‏א. דברי ראש הממשלה בפתח הישיבה
ב. תוכנית תמ"ר - העצמת תשתיות מורשת לאומית
ג. סקירת השר לפיתוח הנגב והגליל
ד. מיזם התחדשות הספרייה הלאומית של ישראל
ה. דיווח שר המדע והטכנולוגיה אודות מכון מיג"ל
ו. עידוד המחקר והפיתוח החקלאי במסגרת מרכזי מו"פ יישומי-אזורי

א. היום קיימה הממשלה את ישיבתה בתל-חי.
בפתח ה ישיבה ראש הממשלה אמר:

"הקיום שלנו כאן במדינתנו תלוי לא רק בעוצמתו של צה"ל ובכוחנו הכלכלי והטכנולוגי, הוא מעוגן, בראש ובראשונה, במטען הידע והרגש הלאומי שלנו, שאנחנו מנחילים לצעירינו ולדורות הבאים; הוא תלוי בגיבורי תרבות, בסמלים הלאומיים, הוא תלוי ביכולת שלנו להכיר ולהסביר את צידקת הדרך, להמחיש את הזיקה שלנו לארץ - קודם כל כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים.

לכן, אני מתכבד לפתוח היום את ישיבת הממשלה בתל-חי, בשבוע שבו מלאו 90 שנה לקרב הגבורה בו נפלו יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו, פה במקום הזה.

אנחנו עומדים לדון היום ולאשר תכנית מקיפה, הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם, להעצמת תשתיות המורשת במדינת ישראל. אנחנו נעשה ארבעה דברים: אנחנו נשקם אתרים ארכיאולוגיים; אנחנו נשקם ונאיר אתרים מתולדות הציונות; אנחנו נבנה ונעשיר ארכיונים ומוזיאונים - סה"כ כ-150 אתרים.

אנחנו עומדים להשקיע, בסיוע של 16 משרדי ממשלה, 400 מיליון ₪.

אנחנו הולכים לעשות את זה באופן כזה שניצור שני שבילים - שביל היסטורי של אותם אתרים ארכיאולוגיים מתקופת התנ"ך, מתקופת בית שני ומתקופות אחרות בתולדות ארץ ישראל; ושביל החוויה הישראלית, שיחבר בין האתרים המרכזיים שמסמנים ומספרים את תולדות שיבת העם לארצו.

אנחנו נמצאים בתל-חי. רבים מכם נמצאים בתל אביב. נוער רב נמצא בתל אביב, הוא מכיר היטב את שדרות רוטשילד, הוא נהנה ממיצגי רחוב, מפסטיבלים, מ"לילה לבן", הוא נהנה מפאבים, הוא נהנה מבתי קפה, או נהנה מכל מיני אוצרות תרבות עכשווית שישנם, וטוב שכך, טוב שהעיר היא פתוחה לעולם, וטוב שהעיר תוססת ונעה קדימה, אבל בשדרות רוטשילד 16 ישנו אולם, אולם קטן. באולם הזה הוכרזה מדינת ישראל. שם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, הכריז על מדינת ישראל. האולם הזה מתקלף, האולם הזה מתכלה, אינני אומר שהוא מט לנפול, אבל מבחינת הרבים, הצעירים והאחרים ששוטפים את הרחוב, את שדרות רוטשילד, הם לא מכירים אותו, הם לא מבקרים שם בכלל.

ובכן, אנחנו הולכים לשקם את אולם העצמאות, את היכל העצמאות. משם, ועד תל-חי, צפונה ודרומה, אנחנו הולכים להעשיר את מדינת ישראל, את מורשת ישראל ואת משפחות ישראל, שיכולים לצאת בשביל ההיסטורי, בשביל החוויה הישראלית ולהכיר ולחזק את הקשר שלהן לארץ הזאת.

אני חושב שזה דבר שהיה נדרש שנים רבות. התחלנו בזה בכהונה הראשונה שלי כראש ממשלה, עם שיקום 50 אתרי מורשת, כולל באתר הזה. השיקום שאתם רואים כאן נעשה כתוצאה מאותה החלטה. אבל אנחנו הולכים להגדיל זאת היום ל-150 אתרים. האתרים הללו כוללים גם ארכיון של הזמר העברי, סרטים ישנים שצריך להציל אותם, שמספרים את תולדות היישוב ותולדות האמנות כאן, כתיבה, צילומים, שלא לדבר על ממצאים רבים אחרים שאנחנו רוצים להציל.

