקור הסכסוך? הסירוב המתמיד לקבל מדינה יהודים בגבולות כלשהם. אז אם נרצה שלום בר קיימא, ישנה דרישה פשוטה נוספת מלבד הביטחון. הפלסטינים יאלצו לעשות משהו שאפילו היום הם עדיין מסרבים לעשות, למרבה הפליאה. עליהם להכיר במדינה היהודית, אחת ולתמיד.

אנו מעריכים מאוד את גישתה של הממשלה ההולנדית בנושא. בשנה שעברה, היא קיבלה החלטה שמבהירה ששלום בר קיימא מחייבת את הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. איני יכול לנסח זאת טוב יותר בעצמי. אך על נקודה זאת הכול סובב. ואפשר לכתוב תילי תילים של מאמרים ולא לשים את האצבע על האמת הפשוטה הזאת. אך זוהי האמת ויש לומר אותה בבירור. מדינה פלסטינית מפורזת שמכירה במדינה היהודית היא הנוסחה לשלום. אני מקווה, למעננו ולמען שכננו הפלסטינים, למען ילדינו ולמען ילדיהם, שהרשות הפלסטינית תתחיל לזוז בכיוון הנכון, תבוא לשולחן ותנהל משא ומתן לשלום. יהיו להם עמדות משלהם. אני מכבד את העובדה שאנחנו יכולים לחלוק זה על זה. אך נוכל לפתור את המחלוקות בינינו רק אם נשב ונדבר ונתווכח ובסופו של דבר גם נסכים.

גבירותיי ורבותיי, ישראל היא דמוקרטיה מותקפת שמתמודדת מול איומים ואתגרים גדולים. אך יש אנשים שמנדים את ישראל כל אימת שהיא מממשת את זכותה הבסיסית להגנה עצמית. חיילינו עושים מאמצים חסרי תקדים כדי להרחיק את הסכנה מאזרחים פלסטינים חפים מפשע, ולמרות זאת ישנם אלה שללא בושה קוראים להם פושעי מלחמה. אני מעריך את היותה של הולנד אחת מקומץ מדינות שסירבו להשתתף בתיאטרון האבסורד. במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, הולנד הצביעה נגד דו"ח גולדסטון, ואנו מעריכים זאת ומודים להולנד על מעשה כל כך ברור ופשוט.

דרך אגב, בראש המועצה לזכויות אדם עמד, כמדומני, קדאפי. אירן יושבת בה. זה מגוחך. ואותנו גררו לתוך בית המשפט הקיקיוני הזה; את חיילנו, שמסכנים את חייהם כדי להציל חיי אזרחים, שלנו ושל שכנינו, אותם האשימו בפשעי מלחמה. טוב לדעת שממשלתה של מדינה זו, מקום מושבה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, יודעת מי הם פושעי המלחמה האמיתיים. אלה הם מנהיגיה של אירן הקוראים לשואה חדשה ונודרים למחוק את ישראל מהמפה. פושעי המלחמה האמיתיים הם מחבלי החיזבאללה וחמאס שיורים טילים לעבר אזרחים ומעמידים את נשקיהם בסמוך לבתי ספר ובתי חולים כדי להשתמש באנשים חפים כמגנים אנושיים. אלה הם פושעי המלחמה האמיתיים. בהולנד יש אנשים שיודעים זאת.

גבירותיי ורבותי, ישראל והולנד, העם ההולנדי והעם היהודי חייבים להמשיך לעמוד יחד למען האמת. אני יודע שזו מלחמה קשה. היא דורשת מנהיגות. מנהיגות נבחנת כאשר אנשים אומרים דברים לא מקובלים. כאשר הם עומדים נגד הזרם. כאשר אתה אומר דברי אמת, זאת מנהיגות וזה גם עשיית מעשה. מנהיגות במהותה היא לומר "כן" לדברים הטובים ו"לא" לדברים הרעים. אני יודע שלפעמים קשה לעשות זאת.

אך הדבר החשוב ביותר במנהיגות היא לעמוד מול ההשמצות והביקורת ולקום ולומר את האמת. בספטמבר שעבר הזכרתי בנאומי באומות המאוחדות פגישה שהייתה ביני לבין הרבי מלובביץ' זמן קצר לאחר שהתחלתי את שירותי כשגריר ישראל באו"ם. הרבי אמר שגם במקום החשוך ביותר, אורו של נר אחד נראה למרחוק. בבית כנסת מיוחד זה אתם רגילים לאור נרות. אני מבקש מיהודי הולנד ומידידיה ההולנדים הלא-יהודים הרבים של מדינת ישראל, המשיכו להדליק נרות רבים. הבה נעבוד יחדיו כדי להבטיח שאת האור הזה אפשר יהיה לראות ממרחקים, שכולם ידעו על המחויבות המשותפת שלנו להגן על המדינה היהודית היחידה, לשמר את ערכינו המשותפים ולקדם שלום בטוח ובר קיימא לכולם.

תודה רבה.