צולם ע"י לע"מ

גברתי מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ,
כבוד השר לענייני פיתוח הנגב והגליל והקליטה,
כבוד ראש העיר דימונה,
כבוד ראשי העיריות,
ידידי, דוד מיראז' שנותן את חסותו למפגש הזה,
ידידיי, ח"כ יואל חסון ושי חרמש'
מנכ"ל משרד רה"מ,
מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורלי יחזקאל,
ידידי, אהרון ידלין,
ידידי, שמואל ריפמן, יו"ר מועצת המועצות האזוריות,
ידידים יקרים,

במשך הרבה מאוד שנים אהרון ידלין היה אחת מהדמויות המובילות של החיים הציבוריים בישראל. בשנים האחרונות הוא גאה להיות אביו של ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין, אחד הקצינים האמיצים והלוחמים הגדולים של צה"ל, ואני גאה להיות חבר של שניהם.

אני מזדהה עם כל מילה שאמרה שרת החוץ ומ"מ ראש הממשלה, כל מה שהיא אמרה היא צודקת במאה אחוז, יש לנו בעניין הזה עמדה משותפת לחלוטין. אולי בהזדמנות הזאת אני מקווה שהיא מרשה לי, אני אומר מילה על הנושא המדיני שעומד על סדר היום. תכף אומר מה אנחנו עושים ומה אנחנו מתכוונים לעשות בנידון. שלא תהיה אי הבנה, אנחנו ממשיכים לקיים את סדר היום הלאומי של מדינת ישראל ובסדר היום הלאומי עומדים שני נושאים על הפרק- בראש וראשונה הביטחון והביטחון בדרום במיוחד, וזה דבר שאנחנו לא יכולים לרגע אחד להרפות את ידינו ממנו, ויש הרבה מאוד מה לעשות. אף אחד מאיתנו, אין אף אחד שמשתוקק לעימות צבאי בדרום, אבל שיהיה ברור- אין אף אחד מאיתנו שיירתע מהצורך להגיב בחריפות ככל שתידרש אם הרגיעה שהסכמנו עליה לא תעמוד במבחן הזמן. אנחנו הסכמנו לרגיעה על בסיס של פרמטרים מאוד ברורים של מה שמותר, של מה שאנחנו יכולים לקבל, שאין בו שום סיכון לא כעת ולא בעתיד לתושבי הדרום, שאין בו התעצמות, שאין בו פעילות טרוריסטית, שאין בו ירי של קסאמים ושל פצצות מרגמה לעבר ישובי הדרום. יש כאלה שאומרים שהמעבר מהרצף הזה שהתקיים לשקט טוטאלי צריך לקחת כמה ימים, אי אפשר לכפות אותו באופן מוחלט תוך יום אחד, תוך יומיים, תוך שבוע. אנחנו גילינו סבלנות, אנחנו מוכנים לגלות סבלנות, אבל שאף אחד לא יפרש את הסבלנות הזאת כחולשה כי אין בה אפילו קמצוץ של חולשה. אנחנו בעד רגיעה אמיתית. תתקיים - טוב, לא תתקיים- אנחנו נדע להגיב במלוא העוצמה באופן שיבטיח ביטחון מלא לתושבי הדרום.

במקביל נמשיך את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. שרת החוץ עסוקה בזה יום ולילה, בארץ ובחו"ל, ואני חושב שגם היא תסכים למה שאני אומר. המצב של המשא ומתן היום שונה ממה שהוא היה לפני כמה חודשים כשהתחלנו אותו- יש התקדמות. האם ההתקדמות הזאת כבר מספיקה כדי להגיע להסכם, אף אחד לא אמר את זה. האם לא צריך לעשות מאמץ נוסף מכל הצדדים? האם האילוצים שמבחוץ לא משפיעים? הרבה דברים משפיעים. יש פה מאמץ שאנחנו עושים, אני נפגש לעיתים תכופות ואפגש בזמן הקרוב פעם נוספת עם אבו מאזן.