אני חושב שהפרויקט הזה הוא בעל ערך לאומי ראשון במעלה, ולפחות לחלק מהאתרים, שקשורים גם לנכס התרבות העולמית, הוא בעל ערך בינלאומי ראשון במעלה.

אמר כבר המשורר, שהאדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו - אבל הוא חייב להכיר את מולדתו ואת נופיה, נופיה התרבותיים ונופיה ההיסטוריים - זה מה שאנחנו הולכים להנחיל לדור הזה ולדורות הבאים, אני יכול להגיד, לתפארת עם ישראל. "

ב. הממשלה דנה בישיבתה היום, בעניין העצמת תשתיות מורשת לאומית - תכנית מורשת. הממשלה החליטה:-
1. לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.

2. לבצע, במסגרת תוכנית רב שנתית, בת שש שנים, פעולות לשיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית (להלן - תכנית "מורשת").

3. התכנית תפעל לחשיפה, לשימור, לשחזור, לחידוש ולפיתוח נכסי מורשת לאומית מוחשיים ובלתי מוחשיים; לאצירת תכנים בעלי חשיבות היסטורית לאומית והנגשתם לציבור, לרבות באמצעות המרתם לפורמט דיגיטלי; לשמירת המגוון הביולוגי, החי והצומח של ארץ ישראל, לעידוד מעורבות גופים ורשויות העוסקים בנכסי מורשת; להכשרת אנשי מקצוע בתחומי העצמת מורשת; להטמעת תכני מורשת לאומית במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה וכן בקרב חיילי ומפקדי צבא ההגנה לישראל; וכן פעולות נוספות הנדרשות להעצמת תכני המורשת הלאומית בשיח הציבורי במדינת ישראל.

4. עלות ביצוע התכנית (בהבשלה מלאה) למשך שש שנים, ממקורות תקציב המדינה, תעמוד על 399
מיליון ₪.

5. המקורות למימון התוכנית:

א. משרד האוצר יתקצב בתקציב משרד ראש הממשלה את הסכומים המפורטים  בטבלה המצורפת (נספח א' להודעה)  בהיקף כולל של 168 מיליון ש"ח. ככל שמשרד האוצר יעמיד מקורות אחרים שאינן תרומות, בהסכמת משרד ראש הממשלה - יוכלו אלו להחליף מקורותיו.

ב. משרדי  הממשלה המפורטים להלן ישתתפו במימון התכנית כמפורט בטבלה המצורפת: משרד התיירות, משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה,  משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (מתקציב הפיתוח של המשרד), משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הפנים, המשרד לקליטת העלייה, משרד ההסברה והתפוצות, המשרד לשירותי דת, המשרד לענייני גמלאים ומשרד המדע והטכנולוגיה.

ג. לשם ביצוע התכנית באמצעים נוספים יתקיימו שיתופי פעולה עם רשויות סטטוטוריות, 
  רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים חוץ ממשלתיים הנוגעים לדבר. 

ד. עודפים מחויבים יועברו לשנה העוקבת.

6. למנות ועדת שרים להעצמת מורשת לאומית. בראש הוועדה יעמוד ראש הממשלה וממלאת מקומו תהיה שרת התרבות והספורט. חברי הוועדה יהיו השרים במשרדים השותפים למימון התכנית. ועדת השרים תפעל לתיאום מאמץ לאומי כולל לשיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית של מדינת ישראל.

7. ועדת היגוי בין-משרדית לתכנית

א. למנות ועדת היגוי לתכנון התכנית, לקידומה  ולמעקב אחר ביצועה. בראש הוועדה יעמוד נציג ראש הממשלה ויהיו חברים בה נציגי המשרדים הממשלתיים השותפים למימון התכנית, וכן ראש מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה או נציגו. הוועדה תזמין לדיוניה נציגי גופים הנוגעים בדבר ככל שיידרש, ויכול שתפעל באמצעות ועדות משנה מטעמה.

ב. ועדת ההיגוי תמסור לוועדת השרים להעצמת המורשת הלאומית דיווח חצי שנתי בדבר התקדמות ביצוע התכנית.

