שמעון פרס (מקודם פרסקי) נולד ב- כ' באב תרפ"ג, 2 באוגוסט 1923 בעיירה וישנבה בפולין.

בשנת 1934 עלה ארצה עם משפחתו, והתחנך בבית ספר "גאולה" בתל אביב ובבית הספר החקלאי בבן שמן. לאחר מספר שנים בקיבוצים גבע ואלומות, נבחר פרס ב-1943 למזכיר תנועת "הנוער העובד והלומד".
ב-1947 גויס שמעון פרס לשורות ההגנה ובמסגרתה עסק בתחומי כוח האדם ורכישת נשק. הוא המשיך לעסוק בתחומים אלו גם במשרד הביטחון במהלך התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות. ב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, שטיפלה ברכישת נשק. בשנת 1952 שב פרס לארץ, החל לעבוד במשרד הביטחון כסגן המנהל הכללי, ובשנת 1953 מונה לתפקיד המנהל הכללי של המשרד. בתפקיד זה ביסס קשרים הדוקים עם צרפת וקידם את התפתחותה של התעשייה האווירית הישראלית.
ב-1959 נבחר לכנסת, ומאז ועד היום הוא חבר כנסת. בשנים 1959 1965 שירת כסגן שר הביטחון.
ב-1965, יחד עם דוד בן גוריון, פרש שמעון פרס ממפא"י, והפך למזכיר הכללי של רפ"י (רשימת פועלי ישראל). ב-1968 פעל רבות להחזרת רפ"י למפא"י, ולהקמתה של מפלגת העבודה הישראלית.

ב-1969 מונה לשר הקליטה, וקיבל גם אחריות להתפתחותם הכלכלית של אזורי יהודה ושומרון.
ב-1970 מונה לשר התחבורה והתקשורת. ב-1974, לאחר תקופה מסוימת בתפקיד שר ההסברה, מונה פרס לשר הביטחון בממשלתו של יצחק רבין. בתפקיד זה היה עליו לפקח על היערכותו מחדש של צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר התפטרותו של יצחק רבין באפריל 1977, זכה שמעון פרס במנהיגות המפלגה.
פרס עמד בראש רשימת המערך בבחירות לכנסת
התשיעית ב-1977, והנהיג את המערך באופוזיציה עד 1984. במהלך תקופה זו השקיע מאמצים רבים בשיקום מפלגת העבודה הישראלית. ב-1978 נבחר פרס לסגן-נשיא האינטרנציונאל הסוציאליסטי, ארגון בו מילא תפקיד פעיל במהלך שנותיו באופוזיציה. עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, בספטמבר 1984, היה פרס לראש הממשלה למשך שנתיים. בשנים אלו פעל לשיפור יחסי ישראל ומצרים. בין השנים 1988-1986, שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלת יצחק שמיר. לאחר הבחירות שנערכו בשנת 1988, הוקמה שוב ממשלת אחדות, ועד לפירוקה ב-1990, שימש סגן ראש הממשלה ושר האוצר.

ביולי 1992, לאחר הקמתה של ממשלה העבודה בראשותו של יצחק רבין, מונה פרס לשר החוץ. בתפקיד שר החוץ הוביל את "תהליך השלום שהביא לחתימה ב-13 בספטמבר 1993 עם הנהגת אש"פ בראשות עראפאת על "הצהרת העקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי" שנועדה להביא לסיום הסכסוך בין שני העמים ("הסכם אוסלו").על מאמציו ופעילותו לקידום השלום קיבל שמעון פרס ב-1994 את פרס נובל לשלום, יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין, ויושב ראש הרשות הפלשתינאית, יאסר ערפאת. במהלך אותה שנה פעל לקידום המגעים בין ישראל וירדן, וב-26 באוקטובר 1994, חתמו יצחק רבין והמלך חוסיין על הסכם שלום בין שתי המדינות.

ב-5 בנובמבר 1995, לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, הפך פרס לראש ממשלת ישראל. בתפקיד זה שימש עד לבחירות לכנסת ב-1996בהן נוצח על ידי בנימין נתניהו.
בממשלה ה-28 שר לשיתוף פעולה אזורי , בממשלה ה- 29 עד 02.11.2002 סגן ראש הממשלה ושר החוץ , בממשלה ה- 30 מ – 10.1.2005  כיהן כמשנה לראש הממשלה.
 
שמעון פרס נשוי לסוניה, אב לבת, צביה, ולשני בנים, יוני וחמי.