המפגשים הבלתי ישירים עם הסורים נמשכים ויימשכו כדי להבשיל משא ומתן ישיר בין ישראל לבין סוריה בתקווה שאפשר יהיה להגיע לשלום כולל גם עם סוריה תוך שמירת ביטחונה של מדינת ישראל- זאת מטרתנו.

אחרי שאמרתי את זה תרשו לי לומר כמה מילים על הנגב.
קודם כל מאיר, אני מודה לך שאתה מארח את זה, אני בעיקר מודה לידידי ושותפי וחברי יעקב אדרי, השר לענייני פיתוח הנגב והגליל על היוזמה לקיום הכינוס הזה שאני חושב שהוא אחד מהכינוסים החשובים ביותר שמשקפים את סדר היום הלאומי של מדינת ישראל. אני רוצה לומר משהו, כמובן שאי אפשר לדבר היום על פיתוח הנגב בלי להזכיר את החזון ההיסטורי של דוד בן גוריון שלא הסתפק באמירה כללית אלא הגיע לנגב בשנות ה-50 והפך את הנגב למקום מגוריו כביטוי למה שהוא האמין שהוא העדיפות האמיתית של עתיד מדינת ישראל, דהיינו פיתוח דרומה של הארץ. אני חושב שהעובדה שהוא כבר לפני למעלה מ-50 שנה ידע לעשות את זה היא ההוכחה לגדולתו ולחזון ההיסטורי האדיר שאפיין את דוד בן גוריון, ואומר לכם את זה יליד נחלת ז'בוטינסקי.

לפני קצת יותר משנה וחצי ניצבתי לפניכם בועידת הנגב הקודמת שנערכה בבאר שבע והצגתי את התכניות שגיבשה הממשלה ושבכוונתה לבצען בשנים הקרובות. אני אחזור ל-17 מיליארד, לא שכחתי ולא שכחנו. זה חלק בלתי נפרד גם מההחלטה שעליה דיברה שרת החוץ. נכון שכשמדובר על תכניות רב שנתיות ל-10 שנים לפעמים יש בדרך שינויים בסדרי העדיפויות ובואו לא נשכח שאנחנו התחלנו את התכנית הזאת כשנפלה עלינו מלחמת לבנון ה-2 שחייבה שינוי בסדרי העדיפויות של ההוצאה הלאומית, דבר שהשפיע על כל מיני דברים והשפיע גם על הנגב. בכל זאת רבותיי, אני תכף אומר לכם גם מה הבטחנו וגם מה עשינו וגם מה אנחנו מתכוונים לעשות. זה בהחלט מעיד על תנופה ועל העמדת הנגב בסדר עדיפות עליון בתכניות הלאומיות של מדינת ישראל.

דיברתי אז, לפני שנה וחצי על העברת מחנות צה"ל לנגב. דיברנו על היוזמה להקמת פארק המדע בבאר שבע. דיברנו על הפיתרונות האקולוגיים החיוניים ברמת חובב, אזור התעשייה שמספק אלפי מקומות עבודה ושמייצא בלמעלה משני מיליארד דולר לשנה לחו"ל, תוספת כל כך משמעותית לתשתית של היציבות הכלכלית של מדינת ישראל. דיברתי אז על סלילת כביש מספר 6 ועל המשך הבנייה של כביש מספר 6 בכיוון דרום. נדמה לי שהיום נחנך קטע נוסף שמקצר ב-12 דקות את הנסיעה מבאר שבע עד לאזור מרכז הארץ, אבל אני חושב שבאותה מידה אפשר להגיד שזה מקצר את הדרך ממרכז הארץ לבאר שבע ומקרב את מרכז הארץ למה שיהיה בעתיד מרכז הארץ, כי בעתיד מרכז הארץ יהיה באזור הזה, לא יעזור שום דבר. אין ספק בזה.