ג. ועדת ההיגוי תבחן ותאשר את תכנית העבודה השנתית ואת התקציב השנתי שיוגשו על ידי מנהל התוכנית.

ד. ועדת ההיגוי תגבש קריטריונים להכללת נכסי מורשת בתכנית, וזאת בשים לב ל"מתווה הפעולה לשיקום והעצמת המורשת הלאומית", אשר הוכן לבקשת משרד ראש הממשלה בידי צוות מומחים. למען הסר ספק, אין במפורט במתווה לפעולה כאמור משום תכנית מחייבת, וועדת ההיגוי רשאית בכל עת להוסיף או לגרוע מן האמור במתווה.

8. ניהול התכנית

א. מנהל התכנית יפעל בהתאם להנחיות ועדת השרים ולהנחיות ועדת ההיגוי.

ב.  המנהל יגיש לאישור ועדת ההיגוי, בכל שנה, תכנית עבודה ותקציב מפורטים לביצוע התכנית.

ג. משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תקן בכיר לאיוש תפקיד מנהל התכנית. התקן יאויש בתיאום עם נציבות שירות המדינה. עם סיום התכנית יבוטל התקן כאמור.

ד. ליישום התכנית, יקיים המנהל מגעים וייצור שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה ועם גופי שימור ושיקום אתרי ונכסי מורשת מוחשית ובלתי מוחשית, עם רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, רשויות סטטוטוריות וארגונים חוץ ממשלתיים.

ה. המנהלת תבחן את נושאי התחזוקה וההפעלה של התכנית.

9. הסברה, שיווק, מיתוג ושיתוף כלל הציבור בתכנית 

א. המנהל יפעל יחד עם משרד ההסברה והתפוצות, ובתיאום עם מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ועם משרד התיירות -  להסברה, לשיווק ולמיתוג התכנית, בין היתר, בקרב גופים העוסקים בתשתיות ואתרי מורשת ולקהל הרחב בארץ ובעולם.  לשם כך יעשה שימוש נרחב במגוון כלי פרסום, שיווק והסברה.

ב. תקציב ייעודי מתוך תקציבה הכולל של התכנית יוקצה למטרה זו ויאושר על-ידי ועדת ההיגוי.

ג. במסגרת התכנית יינקטו פעולות להקמת מאגר ארצי שיכלול תכנים בעלי ערך היסטורי  לאומי והנגשתם לציבור  באמצעות מרשתת (רשת האינטרנט).

ממשלת ישראל מבקשת להניע מהלך רחב היקף לשיקום, לשימור, לשחזור, ולשדרוג תשתיות המורשת הלאומית הגשמית והבלתי גשמית, ולהבטיח, באמצעות דיגיטליזציה, את שימורם של אוצרותיה לדורות הבאים.

מורשת גשמית מורכבת מארכיאולוגיה, המורשת הציונית הבנויה, ארכיונים ומוזיאונים.

מורשת בלתי גשמית כוללת מחול, סרטים, קולנוע, ספרות וטקסים, מוסיקה מסורתית, חגים וטקסים, זמר ותיאטרון.

כיום, חלק חשוב מתשתיות המורשת הלאומית מוזנח, עזוב או מתכלה. חלקן אינן מותאמות להמחיש באופן חווייתי את העוצמות הטמונות בהם, ואינם נוגעים נכון בקהל עכשווי. הצלה נדרשת גם לשרידי מבנים מתפוררים מראשית ההתיישבות, שחלקם מעוררי עניין בינלאומי ותיירותי. אלו הן תשתיות מורשת הממחישות את בנייתה של ישראל לאורך הדורות.

ג. השר לשיתוף פעולה אזורי, והשר לפיתוח הנגב והגליל סקר בפני הממשלה סוגיות במסגרת פיתוח הנגב והגליל; פרויקטים מחוללים שינוי לרבות בתחומי ההשכלה, התשתיות, התיישבות משפחות נוספות וקליטת עליה.

ד. עוד החליטה הממשלה:-   

1. לתמוך ולקדם מיזם בשם "התחדשות הספרייה הלאומית של ישראל" שבמסגרתו יוקם משכן חדש לספרייה הלאומית בתחום "קריית הלאום" בירושלים, זאת תוך הכרה בתפקידה החשוב של הספרייה הלאומית באיסוף, בשימור, בטיפוח ובהנחלת אוצרות ידע, מורשת ותרבות בכלל, ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט.

