|
גברתי יושבת-ראש הכנסת, כבוד נשיא מדינת ישראל, כבוד נשיא הרפובליקה החמישית של צרפת והגברת סרקוזי, כבוד שרי ממשלת צרפת, כבוד שגריר צרפת בישראל וחברי פמליית הנשיא, גברתי נשיאת ביהמ"ש העליון, שרי ממשלת ישראל, כבוד יושב-ראש האופוזיציה, חברי הכנסת, אורחות ואורחים נכבדים שממלאים את ההיכל הזה היום באופן מיוחד בוודאי לכבודו של האורח המיוחד והנכבד שהגיע אלינו לכבד את כנסת ישראל,
מדינת ישראל מתכבדת לארח אותך, אדוני הנשיא, כראשה של אומה גדולה עתירת תרבות, יצירה, ומורשת רבת-השראה, וכידיד נאמן ותומך עקבי ותקיף בזכותה של ישראל לביטחון ובמאמציה להשיג שלום. כנסת ישראל גאה בנוכחותך כאן ומקדמת אותך (ואת רעייתך) ואת פמלייתך בברכה חמה ונלהבת.
אין זה, ביקורך הראשון בארצנו, אך בכל פגישה אתך ובכל ביקור – שלך בירושלים, או בביקורים שהזדמן לי לקיים בפריז ולהיפגש איתך – נוצקו נדבכים נוספים לחיזוק אדני הידידות האמיצה בין עמינו ומדינותינו.
לבואך אלינו, כאשר אנחנו מציינים שישים שנה למדינת ישראל, מתלווה הפעם משמעות מיוחדת. אינני יכול לשכוח את הדברים המרגשים שהשמעת בעבר על כך שמדינת ישראל היא בבחינת נס. רשמיך מביקורך ב"יד ושם", והדברים האישיים שהבעת באיגרת לטקס ההנצחה לזכרה של קהילת יהודי סלוניקי שהושמדה בשואה, אף הם נגעו מאד לליבנו.
אנחנו מוקירים את הכרזתך שביטחונה של ישראל איננו נתון כלל למשא ומתן, ואת עמדתך האיתנה והנחרצת לנוכח סכנת התחמשותה בנשק גרעיני של אירן, שנשיאה מאיים בריש גלי למחוק את ישראל מן המפה.
אדוני הנשיא,
הקמתה וקיומה של מדינת ישראל הם אכן בגדר נס, אבל אין זה נס שהושג כבמטה-קסם אלא במאמץ עילאי, בעמל ובמאבק רצוף-קורבנות – בדם, יזע ודמעות. ועדיין תקומת ישראל היא פלא ייחודי שאין לו אח ורע בתולדות האומות. תפילה, תוחלת וחזון דורות של עם רדוף ומושפל, הלום-שואה, היו למציאות. עצם העובדה שאנחנו יושבים פה היום, בבית הנבחרים של הדמוקרטיה הישראלית הריבונית, בירושלים בירת-הנצח שלנו, אלף-תשע-מאות-שלושים-ושמונה שנה אחרי חורבן בית-מקדשנו; עצם העובדה שאנחנו דוברים בשפה עתיקה שקמה לתחיה, שפת המקור של התנ"ך, אותה שפה שבה השמיעו נביאי ישראל בעיר הזאת את בשורת האמונה, הצדק והשלום אל העולם כולו; עצם העובדה שבני העם היהודי התקבצו לכאן מכל פינות תבל, ממאה ויותר ארצות, וכוננו חברה רב-תרבותית יצירתית ותוססת, ואומה עצמאית וחזקה, משגשגת ומתקדמת; עצם העובדה שעם מפוזר וחסר-אונים נטל את גורלו בידיו ולמד כיצד להגן על עצמו; – כל הדברים הללו ועוד ועוד הם, אכן, מה שהגדרת, אדוני הנשיא, בבחינת נס.
היה זה מנהיגה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, אשר אמר שמי שאיננו מאמין בניסים במזרח התיכון איננו ריאליסט. המציאות של מאה ועשר שנות ציונות ושל שישים שנות המדינה מוכיחות שיש כנראה אמת בפרדוקס הזה.
מכובדי, יחסי צרפת – ישראל ידעו בששת העשורים שחלפו, כפי שטרחה לציין בצדק יושבת ראש הכנסת שלנו בדבריה בראשית הישיבה, עליות ומורדות. בשנות החמישים, כאשר ישראל הצעירה עמדה מול גלי טרור ואיומי השמדה, וכאשר אויביה צוידו בנשק רב ומשוכלל מברית המועצות דאז, הייתה צרפת בין הבודדות שהתייצבו לצידה של ישראל וסיפקה לה נשק מגן.