אני רוצה לציין בפניכם כמה מהדברים שבוצעו בפועל. הבוקר השתתפתי בחנוכת המפעל השני של 'אינטל' בקריית גת בהשקעה של 3.5 מיליארד דולר, עם למעלה מ-2200 מקומות תעסוקה חדשים, 60% מעובדי 'אינטל' החדש מה-2200 האלה באים מדרום הארץ, דרומה לקריית גת. כלומר משיקים לאזור הזה ולאזור באר שבע ולדרום הארץ. אז אמנם נכון שקריית גת היא התוחמת הצפונית של דרום הארץ אם אתם רוצים אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר פה בהשקעה אסטרטגית שנמצאת בכל זאת באזור היותר דרומי של מדינת ישראל כשעיקר תשתית כוח האדם וכוח העבודה שלה בא מאזור הדרום, שמספקת פרנסה, מספקת תעסוקה, מספקת סביבה, תשתית להקמת אזורי תעשייה ומפעלי תעשייה חדשים. המפעל הראשון של 'אינטל' בקריית גת שימש מנוף להתרחבות כל התעשייה באזור הזה, המפעל השני יגביר עוד יותר. שני המפעלים שחברת 'אינטל' הקימה בקריית גת, אני רוצה להזכיר לכם הוקמו בהשקעה כוללת של למעלה מ-6 מיליארד דולר, רק עצם הקמת המפעלים. 4000 העובדים שיעבדו במפעלים האלה יחד עם המפעל החדשים הם מקור תעסוקה בלתי רגיל וגם מקור הכנסה גדול למדינת ישראל. מדינת ישראל היא שותפה כי היא השקיעה במפעלים האלה מיליארד דולר.

בחודש הבא תסתיים העברת בסיס חיל האויר 27 מלוד לבסיס חיל האוויר בנבטים. כלומר, העברת מחנות צה"ל לדרום היא לא סיסמה, היא לא איזשהו דיבור בעלמא אלא מציאות אמיתית שמתבצעת כבר בשטח, עוד לפני הקמת עיר הבה"דים, העברת בסיס חיל האוויר 27 מאזור המרכז לבסיס חיל האוויר בנבטים, עם העברה של משפחות, עם העברה של כל הפעילות השוטפת והיומיומית שכרוכה בכך. גם יחידת התקשוב המרכזית של צה"ל הפועלת במרכז נערכת למעבר לפארק המדע שעזרתי להניח את אבן היסוד שלו בנובמבר האחרון בבאר שבע. דרך אגב ממשלת ישראל היא המשקיעה העיקרית בפארק המדע שמוקם ליד אוניברסיטת באר שבע בהשקעה של כמאה מיליון דולר. את ההחלטה על כך קיבלתי עוד בהיותי שר התעשייה והמסחר לפני למעלה מ-3 שנים. אני מזכיר את העובדה הזאת כי אני אומר כשמתחילים לחשב את ה-17 מיליארד שקל פרוסים ל-10 שנים של תקציבים שנתיים. אתה מתחיל לחשב את ההשקעה, העברת בסיס חיל האויר 27 ,הקמת פארק המדע ומה שכרוך בבניית התשתיות התחבורתיות והאחרות, אז אתה מתחיל להתקרב לסכומים שעליהם דיברנו ואנחנו רק בהתחלה. אני אומר את זה לא כדי חס וחלילה להמעיט מערך הצורך אלא כדי לומר שאנחנו קשובים לצורך הזה ואנחנו נמשיך להיות קשובים לצורך הזה ואנחנו לא נסתפק רק במה שעשינו עד עכשיו. גם מנהלת המגורים, כמובן שאנחנו מתכוונים להמשיך במלוא התנופה בהעברת עיר הבה"דים, או בהקמת עיר הבה"דים באזור הדרום, ונדמה לי, וזה הדבר החשוב שפיתרון בעיית רמת חובב על פי התקנים המחמירים ביותר של איכות הסביבה תקל את בניית עיר הבה"דים בדרום בלי חלק מהחששות שהפגינו הגורמים השונים שתמיד היה להם נוח יותר להישאר במרכז הארץ. אני רוצה להגיד לכם שכתוצאה מפעולה שהתחלנו אותה עוד לפני 4 שנים בשיתוף פעולה בין משרדי עם המשרד להגנת הסביבה, עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ועם משרד התמ"ת שהיה אחראי על כל נושא אזור התעשייה, אנחנו הגענו היום לאיכות סביבה באזור רמת חובב שהיא מעל לתקן האירופאי. זה הכל. כלומר, אין יותר מגבלה, אין יותר קושי לפעול עכשיו למימוש תכנית עיר הבה"דים ואני יודע שמשרד הביטחון לוקח את העניין הזה בכל העוצמה ובכל המרץ כדי להמשיך בפעולה הזאת, ונדמה לי שגם מנהלת המגורים במערכת הביטחון די עסוקה בשיווק יחידות דיור בעומר, בלהבים, במיתר, בדימונה, בבאר שבע ובמקומות אחרים באזור הדרום לכאלה שהם עוברים פוטנציאליים בשירות הצבאי מהבסיסים שנמצאים במרכז הארץ לבסיסים שיבואו בדרום. בפארק המדע שאמרתי שהנחתי את אבן הפינה שלו לפני חצי שנה אנחנו כבר בשלב של סיום עבודות העפר ועוד שנה בדיוק נראה את המבנה הראשון של יחידת התקשוב של צה"ל שהוא מוקם בשטח, ואני חושב שזה חלק מההתקדמות שעליה אנחנו מדברים.

