א. סקירת ראש השב"כ
ב. החלטה בדבר מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות
ג. אישור החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק בנוגע לטיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה
ד. חוק תכנון משק החלב


א. ראש השב"כ מסר לממשלה סקירה בענייני ביטחון שוטפים. בזיקה לסקירתו של ראש השב"כ אמר ראש הממשלה: "אני רוצה לשבח את ראש השב"כ ולוחמיו על הפעילות המוצלחת בחברון בסוף השבוע. לא ניכנס כאן לפרטים, זו פעולה מוצלחת מאוד"
ראש הממשלה ביקש להעביר בשמה של הממשלה תודות לאנשי השב"כ, וכן תודה לאנשי משטרת ישראל – היחידות המיוחדות שלה וללוחמי צה"ל אשר סייעו בפעילות האמורה.
 
ב. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, בחברות בת ממשלתיות ובחברות מעורבות. הממשלה החליטה:-

1. תנאי כשירות והתאמה של דירקטורים -  איש ציבור המועמד לתפקיד דירקטור בחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת ("החברות") אשר מתמנה בהתאם לדרישת הכשירות בדבר השכלה המנויה בסעיף 16א(1) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 ("החוק"), יתמנה לתפקיד רק אם בנוסף הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות, באחד או יותר מאלה: בתחום השכלתו, בתחום הניהול או בניסיון בתחום עיסוקה העיקרי של החברה.

 האמור בסעיף זה יחול גם על עובד מדינה, המועמד לכהונה בחברות שדרגת סיווגן היא  7 ומעלה.

2. אפיון הגרעין הניהולי בחברות – מנהל רשות החברות הממשלתיות רשאי לקבוע בהתייעצות עם השר לגבי דירקטורים שאינם עובדי מדינה, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת למנהל רשות החברות לפי סעיף 53(ב) לחוק ,תנאי התאמה שעניינם מומחיות וכשירות מקצועית, בהתחשב, בין היתר, בתחומי העיסוק של החברה, היקף פעילותה והרכב הדירקטוריון שלה, שיחולו על עד 1/3 ממספר הדירקטורים המירבי בחברה.  
הוראה זו תחול על חברות שדרגת סיווגן היא  7 ומעלה.
תנאי ההתאמה האמורים יחייבו את השרים בבואם למנות דירקטורים.

3.  סמכות הייעוץ של הוועדה לבדיקת מינויים עשתה הוועדה לבדיקת מינויים ("הוועדה") שימוש בסמכות הייעוץ הנתונה לה לפי סעיף 18ב(ג)(3), והעבירה עמדתה המנומקת בכתב לשרים, ליועצים המשפטיים הנוגעים בדבר וליועץ המשפטי לממשלה, יפעלו השרים בהתחשב בהמלצת הוועדה. במקרה שעמדת הוועדה אינה מקובלת על מי מהשרים, והם יחליטו שהמועמד מתאים לכהן בתפקיד לו הוא מיועד, יעבירו עמדתם המנומקת, שתגובש לאחר התייעצות עם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בכתב לוועדה.

 
4. תחולה על תאגידים ציבוריים
א. הוראת סעיף 1 תחול בשינויים המחויבים על תאגידים ציבוריים.
הוועדה, ביחד עם הוועדה לסיווג תאגידים ציבוריים שליד הממונה על השכר במשרד האוצר, תחליט על אילו תאגידים תחול הוראת סעיף 1, ביחס למינוי עובדי מדינה לתאגידים ציבוריים.
ב. הוראת סעיף 3 תחול בשינויים המחוייבים על תאגידים ציבוריים.

5. תחולה על גופים אחרים המנויים בתוספת לחוק
א. הוראת סעיף 1 תחול בשינויים המחוייבים על גופים אחרים שהוקמו בחיקוק המנויים בתוספת לחוק, אלא אם הוועדה לבדיקת מינויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, תחליט שאין מקום להחלתו על גוף מסוים, לרבות מנימוקים הנוגעים להיקף ומאפייני פעילותו.
ב. הוראת סעיף 3 תחול בשינויים המחוייבים על גופים אחרים שהוקמו בחיקוק המנויים בתוספת לחוק.

6. הוראת מעבר - ההחלטה תחול על מועמדים שהוצעו על ידי השרים 90 ימים לאחר מועד קבלת החלטה זו. עד מועד זה הוועדה תפעל ברוח ההחלטה ככל שניתן.

בשנים האחרונות עלה הצורך לבחון מחדש שורה של סוגיות הנוגעות לדרכי מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, תנאי כשירותם והתאמתם. הוחלט בשלב ראשון, לפעול בדרך של החלטת ממשלה אשר תקבע תנאים נוספים מעבר לתנאי הסף הקבועים בחוק, במטרה להעלות את כשירותם המקצועית של דירקטורים והתאמתם לכהונה. החלטה זו מהווה שלב ראשון בטיפול בנושא המינויים בידי שר האוצר.