המשכן החדש של הספרייה הלאומית  יאפשר לספרייה למלא את מטרותיה ותפקידיה בהתאם לחוק הספרייה הלאומית, התשס"ח-2007 ויאפשר לציבור בישראל ומחוצה לה נגישות הולמת וסבירה לאוספי הספרייה, בין השאר, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

2. להביע הערכה ותודה לאוניברסיטה העברית בירושלים המשמשת, מאז הקמתה בשנת 1925, כאכסניה לספרייה הלאומית של ישראל ובמסגרת זו טיפחה והרחיבה את אוספי הספרייה. 

3. להביע הערכה ותודה לקרן "יד הנדיב" (קרן רוטשילד) אשר הביעה נכונות לשאת בעיקר הנטל הכספי להקמתו של המשכן החדש של הספרייה הלאומית של ישראל, ולציודו, בין היתר, בטכנולוגיות מתקדמות ובתוכן דיגיטלי אשר יתנו מענה לצרכי הספרייה בדורות הבאים.

4. מיזם התחדשות הספרייה הלאומית יופעל  על-ידי חברת "הספרייה הלאומית"  הכול כאמור בחוק הספרייה הלאומית, התשס"ח-2007.

5. להנחות את חטיבת הנכסים בחשב הכללי במשרד האוצר לייעד, במסגרת הכנת תכנית מתאר  לקריית הלאום, את מגרש מס' 40 בגוש 30135 (גודלו כ- 14 דונם) בתכנית בניין עיר מס' 4300  למטרת הקמת הספרייה הלאומית של ישראל.

6. להנחות את מינהל מקרקעי ישראל ואת חטיבת הנכסים בחשב הכללי במשרד האוצר להקצות את המגרש לחברת "הספרייה הלאומית" למטרת הקמת הספרייה הלאומית של ישראל.

7. להטיל על מנהל מינהל מקרקעי ישראל ואגף התקציבים באוצר לקבוע את המתכונת ואת המקור התקציבי למימון רכישת המקרקעין ע"י המדינה עבור הקמת הספרייה הלאומית.

8. להנחות את מוסדות התכנון ואת חטיבת הנכסים בחשב הכללי לסייע בקידום  הנדרש בתחום הסטטוטורי, במגמה לאפשר הוצאת התרי בנייה לבניית המשכן החדש של הספרייה הלאומית בפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש, במסגרת תב"ע נקודתית הנגזרת מעקרונות תכנית המתאר לקריית הלאום אשר תסדיר, בין השאר, את המרחב הציבורי הסמוך ואת דרכי הגישה אל הספרייה.

9. תכנון ובינוי הספרייה הלאומית ייעשה תוך תיאום עם תכנית המתאר  לקריית הלאום ותכנית קריית המוזיאונים.

הספרייה הלאומית, או בשמה הקודם בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, משמשת גנזך של אוצרות רוח ישראליים ובינלאומיים, בתחום היהדות ובתחום האסלאם, וכספריית מחקר מרכזית בתחום מדעי הרוח. הספרייה אוספת ומשמרת אוספים ואוצרות בעלי חשיבות למורשת ולתרבות של מדינת ישראל והעם היהודי.

למרות עברה המפואר ורב ההישגים, התנאים שבהם היא פועלת בעשורים האחרונים אינם מאפשרים לה לספק את מגוון השירותים הרצויים ברמות האיכות המתבקשת מספריות לאומיות וספריות מחקר מובילות במאה ה-21, והיא מתקשה לעמוד בתפקידים המוטלים עליה על פי חוק הספרייה הלאומית,  התשס"ח-2007.

ספריות בכלל וספריות לאומיות  בפרט נוטלות חלק מרכזי באיסוף הידע האנושי, בשימורו לדורות הבאים, בקידום המחקר ובהנגשת ידע לכל המעוניין. מהפכת המידע מעצבת את החברה האנושית כ-"חברת ידע", משנה את האופן שבו הציבור צורך מידע וגורמת לשינויים בשיטות ובתחומי המידע. מהפכה זו מחייבת את הספרייה הלאומית לרענן ולעדכן את תפקידיה ותחומי אחריותה, להרחיב את השפעתה למעגלי משתמשים חדשים, ולהעניק להם שירות טוב יותר.