לאורך השנים גם אם היו מחלוקות ומשברים חולפים, הרי שתשתית הידידות שבין שני העמים מעולם לא נסדקה. תחת הנהגתך חוזרת הידידות הזאת לפרוח וללבלב, תוך חישול נוסף של הקשרים והאינטרסים ההדדיים, ותוך חיזוק מעמדה של צרפת ותרומתה לקידום השלום והיציבות באזורנו. אין כיום שום מחסומים לפיתוח נוסף של יחסינו הבילטראליים, ובכך, כבוד הנשיא, אינני מנסה חס וחלילה לטשטש גם את חילוקי הדעות שישנם ועוד יהיו בינינו בכמה נושאים, ועל חלק מהם כבר הספקנו לעמוד בשיחות שקיימנו בינינו. לא תמיד בכל דבר, בכל פרט אנחנו רואים בדיוק אותו דבר, אבל גדולתך וגדולת עמדתך כלפי מדינת ישראל מתמצת בכך שגם כאשר יש פערים בנושאים כאלה ואחרים, בנושאים היסודיים, המהותיים, החשובים, החיוניים שבהם ייקבע גורלה של מדינת ישראל אתה מתייצב זקוף, איתן, חזק, ידידותי וללא פשרות לצדה של מדינת ישראל. כל הכבוד לך.
קשרי צרפת וישראל בתחומים המדיניים, התרבותיים, המדעיים, הכלכליים והביטחוניים מתרחבים ומתהדקים. עמה ומנהיגיה של צרפת גינו בתקיפות ופעלו לשרש תופעות אנטישמיות בחברה הצרפתית. אתה, אדוני, הגדלת לעשות, ועל מאבקך באנטישמיות אף זכית בפרס הסובלנות היוקרתי של מכון שמעון ויזנטל.
עם ישראל, והקהילה היהודית הגדולה בצרפת, רוחשים לך על כך הערכה עמוקה. רק אתמול ארע אירוע נוסף של פגיעה בנער יהודי בן 16 על רקע אנטישמי, ובהכירי אותך ובהכירי את התקיפות חסרת הפשרות של עמדתך בנושא הזה, אני יודע שאתה תדע לתת הנחיות מתאימות לגורמים שעוסקים בכך כדי להגיב במלוא התקיפות ובמלוא החדות כנגד התופעה הזאת כדי לשרש אותה לחלוטין באופן יסודי מנוף החיים הציבוריים של המדינה הגדולה שלך.
שיתוף פעולה תרבותי הוא לעיתים ראי לעומק היחסים בין מדינות. אני גאה בכך שמערכת היחסים התרבותית בין ישראל לצרפת הגיעה בשנים האחרונות לשיאים חדשים.
יוצרים צרפתיים וישראלים משתפים פעולה יחדיו בתחומי המוסיקה, הספרות והקולנוע. פסטיבלים הנושאים את דגלי שתי המדינות מארחים ומתארחים במדינתנו ובצרפת. אני מאמין שבדרך זו אנו מוסיפים רובד ליחסי שתי המדינות ומעמיקים את הקשר בין עם ישראל לעם הצרפתי.
לאחרונה הונחו היסודות לקרן צרפת – ישראל, והיא כבר החלה בפעילות ענפה לחזק את הידידות ואת ההבנה בין עמינו, להבליט את המשותף, לשפר את הדימוי ההדדי, לבנות גשרים חדשים ולאתר אפיקים נוספים לקידום הקשרים בין שתי המדינות.
בימים אלה, כפי שתוכל לראות, מוצגת כאן במשכן הכנסת תערוכת צילומים שהפיקה הקרן, תערוכה שכל תמונה בה מתעדת ומעידה יותר מאלף מילים על עושרם, עומקם ומורכבותם של יחסי צרפת וישראל לאורך השנים. והיד עוד נטויה.
חברי הכנסת, בחודש הקרוב תחל צרפת את כהונתה התורנית כנשיאת האיחוד האירופי. בטוחני שזו תהיה הזדמנות מצוינת להוביל את יחסי ישראל והאיחוד האירופי לשדרוג היחסים ביניהם, ולהצעיד את האיחוד, תחת הנהגתך, לעמדה מלוכדת ובלתי מתפשרת: נגד ארגוני הטרור והמדינות תומכות הטרור, נגד איום הגרעין האירני, ובעד עידוד הגורמים המתונים בעולם הערבי וקידום השלום הכולל במזרח התיכון;
אדוני הנשיא ניקולא סרקוזי, אתה, רעייתך, ופמלייתך הנכבדה, אורחינו היקרים ביותר. על מנהיגותך, אומץ ליבך ועמדותיך העקרוניות, על ידידותך ורגשותיך כלפי ישראל, ועל כל מה שאתה מייצג בערכיה ודגלה של צרפת – אני מצדיע לך בשמו של עם ישראל ובשמה של מדינת ישראל המייחלת ושואפת לעוד נס אחד - נס השלום והביטחון, ומאמינה כי בוא יבוא.
ברוך אתה בישראל!
|