ג. הממשלה החליטה לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מספר חק/2240, מיום 20 ביולי 2008, שאישרה את טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח-2008. כן החליטה הממשלה לבקש לפי סעיף 113(ג) בתקנון הכנסת, מוועדת הכנסת כי תחליט להקדים את הדיון בהצעת החוק.

ביום 23 בינואר 2008 נתקבל בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 (להלן – תיקון מס' 3), אשר כולל גם שורה של תיקוני חקיקה עקיפים, וביניהם: תיקון לפקודת מס הכנסה ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

בתיקון מס' 3 נקבע כי יהיו שני סוגים של קופות גמל לקצבה: קופת גמל לקצבה אשר משלמת ישירות קצבה לזכאים, בהתאם לתקנונה (להלן – קופת גמל משלמת לקצבה), וקופת גמל לקצבה אשר לא ניתן יהיה למשוך ממנה ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה (להלן – קופת גמל לא משלמת לקצבה).

עוד נקבע בתיקון האמור כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, לא יתן אישור קופת גמל לקרן או לתכנית ביטוח כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל אישית לפיצויים, החל משנת 2008 ואילך, אלא לכספים שהופקדו לקופות האמורות בשל שנות המס שלפני 2008.

ביום 20 ביולי 2008 התקבלה החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מס' חק/2061, במסגרתה אושרה טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח-2008. בהצעת החוק מוצעים מספר תיקונים משלימים לתיקון מס' 3, וביניהם: מוצע לאפשר משיכה במישרין מקופת גמל לא משלמת לקצבה בשל מצב כלכלי או בריאותי של העמית או של בן זוגו, וכן במקרה שבו סך הכספים שצבר העמית בחשבונותיו בקופה, בקופת גמל לא משלמת אחרת או בקופת גמל משלמת שאינה קרן ותיקה, אינו עולה על 40,000 ש"ח.

עוד מוצע לקבוע בדומה לכללים שנקבעו בפקודה לגבי הפקדות למרכיב הפיצויים לפני 2008, כי עובד שפרש ממקום עבודתו רשאי שלא לקבל את מענק הפרישה שניתן לו (בכלל זה פיצויי פיטורים וכל סכום אחר ששולם לו בעת הפרישה), אלא להותיר את הכספים בקופת גמל לקצבה במרכיב הפיצויים או להפקיד כספים שקיבל כחלק מהמענק האמור (ולא היו מופקדים קודם לכן בקופת גמל לקצבה) בקופת גמל לקצבה בכפוף לתקרת הפקדה, כך שהוא לא יתחייב במס בעת הפרישה ומועד החיוב במס נדחה לעת בה יבקש לשחרר את הכספים מהקופה.

ד. עוד החליטה הממשלה לאשר עקרונית, בכפוף להסכמה בין משרדי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר את טיוטת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008 המצורפת בזה, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת, ולבקש בהתאם לסעיף 113 (ג) לתקנון הכנסת, מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

 הממשלה רשמה לפניה את הודעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר כי באין הסכמה כאמור, ימשוך  את הצעת החוק מסדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק.

 במסגרת הדיון על הצעת החוק הנ"ל, אמר ראש הממשלה כי "ממשלת ישראל משלימה בשקט אבל בבטחה וללא זעזועים רפורמה גדולה מאוד בחקלאות הישראלית שכוללת את כל מרכיבי החקלאות, הבאים: –

1. הסכם המים – עם החקלאים שאיפשר  הקמת רשות מים עצמאית;

2. הקמת מועצה ציבורית רגולטורית שחולשת על תחומי הירקות והפירות;

3. הסכם חדש לשרות ההדרכה והמקצוע המסדיר שילוב של הדרכה ציבורית   והדרכה פרטית ומסדיר את פעילותם של 150 מדריכים בשירות הציבורי;

4. הקמת ועדת החקירה לשירותים הוטרינריים שעם הגשת מסקנותיה וישומן תחזיר את ישראל לעמוד בחזית המובילה של השירותים הוטרינריים בעולם;

5. בעוד מס' שבועות תדון ועדת השרים להתיישבות כפרית וחקלאית בראשות ראש הממשלה בהקמת ועדה ממשלתית להנחת התשתית למדיניות פיתוח הכפר – שתיקח בחשבון את השינויים שהיו בקיבוץ ובמושב ובמעבר מחקלאות לתעסוקות אחרות בהתיישבות;

6. רפורמה גדולה בענפי הלול בהיקף של מיליארד ₪;  