הבעיה המרכזית בפיתוח הנגב או האתגר המרכזי בפיתוח הנגב זה הצורך בבניית או ביצירת מקומות תעסוקה. אנחנו בהחלט ערוכים לזה, אנחנו מתכוונים להשקיע בזה, אנחנו קשובים לפניות של ראשי הערים. אפשר לומר שאני קשוב במיוחד ולא תמיד זה הקל על חיי כשהייתי קשוב לפניות של ראשי ערים כדי לעשות ולסייע בבניין של מפעלי תעשייה באזורי הדרום, כולל בעיר הזאת. אי אפשר לדבר על יצירת מקומות התעסוקה ופיתוח הנגב בלי להיות קשובים לצרכים של איכות הסביבה. דיברתי על זה גם בהקשר של רמת חובב, זה נכון גם בהקשר לאזורים אחרים. אנחנו חייבים לעשות את הפיתוח מראש מתוך תשומת לב מופלגת לצרכים של איכות הסביבה ולזכור שהנגב הוא בסיס פוטנציאלי גם לפיתוח אורבני, ואני עוד אומר מילה על גרעיני הצעירים שאנחנו מעודדים את מעברם לאזורי המגורים בדרום הארץ. אני מדבר על פיתוח תעשייתי, אני מדבר על פיתוח של תשתית כלכלית ותשתית פיזית שתוכל לשרת את הציבור שאנחנו רוצים שיעבור לגור באזורי הדרום באיכות חיים גבוהה, ואנחנו חייבים להקפיד בצורה מיוחדת על איכויות הסביבה כחלק בלתי נפרד מהתהליך הזה. במה שקשור לתשתיות התחבורה אני יודע שהשאלה של רכבת הדרום, רכבת אשקלון-באר שבע מכעיסה חלק ניכר מתושבי אזור הדרום. כל התכנית הרב שנתית לפיתוח התחבורה בארץ בכלל ובאזור הדרום תובא לדיון מחודש ואני מבטיח לכם לשים תשומת לב מיוחדת למשאלה הזאת לגבי קו הרכבת בין אשקלון לבאר שבע. אנחנו חייבים להכפיל את המסילה, את מסילת הברזל לבאר שבע, ולקצר את המרחק בין תל אביב לבאר שבע עוד יותר מכפי שהוא על ידי כך שהרכבת תהיה מהירה יותר, נשלים את כביש 6 כדי שאנחנו נוכל באמת לייצר מרחק קטן יותר בין מרכז הארץ לדרומה.