מצבו ההולך ומידרדר של בית הספרים מצד אחד, וההבטחה הגלומה בספרייה לאומית, מצד שני, הביאו להקמת ועדת מומחים בינלאומית שהגישה את המלצותיה בשנת 1998, ובעקבותיה הוקמה ועדה לשינוי מעמד הספרייה, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופסור יצחק זמיר, שהגישה המלצות מפורטות ליישום המלצות הועדה הבינלאומית בשנת 2004. בעקבות אלה קיבלה הכנסת את חוק הספרייה הלאומית בשנת 2007, המכיר בתפקידה הלאומי של הספרייה ומעלה על נס את מקומה בחיי העם והמדינה.

הספרייה הלאומית מיועדת להיפתח לציבור הרחב, לשלב טכנולוגיות מידע חדישות, לטפח יצירתיות תרבותית, לקדם לימוד, מחקר וחינוך, ולהפיץ את הידע בדרכים מרתקות ומקוריות. לספרייה לאומית מודרנית במאה ה-21 נועד תפקיד חיוני בחיי התרבות והרוח של חברה ומדינה. כך נוהגות ספריות לאומיות ברחבי העולם, ובראשן ספריית הקונגרס בארה"ב והספרייה הבריטית.

"יד הנדיב" (קרן רוטשילד) הסכימה להירתם למיזם  התחדשות הספרייה הלאומית כדי להעמיד משכן חדש מרוהט ומצויד, בין היתר, בטכנולוגיות מתקדמות ובתוכן דיגיטלי אשר יתנו מענה לצרכים של  הספרייה בדורות הבאים. זאת, כהמשך למפעלה הגדול והמבורך של "יד הנדיב" בהקמת משכן הכנסת ובית המשפט העליון ופעילות נוספות שנתמכות בעילום שם. יד הנדיב קיבלה על עצמה לשאת בעיקר העלות הכספית של מיזם זה, שידרוש השקעה של למעלה מחצי מיליארד ש"ח, בכפוף לחתימת הסכמים בין ממשלת ישראל, האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית, המקיימים את ההבנות שהושגו בנוגע לחלק הממשלה במימון המיזם ובנוגע להבטחת הוצאות התפעול העתידיות של הספרייה. התרומה תועבר לחברת הספרייה הלאומית.

לאחר בדיקות שנערכו בשיתוף הועדה המחוזית ירושלים, מהנדס העיר ירושלים, מינהל הדיור הממשלתי, מינהל מקרקעי ישראל  וחברת הספרייה הלאומית, נמצא כי המיקום המתאים והאפשרי להקמת המשכן החדש לספרייה הוא מגרש מס' 40 בתכנית בנין ערים מס' 4300, בגוש מס' 30135, שגודלו כ-14 דונם והמצוי בקריית הלאום ליד בנין משרד האוצר.

ה. שר המדע והטכנולוגיה דיווח על פעילות המכון מיג"ל (מרכז ידע גליל) - כמרכז אזורי לשיתוף פעולה מחקרי.

 
ו.  הממשלה דנה בעידוד המחקר והפיתוח החקלאי במסגרת מרכזי מו"פ יישומי-אזורי והחליטה:-

במטרה להבטיח את פיתוח החקלאות ושמירה על כושר התחרות שלה, באמצעות תמיכה במרכזי מו"פ יישומי- אזורי  תוך ביסוס וחיזוק החקלאות באותם אזורים:

1. להקצות תקציב כולל בסך 15 מלש"ח לשנה, בכל אחת מהשנים 2010 - 2012 למימון פעילות מחקר חקלאי (מו"פ) יישומי, באזורים עתירי פעילות חקלאית.

2. הסכום האמור בסעיף 1 יאוגם בתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר מהמשרדים הבאים:
א. משרד החקלאות ופיתוח הכפר - 5 מלש"ח.
ב. המשרד לשיתוף פעולה אזורי -  3 מלש"ח.
ג. המשרד לפיתוח הנגב והגליל -  2 מלש"ח.
ד. החטיבה להתיישבות -  5 מלש"ח.

3. הסכום שיוקצה על ידי המשרד לשיתוף פעולה אזורי ישמש בראש ובראשונה לפרויקטים במסגרת שת"פ אזורי.