7. טיוטת חוק החלב מטרתה להסדיר חוקית את הענף המוביל בעולם ובחקלאות הישראלית, חוק שעדיין נישען על צווים לשעת חירום – זו הפעם הראשונה שממשלה בישראל מחליטה לחוקק חוק חלב ולהסדיר בתוכו את היצרנים – הצרכנים – והמחלבות"

ענף החלב הוא ענף חקלאי רב חשיבות. היקף היצור השנתי של החלב הגולמי בישראל בשנת 2007  היה כ-1,185 מליון ליטרים של חלב, בערך כספי של כ- 2.4 מיליארד ₪ (בשער המשק). עקב מאפייניו הייחודיים של הענף, זהו אחד משני הענפים החקלאיים היחידים שנותרו כענפים מתוכננים על כלל היבטיהם: יצור על-פי מכסות, פיקוח על מחירים וכיו"ב. זאת, בין היתר, מהסיבות הבאות: חלב גולמי הוא מוצר בסיס מתכלה המתקלקל במהירות ושיווקו מחייב עיבוד תעשייתי ופיסטור; ייצור חלב הינו תהליך עתיר הון וטכנולוגיה הן במשק החקלאי והן במחלבות, ושמירה על כושר הייצור מחייבת תכנון לטווח ארוך; קיימת תנודתיות בייצור החלב בין עונות השנה, באופן הגורם לעודפי ייצור בחורף ועודפי ביקוש בקיץ וכן תנודתיות על בסיס שבועי עקב דרישות הכשרות; על מנת לשמר את עודפי החלב יש לעבדו לאבקת חלב וחמאה בתהליך יקר; מציאת שימושים לעודפי הייצור הכרחית לוויסות הכמויות והמחירים בענף תוך הבטחת אספקה שוטפת של מוצרי חלב לצרכנים.

על-אף היותו של ענף החלב ענף מתוכנן על כלל היבטיו, התשתית החוקית לכך הינה חסרה ביותר: התכנון בענף החלב מבוצע ע"י מנהל המכסות מכח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ"ז-1967 (להלן- צו החלב), שהינה כידוע חקיקת חירום שדינה להתבטל, ועל בסיס חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ב – 1992, הקובע למעשה הוראה אחת בלבד בנוגע לקביעת מכסה ארצית על-ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר.

 מנהל המכסות, הפועל כאמור על בסיס חקיקת שעת חירום, מבצע את עבודתו תוך הישענות על תשתית המידע וכח האדם של  מועצת החלב, אשר פעילותה נעדרת אף היא בסיס מסודר בדין. מועצת החלב מחלקת את מכסות הייצור, מווסתת את עודפי החלב העונתיים והשנתיים באמצעות קביעת מחירים דיפרנציאליים ליצרנים וקובעת את מנגנוני שיווקם בארץ ובחו"ל. מועצת החלב הוקמה בשנת 1956 ואוגדה בשנת 1966 כחברה, על פי החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה, על מנת לבצע את מדיניותה של הממשלה בתחום החלב, אך לא הפכה לתאגיד על-פי חוק. 

"מחיר המטרה", המשמש כלי רב חשיבות בהסדרת התכנון בענף החלב, הוא המחיר אשר המחלבות משלמות ליצרנים עבור ליטר חלב ואשר נקבע על בסיס עלויות הייצור לפי סקר רווחיות דו-שנתי המתבצע אצל מדגם מיצג של יצרנים. קביעת מחיר המטרה והחובה לרכוש את החלב הגולמי במחיר שאינו נמוך ממנו אינם מוסדרים בחקיקה, ומבוססים על הסכמות ארוכות שנים בין הגורמים השונים בענף.

המתואר לעיל יוצר מצב אנומלי: ענף החלב, שהוא מן הענפים החקלאיים המורכבים ועתירי ההון ביותר, המתוכנן על כלל היבטיו, נעדר כמעט לחלוטין בסיס חוקי מסודר. משטר המכסות מעוגן כאמור בחקיקת חירום שדינה להתבטל. היבטים נרחבים של התכנון בענף, ובכלל זה דמי השירות הנגבים על ידי המועצה וקביעת מחיר המטרה אינם מעוגנים כלל בחוק. ליקויים אלה מעוררים קשיים מתמידים המסכנים את היציבות בענף ואת משטר התכנון ההכרחי לקיומו.

נוכח האמור לעיל הכין משרד החקלאות ופיתוח הכפר את הצעת החוק שבנדון, שנועדה לתת בסיס מסודר ומלא להיבטי התכנון של ענף החלב. בין השאר מעגנת הצעת החוק את מעמדה של מועצת החלב ומסדירה גם היבטים של פיקוח ובקרה על פעילותה.