אי אפשר בהקשר הזה שלא להתייחס גם לשינויים שחלו ברמת האלימות ובאיכות החיים באזורים הללו בהשוואה למה שהיה בעבר. צריך להגיד מילה של שבח למשטרת ישראל. הייתה פה פעילות, אני יודע שאין דבר יותר פופולארי מאשר להתקיף את המשטרה ויש לנו לא פעם טענות לפעילות המשטרה בתחום הזה של שמירת איכות החיים והביטחון האישי של כל אזרח במקומות המגורים שלו ליד הבית שלו וכד'. נדמה לי שדווקא באזור הזה, גם באזור באר שבע וגם באזור דימונה, נדמה לי שיש שיפור לחיוב בשנתיים האחרונות באופן מרשים ביותר ומעודד ביותר ועל כך אני רוצה להודות למשטרת ישראל.

אני רוצה לומר מילה לאוכלוסייה הבדואית שנציגיה אני מקווה נמצאים כאן. שמעתי משרת החוץ שהיא ביקרה היום ברהט וראש עיריית רהט הוא אחד מהמנהיגים החשובים בדרום הארץ, אנחנו מכבדים אותו ומעריכים אותו. רבותיי, אני רוצה להזכיר למי שרואה או יכול היה לראות כמוני היום את רהט מהאוויר, כשהגעתי לאזור הזה בהליקופטר יכולתי לראות את כל הפיתוח של התשתיות שכבר מסתיים כדי לאפשר תוספת של 2200 יחידות דיור ברהט, שאושרו על ידי הקצאת קרקע של מינהל מקרקעי ישראל ועל ידי פיתוח שנעשה באמצעות תקציבים של ממשלת ישראל ומשרד השיכון והבינוי כדי לאפשר לתושבי הדרום הבדואים אזורי מגורים באיכות חיים גבוהה, בתחומים שהם חלק בלתי נפרד ממקום מושבם של הבדואים בדרום הארץ. זה חלק מהמאמץ שאנחנו עושים, אבל אנחנו מקדישים לפיתרון הבעיות של האוכלוסייה הבדואית יותר מזה, כפי שאתם יודעים היטב, אנחנו הקמנו וועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג, להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב, וגם לעסוק בנושא הפיצויים בהסדרים להקצאת קרקע חלופית, באכיפה ובלוח זמנים לביצוע ההסדרים, ואני מצפה שהוועדה הזאת תגיש את מסקנותיה בקרוב. זה לא דבר פשוט. אנחנו איננו מוכנים לקבל את תפיסת הקרקעות הבלתי חוקית, אבל אנחנו לא ניתן יד להוצאתם של הבדואים ללא הסדר כזה שיכבד את צורכיהם, שידאג לאיכות חייהם ושיאפשר להם לגור באזורים שהם יתוחמו למגורים לאוכלוסיות הללו בהתאם לצרכים שלהם תוך כדי אכיפת החוק, שמירת החוק ומניעת תפיסת שטחים בצורה בלתי חוקית. נוסף לזה אנחנו גם עושים מאמץ, משרד התמ"ת בשעתו, או אם אתם מרשים לי להגיד בשעתי, עזר יחד עם המכון הטכנולוגי, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, לפתוח מסלולי הכשרה להנדסאים מקרב האוכלוסייה הבדואית. אנחנו חושבים שהאוכלוסייה הבדואית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ומדרום הארץ. אנחנו רוצים שהאוכלוסייה הבדואית תקיים אורח חיים שעולה בקנה אחד גם עם ההזדמנויות וגם עם האפשרויות שהתקופה המודרנית יכולה להציע. אין שום הצדקה בעולם שאנשים ימשיכו לגור בתנאים בלתי הולמים וימשיכו לעסוק בעיסוקים שלא עולים בקנה אחד עם האפשרויות וההזדמנויות שחברה מודרנית, מתפתחת, אורבנית של המאה ה-21 יכולה להציע, ואנחנו יכולים לעזור לבדואים ולאפשר להם מסלולי התקדמות בתחום הזה ואנחנו נעשה את זה.