4. הממשלה רושמת לפניה, כי מקור תקציבי נוסף למימון פעילות המו"פים בכל אחת מהשנים 2012-2010 בסך של 15 מלש"ח לשנה יבוא ממקורות הקרן הקיימת לישראל.

5. התקציב יוקצה בכל אחת מהשנים על פי קריטריונים שייקבעו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, החטיבה להתיישבות ובהתייעצות עם הקק"ל ובהתאם לכל דין. הקרטריונים יתייחסו, בין השאר, לסוגיה של מניעת כפל תמיכות. יוכלו להגיש בקשות לתמיכה ארבעת מרכזי מחקר ופיתוח אזורי חקלאי קיימים (להלן – המו"פים): בצפון (גולן, גליל עליון), במזרח (אזור בית שאן, בקעת הירדן והר מרכזי), בדרום מערב (אשכול, רמת נגב), ובערבה (ערבה צפונית, תיכונה וערבה דרומית) ומופי"ם נוספים, המצויים באזורים בהם החקלאות מהווה מקור פרנסה עיקרי, ככל שיעמדו באמות המידה מפורטות שייקבעו.

6. תנאי להקצאת תקציב כאמור הינו ביצוע מחקרים מאושרים על ידי ועדת היגוי מקצועית בראשות המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובכפוף לעמידה בנהלים המקובלים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר למימון מחקרים.

• מו"פ חקלאי הוא אחד האמצעים החיוניים לפיתוח החקלאות ושמירה על כושר התחרות שלה.

• מחקר חקלאי ציבורי מתבצע בעיקר במוסדות המחקר הארציים הגדולים ובראש וראשונה במינהל המחקר החקלאי. בנוסף לכך מתבצע מחקר חקלאי בכל האוניברסיטאות (הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית היא המובילה ביניהן).

• קיימת חשיבות רבה בפיתוח מו"פ חקלאי יישומי אזורי אשר להבדיל ממוסדות המחקר הארציים, מתמקד במחקר יישומי עם דגש על פתרונות מותאמים לצורכי האזור ותנאיו הגיאוגרפיים, האקלימיים והאחרים וסיוע לפרנסת החקלאים תוך ניצול היתרונות היחסיים בכל אזור.

• המימון הציבורי למו"פ החקלאי מבטיח שהידע הוא מוצר ציבורי פתוח לכל החקלאים.

• מאז שנות השמונים הוקמו במימון ציבורי מספר מרכזי מחקר ופיתוח באזורים בהם החקלאות מהווה מקור פרנסה ותעסוקה עיקרי. המיקום המדויק של המרכזים נבחר בעיקר לפי פרמטרים מקצועיים: אזורים בעלי יחוד אקולוגי, כאלו שבהם יש דומיננטיות לגידול מסויים ברמה הארצית, או כאלו שהאיזור הוא בעל תכונות שמאפשרות לו להתמחה ביצוא. בנוסף, נשקל שיקול פריפריאלי: פעילות המו"פ עשויה לסייע לכלכלת אזורים מרוחקים.

• בשנת 2007, בהתאם לתוכנית שהוכנה ע"י המדען הראשי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אוחדו שמונה מו"פים פריפריאליים: צפון, בקעת בית שאן, בקעת הירדן, הר מרכזי, דרום, רמת נגב, ערבה תיכונה וצפונית וערבה דרומית אשר נתמכו על ידי המדינה והקק"ל, לארבעה מרכזי מו"פ מרחביים, וזאת על מנת להביא לחסכון בתקציבים ובכ"א, לייעל את פעילותם ולהבטיח המשך מימון סביר ונדרש להמשך הפיתוח.

• המו"פים הישומיים הקיימים הוכיחו ללא ספק כי דגם הפעלתם, כמוקד יצירה והטמעה של ידע באזורים בהם הם פועלים, הוא מוצלח. רשימת הישגי המו"פים הן בפתרון בעיות המאיימות על גידולים באזורים והן באיקלום גידולים חדשים לכל אזור, דהיינו – הרחבת סל מוצרים קיים, מרשימה ביותר.

• למבחן התמיכה שיפורסם יוכלו להגיש בקשות הן המו"פים הקיימים והן מופי"ם נוספים, ככל שיעמדו באמות המידה שיקבעו.