אין ספק שכחלק מהמאמץ שאנחנו עושים לביטחון הדרום, כפי שאתם יודעים, זה גם השקעה עצומה במיגון, מיגון בתי הספר. אנחנו בונים בעוטף עזה 14 בתי ספר חדשים שהם יהיו מבתי הספר המתקדמים ביותר, המוגנים ביותר, המודרניים ביותר והבניינים החכמים ביותר שנבנו באיזשהו מוסד חינוך באיזשהו מקום, לא רק בארץ אלא גם בעולם. זה חלק ממאמץ שאנחנו עושים גם במיגון בפרמטר של כ-5 ק"מ מאזור הגבול בשלב הראשון, יחד עם מתן הפיתרונות הללו שהם לפי דעתי פיתרונות חסרי תקדים בהיקף שלהם ובהשקעה שלהם. מדינת ישראל השקיעה באזור הזה מיליארדים של שקלים בשנים האחרונות כחלק מההתייחסות הבלתי נמנעת למצוקה האמיתית שממנה סבלו תושבי דרום הארץ, בעיקר אלה שגרים באזורים של עוטף עזה. גם אם אני לא רוצה ולא יכול ולא מוכן ברגע זה לעשות חשבון מדויק של ה-1.7 מיליארד שקל לשנה שהם פרוסים ל-10 שנים, ל-17 מיליארד שקל, נדמה לי שתושבי הנגב ותושבי דרום הארץ מתחילים להרגיש שאנחנו מביטים אליכם לא בסיסמאות אלא במעשים, לא בדיבורים אלא בהקצאת משאבים אמיתית שמיועדת לתת מענה אמיתי לבעיות שאתם צריכים להתמודד איתן.

אני רוצה לציין משהו שבעיני הוא אולי הדבר העיקרי. לפני שבוע באו אלי נציגים של ראשי רשויות מהנגב בראשותו של באמת, ידיד נפשי הייתי אומר, יו"ר מועצת המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן, יחד עם שי חרמש שהיה שם ויחד עם ראשי מועצות אחרות, שבאו לדבר איתי על פיתוח הנגב. הגיעו לשם גם נציגים של עמותת "אור" ושל קבוצות אחרות של צעירים שרוצים להתיישב בנגב. אני אגיד לכם משהו, אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה עכשיו, זה לא הזמן, זה לא המקום, זה גם לא הנושא, אבל כשראיתי את הברק בעיניים של החברה הצעירים האלה זה הזכיר לי ברק של צעירים אחרים שראיתי לפני 30 ו-35 שנה. אני לא רוצה לעסוק בהשוואות, אני רק אומר כשראיתי את הברק בעיניים שלהם כשהם מדברים על התיישבות בנגב, ושהם מדברים על התנחלות בנגב, ושהם מדברים על בניין של בית בנגב אצל הצעירים האלה, ראיתי את הברק בעיניים. אני רוצה לומר לכם, יש לנו נוער נפלא שרוצה לבנות את הארץ והתפקיד שלנו הוא לייצר עבורם את האמצעים כדי שהם יוכלו להתיישב בנגב ובערבה. הייתי בביקור בערבה, ראיתי את ישובי הערבה, ראיתי את החקלאות שמפותחת בערבה, ראיתי איך 3000 אנשים עושים ייצור של למעלה ממיליארד שקל בשנה רק ממוצרי חקלאות שהם מהמשובחים ביותר, מהיקרים ביותר, מהמניבים ביותר ומהמושכים ביותר בעולם כולו. הייתי גאה ביישובים האלה.

אני אומר לכם רבותיי יש לנו מה לעשות, יש לנו סיכויים, יש לנו הזדמנויות, אנחנו יכולים לכוון את האנרגיות הלאומיות שלנו באופן שיחזק את מדינת ישראל, יסייע לבנות אותה, לבסס אותה ולקדם אותה מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. מה שהיה פעם פריפריה יהפוך להיות מרכז הארץ, ואנחנו צריכים להשקיע את המשאבים שלנו בבניית היכולת הזאת להפוך את הפריפריה למרכז של איכות חיים, של התפתחות, של שגשוג, של קדמה ושל תקווה למדינת ישראל כולה. אני מבטיח לכם שאני אבוא גם בשנה הבאה, אני אבוא שנה הבאה לא כדי להבטיח מה אני אעשה שנה לאחר מכן, אלא כדי לספר לכם מה ביצענו בשנה הזאת שעומדת לפנינו.

תודה רבה לכם.